מאמר על פרשת השבוע
פרשת קבלת התורה נפתחת בתיאור על כריתת הברית בין עם ישראל לקב"ה, ברית נצח שתקשור את עם ישראל לקב"ה בקשר בל יינתק ותהפוך את עם ישראל ל'ממלכת כהנים וגוי קדוש'. הקב"ה שולח את משה לשאול את בני ישראל אם הם חפצים בברית זו, בני ישראל משיבים בחיוב וכך נכרתת ברית נצח בין הקב"ה לעם ישראל.
אלא שמהעיון בפסוקי הפרשה אין אנו למדים מהי תוכנה של ברית זו, על מה נתבקשו בני ישראל להסכים? ומה מחייבת ברית זו?
ברית אברהם - צדקה ומשפט
לשם כך עלינו לעיין בשורשה של ברית זו שכבר נכרתה עם אבותינו, וכפי האמור אצל אברהם 'והֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ' (בראשית יז, ז) ברית זו ממשיכה לאחר מכן גם עם יצחק ויעקב.
שלא כמו בברית סיני שבמרכזה עומדת התורה, ברית האבות נכרתת באופן אישי בין הקב"ה לאברהם ללא ספר או תוכן ספציפי אחר. מהו אם כן התוכן העומד בין אברהם לבין הקב"ה כאשר הם כורתים ברית?
אם נתבונן בפסוקים נראה כי תוכנה של הברית מפורש בדבריו של הקב"ה כאשר הוא מגלה את הסיבה לבחירתו של אברהם אבינו:
''כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט'' (בראשית יח, יט).
בפסוק זה מתומצתת כל מהות הקשר שבין הקב"ה לאברהם בשתי מילים "צדקה ומשפט". זו היא דרך ה' בה נוהג אברהם ואותה הוא מנחיל לבניו ובכך מגלה את כבוד ה' בעולם, זאת הסיבה המפורשת במקרא לכריתת הברית עם אברהם.
הצדקה והמשפט הם שני היסודות עליהם עומד כל הבניין של עשיית רצון ה' בעולם, הצדקה היא החסד עם האחר ותיקון העולם בצדק, והמשפט הוא הנהגה ציבורית כללית הדורשת כי הכל ייעשה בדרך המשפט ובהוגנות. על יסודות אלה נכרתת הברית בין הקב"ה לאבות.
ברית סיני - המשך הברית וקיבועה במצות מעשיות
ברית סיני אינה דורשת לבטל את עקרונות הברית עם האבות ולשנות את מהותה, היא אינה ברית אחרת, אלא עוסקת היא באותם יסודות, אך מאחר שלא מדובר כבר רק באדם פרטי אלא בעם העתיד לכונן ממלכה, התורה קובעת לאור יסודות אלה את החוקים והמצוות של העם. התורה היא אפוא הרחבה של היסודות - "צדקה ומשפט", ההופכים בתורה למגוון של ציווים וחוקים ומסתעפים למקרים שונים. התורה גם מקבעת את עקרונות הצדקה והמשפט; אם לפני מתן תורה ניתן היה לממש בפועל את היסודות הללו באופנים שונים ובכל מקרה לפי עניינו, הרי שמעתה ישנה דרך הקבועה לכולם ובכל זמן. כעת נדרש עם ישראל בכללותו לפעול לתיקון העולם על ידי הנהגת 'צדקה ומשפט' בעולם בדרך מצוות התורה.
כך במקומות רבים בתורה ובנ"ך אנו רואים כי הצדקה והמשפט מהווים יסוד בסיסי ביותר של התגלות ה' ורצונו בעולם, כך בירמיהו 'כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי יְהוָה עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ה'', (ירמיהו ט,כג). ושלמה בספר משלי (כא, ג), 'עֲשֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לה' מִזָּבַח', וכך אמר ירמיהו ליהויקים (כב, טו-טז), 'וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה אָז טוֹב לוֹ: דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָזטוֹב הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִ ינְאֻם ה''.
תכלית הברית
לעיתים אנו מתוודעים לתפיסה שגויה ולפיה מצוות שבין אדם למקום חשובות יותר ממצוות שבין האדם לחבירו. אך כפי העולה מדברינו, תפקידנו כעם סגולה העומדים בברית עם ה', הוא לתיקון האדם והבריאה המבוסס על יסודות הברית; תיקונם של היחסים שבין אדם לחברו ועשיית צדקה ומשפט, חלילה לנו שהעיסוק בקשר הישיר עם הקב"ה ובדקדוק במצוות שבין אדם למקום יגרום לנו להזניח את היחסים שבין אדם לחבירו. ביסודה של הברית אותה כרתו האבות עם ה' ואותה כרתנו גם אנו עומד תיקון העולם והתנהלותו בחסד, צדק ויושר, זהו התפקיד שהטיל הקב"ה על העם בכללותו, על מנהיגיו, וגם על האדם הפרטי.
רבים מבקשים להצביע על התיקון הנדרש כדי שנזכה בבניין ירושלים ובתיקון העולם במלכות שד-י במהרה בימינו, נראה כי ראשית עלינו לפנות את תוכן הברית עם ה', וכדברי הנביא ישעיהו (א, כז):
צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה: