היסטוריה ואקטואליה

ביקורת נוקבת: האם היה ראוי להצניע חלק מפסקי החזון איש?

הכתבה מהמגזין בה חשף כישראל שפירא את דעתו של החזון איש בדבר "עבודה עברית" בתקופה הבריטית, עוררה הדים רבים מקרב כלל הציבור התורני; האם היה ראוי להצניעה? (היסטוריה)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
מרן החזון איש זיע"א (צילום: מתוך ויקיפדיה, ללא קרדיט)

הכתבה מהמגזין בה חשף כותב השורות את דעתו של החזון איש בדבר "עבודה עברית" בתקופה הבריטית, עוררה הדים רבים מקרב כלל הציבור התורני.

צפוי למדי שמתוך מאות אלפי גולשי 'כיכר השבת' יהיו מעטים שאינם תלמידי חכמים, וכך אחד מהם הגיב לכותב השורות בהאי לישנא:

"מדבריך משמע שאת דרכו של החזון איש בסוגית 'עבודה עברית' ממשיכים רבנים מהציבור הדתי לאומי מסוגו של הרב שמואל אליהו מצפת. אם כן מדוע לא הדגשת שהציבור החרדי בימינו סטה מדרכו של החזון איש, ואינו מעדיף 'עבודה עברית', אלא לוקח פועלים ערבים?!".

כמובן שדבריו דברי הבל שאין להעלותם על הדעת, שכן בימינו המציאות השתנתה, ואין חשש ש'הישוב היהודי' בארץ ישראל יקרוס, באם יעניקו לערבים עבודה, כפי שהיה בזמנו של החזון איש.

אף 'מדינת ישראל' שהיא ממשיכה של 'התנועה הציונית' שיזמה את החרם כנגד העסקת פועלים ערבים (אשר בחרם זה תמך מרן החזון איש), בימינו מייבאת פועלים תאילנדים, ומעניקה אישורי כניסה לפועלים פלסטינים, ומשכך הדברים פשוטים לכל בר דעת, שהדיון לא מתחיל.

מחנך מוכר ואיש השקפה ליטאי ביאר והסביר באוזני כותב השורות, שחס וחלילה לומר שההלכה השתנתה, אלא שהיא נותרה בעינה בדיוק כפי שנמסרה למשה רבנו בהר סיני. מה שכן, מטעים אותו מחנך, המציאות השתנתה בכל הנוגע להעסקת פועלים ערבים, ובימינו מותר, לאחר שבימי החזון איש נאסר.

ספר "גנזים ושו"ת חזון איש" (צילום: ישראל שפירא)

כאמור, דעתו זו של החזון איש נחשפה לראשונה בסדרת הספרים חמישה במספר "גנזים ושו"ת חזון איש" אשר יצאה על ידי הגאון הנודע רא"י קניג אשר בהקדמה לחלק א' כתב על התועלת העצומה לציבור הלומדים בהוצאת גנזים אלו מכבשונו של מרן החזו"א.

המהדיר התייעץ בכל צעד ושעל עם שר התורה מרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל, שאף כתב בכתב יד קודשו מכתב ברכה נרגש שהובא בחלק חמישי בהאי לישנא: "הנה רה"ג רא"י קניג שליט"א ערך חלק נוסף של גנזים ושו"ת חזו"א וכבר אתמחי גברא בכרכים הקודמים שכבר הוציא והוא נאמן ובר סמכא וכגון דין סמוכו לנא. והנני לחזק את ידיו להפיץ תורת מרן זללה"ה ומשפחתו".

ברם, למרות שמרן שר התורה זצוק"ל סמך את ידיו על הוצאת ספר זה, לידי כותב השורות נודע שאחד מגאוני הציבור הליטאי, איש השקפה מוכר מהעיר מודיעין עילית הקשור לוועדות חינוך מסוימות, התבטא כנגד הוצאת סדרה הספרים "גנזים ושו"ת חזון איש", וטען שהיה אסור להוציא אותם, ותימא על דבריו, שכן כף ידו של המהדיר שליט"א לא משה מידו של שר התורה זי"ע, וצע"ג.

סיבה חשובה טוען המהדיר הגאון רא"י קניג בהקדמתו לחלק חמישי שאסור להחסיר או להשמיט את דבריו של החזון איש וכך דבריו: "מקרן קולמוסו, בדמותם ובצלמם, ללא השמטות וחסרון. אשר מי אנו קטני קטנים לשלוח יד בקדשי קדשים, להורות זה כשר ונכון וזה ראוי להעלם דבר".

סדרה מקבילה של כתבי ידו של החזון איש יצאה לאחר שהודפס "גנזים ושו"ת חזון איש", ששמה "חזון איש שו"ת וחידושים". תשעים ותשע אחוז מהמכתבים מופיעים בשני הסדרות, למעט השמטות מועטות שהחסירו ב"חזון איש שו"ת וחידושים".

​ספר "חזון איש שו"ת וחידושים" שהודפסו מכתבי יד של החזו"א שהיו מוחזקים בידי הגאון רבי שמריהו גריינמן ונערך בידי נכדו רבי מאיר (בהוצאת ספרי משה אברמוביץ)

"חזון איש שו"ת וחידושים" הודפס מכתבי יד של החזו"א שהיו מוחזקים בידי הגאון רבי שמריהו גריינמן ונערך בידי נכדו רבי מאיר.

בהקדמה ל"חזון איש שו"ת וחידושים", שהודפס לאחר הוצאת "גנזים ושו"ת חזון איש", הובאה ביקורת נוקבת כדלהלן:

"מאחר והחלו מתפרסמים דברים ממרן זלה"ה באופן בלתי ראוי ואחראי ואף דברים שיפה להם הצניעות הוצאו לרשות הרבים ודברים שנכתבו למקרה פרטי כהוראה לרבים... ועוד הוסיפו לעשות לפרסם דברים שאינם נכונים מכתב יד קודשו כביכול. ומתוך תחושת אחריות ושליחות וכו'".

לא ברור כנגד מי כוונו דברים חריפים אלו, אולם יש להעלות על הדעת שבוודאי לא התכוונו מהדירי "חזון איש שו"ת וחידושים", כנגד הוצאת "גנזים ושו"ת חזון איש", שכן המדפיס נהנה מעצה ותושיה ממרן שר התורה זי"ע, כפי שהובא בשם הגרח"ק בחלק חמישי:

"הנה רה"ג ראי קניג שליט"א ערך חלק נוסף של גנזים ושו"ת חזו"א וכבר אתמחי גברא בכרכים הקודמים שכבר הוציא והוא נאמן ובר סמכא וכגון דין סמוכו לנא. והנני לחזק את ידיו להפיץ תורת מרן זללה"ה ומשפחתו".

אולם צע"ג, שכן לא ידוע על ספר כתבי חזון איש שיצאו לאור בשנים אלו זולת "גנזים ושו"ת חזון איש"...

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר