קהיר עמדה מלכת. זה קרה כבר לפני למעלה מ-20 שנה. חוסני מובארק, נשיאה של המדינה הערבית הגדולה והחזקה, הזמין לארמונו את מרן הגר"ע יוסף, כדי להודות לו על תמיכתו בתהליך השלום ולהדק עמו את הקשרים האישיים.
מובארק הבין כבר אז, את מה שקלטו מנהיגים ופוליטיקאים רבים אחר כך, בארץ ובעולם כולו, שהרב יוסף, הוא מפתח חשוב לכל מהלך מדיני או בטחוני. השפעתו מוחלטת בתוך סיעתו, ולאמירתו יש השלכות במעגלי הכרעה נרחבים.
רחובות קהיר נסגרו למעבר שיירתו של הגר"ע יוסף, ומאות אלפי מצרים שניצבו בשולי הדרך, התקשו להאמין למראה עיניהם. הגר"ע יוסף זכה לקבלת פנים שהייתה עד אז מנת חלקם של מלכים ונשיאים. מובארק נפגש פעמיים עם מרן במהלך ביקורו שם. עוזריו יצאו מכליהם להפוך את הביקור למוצלח.
מאז השתנו דברים, במצרים, אך לא בישראל. מובארק איבד את הנהגתו והגר"ע יוסף רק חיזק את מעמדו והשפעתו. לפני חודשים אחדים, העבירו בני משפחת מוברק בקשה לבית הרב שיתפלל לבריאותו ולהצלתו של מובארק מבית הכלא אליו הושלך. הרב סיפר באחת מדרשותיו, מיד לאחר הגעת הבקשה כי נענה לפניה וכי הוא מתפלל ומייחל לרפואתו השלמה ולצאתו מן הכלא של מובארק.
ה"כן" של מרן
בימים אלו מתקרב הרגע. פורום השמינייה שהפך בשבוע שעבר לתשיעייה, אמור להחליט אם לתקוף באיראן את תשתיות הגרעין. הקולות בקבינט הבטחוני, שקולים. נתניהו זקוק לתמיכת שרי ש"ס. בעצם ל"כן" של הגר"ע יוסף.
אתמול, כפי שנחשף לראשונה ב'כיכר השבת', הגיע אליו ראש המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) האלוף יעקב עמידרור שבא בשליחותו האישית של בנימין נתניהו. עמידרור פרס מפות, ניתח את המצב והציגו באופן שלא רבים מן האלופים והשרים התוודעו אליו.
הגר"ע יוסף, שמע. קלט, הבטיח לשקול היטב ולתת מענה. בל נתפלא אם בימים הקרובים נראה גם את שיירות המתנגדים. סביר להניח שהנשיא שמעון פרס יבוא להציג את עמדתו וגם האמריקנים לא יוותרו. שגרירם הוא כבר בן בית אצל הגר"ע יוסף וייתכן שגם בעלי תפקידים בכירים בממשל בוושינגטון יבואו לרחוב הקבלן, כדי להשיג את תמיכתו של מרן בעמדותיהם, המנוגדות כמובן לאלו של נתניהו וברק.
ליצחק רבין נדרשו 3 פגישות, עם הרב כדי להציג את מתווה הסכמי אוסלו עם הפלסטינים. אריאל שרון בא פעמיים כדי לשכנע את מרן בצדקת החלטתו על גירוש יהודי גוש קטיף, אך נשיא מועצת חכמי התורה, לא ביקש אפילו דקה למחשבה: "תוכניתך גרועה ובעתיד תתברר כמהלך שגוי. אני מציע לך לסגת ממימושה", אמר הרב לשרון שהתחפר בעמדותיו.
ראש הממשלה אהוד אולמרט עדכן את הרב, לילה לפני התקיפה של הכור הגרעיני בסוריה, ובא לבית הרב גם ביממה הראשונה למהלך המלחמה השנייה בלבנון.
התנגדות למבצע מסוכן
הגר"ע יוסף היה מעורב גם בכל ההליכים שקדמו לשחרורו של חייל צה"ל החטוף, גלעד שליט. נציג מיוחד של אגף המודיעין בצה"ל ועמו נציג של שרות הביטחון הכללי, היה מגיע למעונו של הרב, אחת לכמה שבועות ומעדכנו על המהלכים הנעשים ועל המגעים השונים לשחרור.
באחד מן השלבים התייעצו עם הגר"ע יוסף, נציגי מערכת הביטחון באשר לאפשרות של נקיטה במהלך צבאי, שהיו בו סיכונים לא מעטים. הרב חיווה את דעתו, אחרי שהרהר בעניין ארוכות, התלבט קשות ולבסוף אמר: "אני בעד תשלום כל מחיר הולם, למען שחרורו של חייל ישראלי שנפל בשבי המרצחים. אך כאן מדובר במהלך שלדעת כולם, עלול לעלות במחיר דמים גדול. ולפני שעושים זאת אני בעד בדיקת כל האופציות האחרות לפני השימוש במהלך זה".
בסופו של דבר הצעד לא ננקט, לא מעט בשל נימוקיו של הגר"ע יוסף.
בשלב האחרון של המגעים לשחרורו של גלעד שליט, נוצר מצב שבו נדרשה הסכמה ישירה של הגר"ע יוסף להשלמת רשימת המשוחררים. אחרי שהוכנו כבר כל השמות של המשתחררים, התברר, שברשימת "השמות שיש לשחרר ובלעדיהם אין עסקה", שהגישה תנועת החמאס, מצוי גם שמו של המחבל הבכיר סלאח חמורי, האיש שתכנן לרצוח את הגר"ע יוסף, נתפס, הועמד לדין והושלך לכלא הישראלי ל-15 שנה, ועד אז ריצה רק 7 שנים במאסר.
גורמי הבטחון בישראל הבינו, שבמקרה הזה, התנגדות עיקשת של ראש מועצת חכמי התורה לשחרורו של סלאח חמורי, עלולה להביא לטרפוד העסקה כולה והחליטו לשגר למעונו של הרב את יורם כהן, ראש השב"כ ושבינו לבין הגר"ע יוסף נוצרה במשך השנים מערכת יחסים קרובה ולרב הערכה רבה לאיש. אך בניגוד לפעמים הקודמות, סרב הפעם הרב לשחרורו של האיש ומסיבות שאינם קשורות ישירות, אישית אליו.
בשלב זה התערב גם אביו של גלעד שליט, שלאורך כל 5 שנותיו של בנו בידי המחבלים מצא אוזן קשובה ורחומה מצדו של הגר"ע יוסף, שעודדו והבטיח לעשות כל שרק ניתן כדי לשכנע את ממשלת ישראל לפעול למען שחרור בנו. זהו המכשול האחרון, אמר שליט האב, ופרץ בבכי.
מי שבסופו של דבר הצליח להשיג את הסכמת הרב יוסף בעניין, היה דווקא שגרירה של צרפת בישראל, כריסטוף ביגו, שהיה אחד מן המתווכים הפעילים מאד מאחורי הקלעים ובתקופת שירותו בישראל רקם מערכת קשרים חמה עם מנהיגה של תנועת ש"ס.
רק אחרי השחרור התברר שמי ששלח את השגריר אל הרב היה לא אחר מאשר נשיא צרפת, אז, ניקולא סרקוזי, שנפגש כמה ימים קודם לכן בלשכתו בפריס עם אמו של חמורי, אזרחית צרפת, שהתחננה כי יפעל לשחרור בנה, המחבל, גם הוא אזרח צרפת. בתמורה להיענותו של הרב לבקשה האישית שהגיעה מפריס, הזמין נשיא צרפת את הגר"י יוסף לביקור רשמי בצרפת, אך הביקור טרם יצא אל הפועל.
ארה"ב פתחה ערוץ
ומשגריר לשגריר.
שגרירה החדש של ארצות הברית בישראל, דן שפירו, סיפר כי עוד בטרם הגיע למקום כהונתו החדש בתל אביב, רשם לו בפנקסו כי עליו לרקום קשרים טובים עם הגר"ע יוסף.
ואכן יומיים לאחר שהגיש את מכתב האמנתו לנשיא המדינה שמעון פרס, כבר פנתה לשכתו אל השר הרב אלי ישי, בבקשה שיפעל לתאם פגישה ביניהם. ואכן זו יצאה אל הפועל עוד באותו סוף שבוע.
השיחה בין השגריר לרב היתה לבבית. השגריר דיבר בעברית וסיפר על עברו בקהילה הדתית ולימודיו בישיבה. מאז נפגשים השניים לעיתים קרובות והאמריקנים ינסו בוודאי בימים הקרובים להפעיל את דן שפירו כדי שישכנע את הרב יוסף שלא לתמוך במתקפה באיראן.
במחלקת המדינה האמריקנית מכירים היטב את מנהיגה של תנועת ש"ס ומתייחסים אליו בהערכה תוך הבנה לכוחו הפוליטי הרב בישראל.
לפני כשנתיים, בעת דרשתו השבועית ב"יזדים" בירושלים, הביע הגר"ע יוסף, תקווה למותם של הפלסטינים ובראשם, מנהיגם, אבו מאזן.
שעתיים אחרי שהדברים נישאו בירושלים, פרסמה ארצות הברית תגובה מהירה שבה נאמר כי "הדברים אינם רק פוגעניים מאוד, אלא עלולים לפגוע במאמצים לשלום", דברי דובר מחלקת המדינה האמריקנית, פי.ג'י קראולי.
גם הפלסטינים עצמם לא יכלו להרשות לעצמם לעבור בשקט על הדברים, וראש צוות המשא ומתן הפלסטיני, סאיב עריקאת, קרא לממשלת ישראל לגנות את ההתבטאות של הרב, "האיש בעל ההשפעה הרבה ביותר בישראל".
אלא שראש הממשלה בנימין נתניהו, נזהר מאד בתגובתו. "אמירת הרב, אינה משקפת את גישת ממשלת ישראל" הדגיש, בהודעה שפרסם. זהו. לא יותר מכך. הוא העדיף 'גינוי צנוע' שכן הוא זקוק לרב לא פחות משהוא צריך את האמריקנים.
בוודאי שכך המצב, עכשיו, ערב ההכרעה אם לתקוף באיראן. הכדור בידי הרב. זו משמעות שליחותו של עמידרור. תמיכת הרב והוראה לשריו, תשנה משמעותית את מספר התומכים בתקיפה ליד שולחן הקבינט.
היום החל הקרב על לבו של הרב. על הכרעתו.