בצעד חסר תקדים, מפרסם בסוף השבוע העיתונאי יהודה שלזינגר כתבת פרופיל נרחבת ומקיפה ב"ישראל היום" על דמותו של ראש הישיבה. לצורך כך, פתחו מקורבי הגראי"ל את ביתו של ברח' חזו"א 5 בבני-ברק בפני העיתונאי, כשהם מספקים הצצה נדירה לחייו האישיים והפרטיים ובנוסף הם חושפים פרטים והנהגות שלא היו ידועים עד היום לציבור הרחב.
שלזינגר מתאר את כניסתו של ראש הישיבה לאולם יד אליהו בכינוס סיום הש"ס השבוע וקובע: "זה היה טקס ההכתרה הלא רשמי שלו, הקהל נכנס לאקסטזה כשחלק מהנוכחים אף הוזילו דמעה,לכולם היה ברור אירוע היסטורי מתרחש ברגעים הללו".
בכתבה מתוארת דמותו של מרן ואת השקפותיו התורניות והפוליטיות בנוגע לבעיות השעה כגון, יציאת אברכים לשוק העבודה, הגיוס לצה"ל, המלחמה ברפורמים כשהוא מציג את "כיסי ההתנגדות" בהם נתקלו מקורבי ראש הישיבה כשטענות על פשרנות ורפורמות מופנות כלפיהם.
אלא שהם שוללים זאת מן היסוד. "מדובר בדמיונות", מצהיר מקורבו קובי רוזנשטיין, "מי שחושב שבחורי הישיבות יתגייסו לצבא ולימודי ליב"ה יוכנסו למערכת החינוך החרדי,אינו מכיר את הרב ודרכו". לתפיסתו, בני הישיבות הם אלו שמחזיקים את העולם ובנוגע אליהם לא תיהיה פשרה".
הכל פוליטיקה
מקורביו אומרים כי היו גורמים בתוך הציבור החרדי שרצו לפגוע בו והם פרסמו זאת. "אנחנו יודעים מי הם ואין לכך שום קשר להלכה אלא לפוליטיקה פנימית עלובה".
גורמים פוליטים קובעים כי דרכו במשבר האחרון היא זו שהביאה את ההישגים האמיתיים לעולם התורה והישיבות,הרב נהג בחוכמה ובמתינות ולא שבר את הכלים.
בשאלות של ימין ושמאל מגדירים מקורביו את תפיסותיו המדיניות כנוטות בבירור שמאלה. "הרב תמך בהסכמי אוסלו, בתוכנית ההתנתקות ומבחינתו אין סום סיבה לגור בחברון, מבחינתו היה ניתן ב-2008 ללכת לממשלה עם ציפי לבני אך אגו"י וש"ס לא רצו".
החלק המעניין במיוחד הינו תיאור דמותו, אורחות חייו ומקום מגוריו של מרן ראש הישיבה כפי שהם מצטיירים בעיתון החילוני.
"ממדי גופו זעירים והתנהלותו סגפנית, הוא אוכל שלוש פעמים ביום ולא שותה בין הארוחות, התפריט שלו מורכב מדייסות, תפו"א מרוסקים, קציצות גפילטע פיש ומזון קל לעיכול", נכתב בכתבה.
מקורביו של ראש הישיבה גם חושפים בפני שלזינגר את מקום מגוריו של מרן וכך הוא כותב: "ביתו ישן ורעוע, הקירות מתקלפים המטבח קטן ומוזנח והארונות עלובים, הרב ישן במשך עשרות שנים על מיטת קרשים שקיבל מהסוכנות היהודית כשעלה לארץ, ובחדר הלימוד הוא יושב על שרפרף אותו הגביה בעשרות ס"מ על מנת שלא ירדם באמצע הלימוד. "כסא סדום" הוא מכונה בצחות.
ה'שידוך' של מרן
בכתבה גם נחשף השידוך של ראש הישיבה. "בשוייץ הוא הכיר את אשתו, תמר קורנפלד ע"ה חסידת גור שהיתה מבוגרת ממנו בחמש שנים. הם נפגשו פעם אחת, מספר מקורבו רוזנשטיין, כשבמהלך כל הפגישה הוא היה עם העיניים למטה ברצפה, בסוף הפגישה כששאל מה דעתה, השיבה כי אפשר להתחתן ואז הרים את עיניו ואמר "מזל טוב".
הרב מעולם לא ערך קניות במכולת ולא סייע בעבודות הבית, חושף שלזינגר, אבל בין בני הזוג שררו יחסים של כבוד. אחד מבני המשפחה מספר לישראל היום: "תמיד הראש ישיבה היה אומר לרבנית שלום לפני שיצא מן הבית והתעקש שבזמן האוכל תשב איתו, הוא ישב עם דפים והיא הפריעה ומשכה לו אותם אבל היה חשוב לו שיישבו יחד.
האיש הכי קרוב אליו הינו נכדו ויד ימינו דוד שפירא, הוא הסמכות העליונה והחזקה בבית, קובע שלזינגר ומוסיף הרב סומך עליו בכל תחום והכל עובר דרכו,הוא כל יכול בבית.
בשיחה לכיכר השבת, מספר שלזינגר על הכנת הכתבה: "הציבור החרדי הינו אחד הצירים המרכזיים במדינת ישראל, החל בתפקידי מפתח וכלה בנושאי דת ומדינה רגישים כמו שאלת גיוס החרדים לצה"ל. חשוב לציבור החילוני להכיר לעומק את מי שבסופו של דבר מקבל את ההחלטות,מהם דעותיו ודרך ההנהגה שלו, ומי הם האנשים המקיפים אותו.
לרב שטיינמן, כמו רבים מגדולי הדור,סיפור חיים מרתק וכל מילה שלו עשויה לעורר סערות ולהתוות את החיים הציבוריים בישראל.
איך התרשמת מדמותו של מנהיג הדור?
"ההתרשמות שלי כמו שהיא מובאת בכתבה בהרחבה. ככתב, אחד הרגעים המרגשים בחיי היה השבוע ביום שני בהיכל נוקיה בת"א בשעה שהציבור הגדול קיבל את ראש הישיבה בכבוד גדול. את הרגע הזה, אקח לכל חיי".