היסטוריה ואקטואליה

ההמצאה של המחנך הגרמני הנוצרי - שעדיין משפיעה על החרדים

האם מי שנוהגים כמשכילים - דינם כ"בעלי זיקה להשכלה"? הנה סיפורו של המחנך הגרמני הנוצרי, שההמצאה שלו השפיעה גם על היהודים והחרדים ואפילו על הקיצוניים - למרות היותו גוי (היסטוריה)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
(צילום: BBC Creative on Unsplash)

פרק ז': אנו עוסקים בהגותו של הגאון רבי חיים בלייח, אב"ד ורבה של תלסמאן באלג'יריה, ששלל את הנס המפורסם "הרב שרכב על האריה" שאירע לפי המסורת למקובל הקדמון ר"א אלנקוואה.

ד"ר אוחנה טענה שר"ח בלייח הושפע ממשכילים בני תקופתו, והוא הוגדר על ידה כ"בעל זיקה להשכלה", שכן הוא נעזר במדפיס ר' שלמה בובר, וכן במסגרת הדפסתו מחדש של ספר 'שער כבוד השם' של המקובל הקדמון רבי אפרים אלנקווה, הוא הוסיף הקדמה ביוגרפית הסוקרת את קורות חייו של המחבר ומעשה זה הוא "מסממני דפוס פעולתם של אנשי תנועת ההשכלה", כך לדברי אוחנה.

יש לטעון כנגד מסקנתה שאלו שנוהגים כמשכילים, דינם כ"בעלי זיקה להשכלה", מהסיפור המרתק הבא, בו יוכח שברור שמותר לנהוג כעצה טובה, ואפילו אם מדובר בחכם נכרי מדין "חכמה בגוים תאמין", וקל וחומר באם מדובר ביהודי משכיל.

את המושג "גַּן יְלָדִים" המציא המחנך הגרמני פרידריך וילהלם אוגוסט פְרֶבֶּל בשנת תקצ"ז (1837), לאחר שהסיק שצורת גדילתם של ילדים קטנים היא בדיוק כמו פרחים ב"גן הירק", ולכך כינה את המוסד שהקים לילדים קטנים בשם "גן ילדים" בו משתמשים כל הציבור החרדי, כולל הזרמים הכי קיצונים, כהעדה החרדית, חסידות סאטמר והפלג הירושלמי.

המחנך הגרמני פרידריך וילהלם אוגוסט פְרֶבֶּל שייסד את גן הילדים הראשון בשנת תרצ"ז (1837) (מאת Verlag A.Pichlers Witwe und Sohn - eigenes archiv,aus "Paradies der Kindheit, Linda Morgenstern")

לא רק בשם "גן ילדים" משתמשים כלל הציבור החרדי, אלא אף בהגותו ושיטתו החינוכית כדלהלן.

פרבל בן לאב כומר נוצרי, בשנת תקפ"ו (1826) פרסם את ספרו החינוכי "חינוך האדם" בו הציע גישה חינוכית משלו. תוך עשרות שנים בודדות, כבשה שיטתו של פרבל את רחבי העולם, אולם יש לציין שהיו לו מתנגדים. לא נכביר בפרטים, אולם בהולנד זכתה שיטתו להצלחה מסחררת, וכל גני הילדים של הכנסייה הקתולית למדו בשיטתו.

האם אסור לנו כיהודים חרדים לקחת את השם "גן ילדים" אלינו כי הראשון שחשב עליו היה נוצרי?! האם נאסר על היהודים להשתמש במושג זה?!

ברור שאין בעיה בכך, והרי חז"ל הורו "חכמה בגוים תאמין", ואותו הדבר אם משכילים יהודים לראשונה חידשו את הרעיון להדפיס כתבי יד עתיקים ולהוסיף הקדמה ביוגרפית, ברור שלרבי חיים בלייח מותר לעשות בלי שיוכתר שיש לו "זיקה להשכלה".

(צילום: La-Rel Easter on Unsplash)

נרחיב בשיטתו ובדמותו של "המחנך" הגרמני פרידריך וילהלם אוגוסט פְרֶבֶּל:

פרבל שבתחילה היו לשיטתו החינוכית מתנגדים, ערך רפורמה רבתית, וטען שזכותם של ילדים וילדות להשתחרר מכבלי החינוך הנוקשה והפוריטאני של הורים ומחנכים באמצעות המצאת מסגרת חדשה -"גן ילדים" - שמציעה אלטרנטיבה של משחק וחופש.

פרבל סבר כי חינוך צריך להתחיל בגיל מוקדם יותר וכי יש חשיבות להקמת מוסד חינוכי לילדים וילדות מתחת לגיל שבע. עד זמנו, ילדים היו בביתם עד גיל 7 תחת חינוכה של אם המשפחה.

רעיונותיו של פרבל הופצו בכל העולם ובמחצית השנייה של המאה ה-י"ט נפתחו גני ילדים שכונו "פרבליים" במדינות רבות. גם התנועה הציונית מצאה בגן הילדים הפרבלי מודל לחיקוי לגן הילדים העברי. הגותו החינוכית של פרבל הגיעה לקהילות היהודיות (כולל האורתודוקסיות) במזרח אירופה ובארץ ישראל, וגנים כאלו הוקמו באותם אזורים. השפעתו של פרבל נכרת עד היום בגן הילדים הישראלי על שלל זרמיו, כולל הציבור החרדי.

אחד התלמידים של פרבל, היה יְחִיאֵל הַיילְפֶּרִין (1880 –1942) נולד בעיירה פרילוקי ברוסיה, בן למשפחה חסידת חב"ד, שלמד בחדר ובישיבה, ובגיל צעיר עזב את הבית והחל לעסוק בהוראה. לימים הכיר את שיטתו החינוכית של פרבל, ופעל בעקבותיו, והיה "מחלוצי גן הילדים העברי".

(צילום: Markus Spiske on Unsplash)

היילפרין הסביר את הגותו של פרבל (אותו כינה "רבינו הגדול"), שההתבוננות של פרבל בטבע שכנעה אותו שתינוקות מתפתחים כמו צמחים ובעלי חיים. מכיוון שהטבע והאדם נוצרו מאותו מקור הם פועלים על פי אותם חוקים.

כך הבין פרבל שהחינוך צריך להתחיל בגיל מוקדם יותר, וכדי לטפח את הצד המוסרי והחברתי חשוב לאפשר לילדים וילדות כבר בגיל מוקדם לשהות בחברת בני גילם, ולא ניתן להשאיר את החינוך עד גיל 7 בידי האם בלבד.

התוכנית החינוכית של פרבל בגן כללה משחק, מוסיקה, שהות בטבע ועבודה בגינה.

לא יאומן שעד זמנו של פרבל, כל משחקי הילדים והשירים שיש בימינו, פשוט לא היו נפוצים. פרבל ראה במשחק ביטוי ספונטאני למחשבות ורגשות, ובגלל הנטייה הטבעית למשחק בחר בו פרבל כאמצעי להתפתחות וככלי חינוכי.

לדבי פרבל, באמצעות משחק, הילד והילדה לומדים להשתמש בגוף, לשלוט בשפה, ללמוד על העולם החיצוני ועל תכונות של חפצים, ליצור קשרים חברתיים, לפתח את השכל ולגלות את היכולות שלהם.

אחת הדברים החשובים ביותר שפרבל יצר, הם משחקים שמכונים "מתנות" ו"עיסוקים" שהיו קוביות מעץ המעוצבים על פי צורות גיאומטריות: כדור, קובייה, גליל. פרבל הכניס לגני הילדים חומרים כמו חימר, קיפולי נייר, רקמה, אריגה. שבאמצעות סבר שניתן לפתח את היצירתיות והאסתטיקה ולשכלל מיומנויות שונות.

בנוסף למשחק, הדגיש פרבל את חשיבות המוסיקה בגן. הוא שוטט בכפרים ואסף שירים שאמהות שרו לתינוקות, ובשנת תר"ג (1843) פרסם ספר שירי משחק בו 50 שירים לילדים.

כאמור, כלל הציבור החרדי משתמש בשיטתו של פרבל, ולא רק במושג השם "גן ילדים" אלא אף ברוב שיטתו החינוכית, וישנם אף שמיישמים גם את טענתו שהשהות בטבע והעבודה בגינה, ההתבוננות בעולם החי והצומח מאפשרים הכרות עם הבריאה והבנת האחדות בעולם, ולכן בכל גן ילדים צריכה להיות גינה בה תהיה ערוגה אישית לכל ילד וילדה ובה יגדלו פרחים וירקות.

בימינו ברוב גני הילדים מביאים מידי פעם פינת ליטוף, של ארנבות, אוגרים וכו', ואת רעיון זה שמפתח את חי הילד, יזם כמובן פרבל, כיון שהוא טען שלטיפול בבעלי חיים ישנה השפעה מוסרית.

לא יאמן שעד זמנו של פרבל, נשים לא עסקו כלל בחינוך. דבריו שנשים יותר מוכשרות לחנך מגברים, ניכרת עד עצם היום הזה. לדבריו, נשים מתאימות יותר מגברים[1] לעבוד עם ילדים וילדות צעירים, בגלל תכונות ייחודיות שיש להן כמו אהבה אימהית ודאגה. באותם השנים רק גברים עסקו בחינוך, והחלטתו של פרבל להעסיק נשים בגן הילדים הייתה בגדר מהפכה.

בארץ ישראל גן הילדים העברי הראשון הוקם בשנת תרנ"ח (1898) בראשון לציון על ידי הגננת אסתר שפירא. בעיתון הצבי, כ"ח אייר תרנ"ח (1897) פורסמה ידיעה על הקמת הגן בראשון לציון: "בית חדש לילדים קטנים מבני שלוש ומעלה והיה הבית הזה כגני הילדים ע"פ שטת פראבל הנודע".

אחד הקשיים שנתקלו בו הגננות היהודיות, היה בתרגום המונחים של פרבל מגרמנית לעברית, אולם כיום ישנם מאמרים רבים בעברית.

ד"ר יעל דיין, מלימודי המוסמך לגיל הרך, תוכנית שוורץ, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרסמה מאמר נרחב שעוסק בהגותו החינוכית של פרבל, ומסכמת את הדברים כך[2]:

"המצאת גן הילדים באמצע המאה ה-19 בגרמניה על ידי פרידריך פרבל שהשפיעה על גן הילדים העברי שהוקם בפלשתינה בתחילת המאה העשרים ונוכחת עד היום בגני הילדים במדינת ישראל. גן הילדים היום מדגיש עקרונות רבים שפרבל דבר עליהם: בגן הילדים עובדות בעיקר נשים, כל הגננות עוברות הכשרה מקצועית במכללות לחינוך, הסטודנטיות במכללות לחינוך עוברות התנסות מעשית בגנים, בכל גן ילדים ניתן היום למצוא משחק בקוביות על פי התכנון של פרבל, ולהתנסות בחומרים כמו נייר וחימר, משחקי הרכבה וכד'. בכל הגנים יוצאים למשחק בחצר וברובם קיימת גינה ולפעמים פינת חי, כיום יש כבר אוסף שירים ושירי משחק בעלי אופי דומה ובעיקר תוכן דומה לשיריו של פרבל, בנוסף לכך, מדגישים בגנים את חשיבות הקשר עם ההורים והמעורבות שלהם בפעילות הגן בדיוק כמו שהנחה פרבל."

לקריאה נוספת:

דיין יעל, "המצאת גן הילדים מפרידריך פרבל (1782 – 1852) לגן הילדים העברי, במעגלי חינוך, מחקר עיון ויצירה כתב עת אלקטרוני בהוצאת המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, ירושלים. גיליון מס' 6 מאי 2016.

פעמים 154 -155. רבי חיים בלייח: משכיל עברי וממשיכה של ההגות היהודית הספרדית: ד"ר מיכל אוחנה.

[1] מחנך חרדי מפורסם בשיחה עמי, אמר שאילו היה תלוי בו, הוא היה מורה להכניס מורות לחיידרים החרדים עד כיתה ד, אולם כיון שהגדולים מתנגדים, הוא לא מיישם זאת בפועל.

[2] בעריכה קלה שלי

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות