יש שנים שהזיכרון מהן מורכב מאלפי רגעים קטנים, ויש שנים שנחרטות בזיכרון דווקא באמצעות כמה תמונות שאי אפשר לשכוח.
רגע לפני שתשפ"ו יורדת מעל בימת ההיסטוריה ואנחנו מבקשים שוב "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה", חזרנו אל האסונות הגדולים שטלטלו השנה את העולם.
הבניינים הפכו ללפידים: אסון השריפה בהונג קונג
בסוף חודש נובמבר העולם צפה בתמונות שנראו כמעט בלתי אפשריות: לא בניין אחד, אלא שבעה מגדלי מגורים במתחם וואנג פוק קורט שבהונג קונג, עטופים בלהבות ובעשן שחור.
האש פרצה ב-26 בנובמבר והתפשטה במהירות בין המגדלים, שבהם התגוררו אלפי בני אדם. רבים מהדיירים היו קשישים, וחלקם התקשו להימלט בכוחות עצמם. במשך שעות נאבקו מאות כבאים בלהבות, בזמן שבני משפחה התאספו באזור וחיפשו מידע על יקיריהם.
אחד הסיפורים המצמררים היה של כריס וונג. ההודעה האחרונה שקיבלה מאמה בת ה-72 הייתה דווקא הודעה אימהית ושגרתית לחלוטין: תזכורת להתלבש היטב בגלל מזג האוויר הקר. שעות לאחר מכן עמדה וונג מחוץ למתחם הבוער וניסתה שוב ושוב להתקשר לאמה, שנותרה לבדה בקומה ה-21. "פשוט עמדתי שם, התקשרתי ושלחתי הודעות לאמא שלי, אבל הייתה רק דממה", סיפרה.
בתום פעולות החיפוש נקבע מניין ההרוגים על 160. זו הייתה אחת השריפות הקטלניות ביותר בתולדות הונג קונג המודרנית. במקביל נפתחה חקירה סביב עבודות השיפוץ במתחם וחומרים דליקים ששימשו בהן.
ליל השנה החדשה שהפך לאסון: השריפה בשווייץ
כמה שבועות לאחר מכן, כשמיליוני בני אדם ברחבי העולם חגגו את כניסתה של 2026, בעיירת הסקי היוקרתית קראנס-מונטנה שבשווייץ הפכה החגיגה לאסון.
שריפה פרצה בבר "לה קונסטלסיון", שהיה מלא בחוגגים. על פי החקירה, נרות זיקוקים ששימשו במקום היו בין הגורמים שנבדקו כמי שהציתו את האש. הלהבות התפשטו במהירות, ובתוך זמן קצר הפך המקום למלכודת.
40 בני אדם נהרגו, רובם צעירים ובני נוער, ביניהם שתי אחיות יהודיות ז"ל. יותר ממאה נפצעו. האסון זעזע את שווייץ במיוחד לאחר שהתברר כי המקום לא עבר בדיקת בטיחות במשך שש שנים.
החקירה שהתפתחה לאחר מכן העלתה שאלות קשות על נהלי הבטיחות במדינה שנחשבת דווקא לסמל של סדר ופיקוח. בעלי המקום נחקרו בחשד לגרימת מוות ברשלנות, והרשויות החלו לבחון מחדש את כללי הבטיחות באתרי בילוי.
39 שניות ששינו מדינה: רעידות האדמה בוונצואלה
ב-24 ביוני רעדה האדמה בוונצואלה. ואז, לפני שהתושבים הספיקו להבין מה אירע, היא רעדה שוב.
שתי רעידות אדמה אדירות, בעוצמה 7.2 ו-7.5, התרחשו בהפרש של 39 שניות בלבד. מבנים קרסו בקראקס ובאזורים נוספים, החשמל נותק ותושבים מבוהלים מילאו את הרחובות.
בימים הראשונים הלך מניין ההרוגים וטיפס, עד שהגיע ל-6,509 איש. בתי החולים התמלאו בפצועים וכוחות חילוץ חיפשו לכודים בין ערימות בטון ופלדה.
אחת מתושבות קראקס סיפרה לרויטרס כי כאשר ירדה מביתה לאחר הרעש, "המראה היה כמו בסרט אימה". אחרת, בת 80, אמרה שהרעידה הייתה קשה אפילו מזו שפגעה בעיר בשנת 1967.
גם ימים לאחר מכן המשיכו רעידות המשנה, בזמן שהמדינה ניסתה להתמודד עם הפסקות חשמל, נזק כבד לתשתיות ואלפי משפחות שנותרו ללא בית.
הקיץ שבו אירופה בערה
לא היה השנה רגע אחד שבו "אירופה עלתה באש". זה היה גרוע יותר: במשך שבועות, שוב ושוב, פרצו שריפות ענק במדינות שונות ביבשת.
ספרד, צרפת, פורטוגל, איטליה ויוון נאבקו בלהבות שהתפשטו במהירות. בדרום-מערב צרפת נאלצו יותר מ-10,000 בני אדם להתפנות בתוך לילה אחד לאחר ששריפה התקדמה באזור בורדו. שני כבאים נהרגו לאחר שרכבם נלכד בלהבות.
בספרד השתוללה אחת השריפות הקשות של השנה באזור גוודלחרה, ובמדינות נוספות פונו יישובים ואתרי תיירות. עד סוף הקיץ נשרפו ברחבי אירופה יותר מ-3 מיליון דונם.
במקביל לשריפות הגיע חום כבד במיוחד. לפי הנתונים שפורסמו במהלך הקיץ, הוא נקשר לכמעט 25,000 מקרי מוות עודפים ברחבי היבשת. נהרות מרכזיים, בהם הריין והדנובה, ירדו למפלסים חריגים. קיץ 2026 ייזכר באירופה לא רק בזכות הטמפרטורות, אלא בזכות המראה שחזר ממדינה למדינה: שמיים כתומים, כבישים חסומים ושיירות של תושבים שנמלטים מבתיהם.
האסון הגיע מתוך ההר: רעידת האדמה בקולומביה
ב-10 באוגוסט פגעה רעידת אדמה בעוצמה 7.4 במערב קולומביה, מהחזקות שידעה המדינה זה עשרות שנים.
הנזק היה עצום במיוחד בערים קאלי ופריירה. בנייני מגורים ומלון קרסו, רחובות התמלאו בהריסות ועשרות אלפי בתים נפגעו. לפחות 287 בני אדם נהרגו, כמעט 4,000 נפצעו וכ-400 הוגדרו נעדרים בימים שלאחר האסון.
גם ארבעה ימים לאחר הרעידה עוד המשיכו המחלצים לעבוד בתקווה למצוא חיים. בקאלי הם שמעו קולות מתחת לבניין מגורים שקרס והחלו להסיר בזהירות את שברי הבטון.
לצד צוותי החירום הגיעו גם תושבים רגילים. חלקם חיפשו בני אדם, אחרים ניסו להציל מתוך ההריסות אלבומי תמונות, מכתבים וחפצים שנותרו מהבתים. "נמשיך כל עוד אלוקים מאפשר לנו וכל עוד יש לנו כוח", אמר אחד המתנדבים.
העמק שנמחק: אסון הקרחון בנפאל
ואז, ממש לקראת סופה של השנה, הגיע אחד האסונות הקשים ביותר של תשפ"ו.
בבוקר 26 באוגוסט קרס חלק מקרחון באזור הגבול שבין נפאל לטיבט. מסה אדירה של קרח וסלעים צנחה מגובה של אלפי מטרים, ופגעה בעמק שמתחתיה. בתוך זמן קצר הפכה הקריסה לגל אדיר של מים, בוץ, קרח וסלעים ששטף את עמק נהר טרישולי.
ליישובים שבמסלולו כמעט לא היה סיכוי.
כפרים שלמים נמחקו. גשרים נעלמו. תחנות כוח הידרואלקטריות הוצפו ועובדים נלכדו במנהרות. באזורים מסוימים עלה מפלס הנהר בכמעט תשעה מטרים בתוך כחצי שעה.
נכון לימים האחרונים של תשפ"ו, לפחות 1,380 בני אדם נהרגו בנפאל ובטיבט ויותר מ-5,500 עדיין מוגדרים נעדרים. אלפי אנשי צבא ומחלצים ממשיכים לסרוק את ההריסות.
ובתוך הטרגדיה העצומה הגיעו גם סיפורים שכמעט קשה להאמין להם. שני עובדים שנלכדו בתוך מנהרה של תחנת כוח שרדו תשעה ימים בחשכה, בתוך כיס אוויר, עד שהמחלצים הצליחו להגיע אליהם. אחד מהם שתה ממי השיטפון כדי לשרוד.
במקרה אחר כבר החלה משפחתה של קשישה נפאלית בטקסי האבל לאחר שהייתה בטוחה שנהרגה. עשרה ימים לאחר האסון שמעו המחלצים קול חלש מתוך הריסות בית בן ארבע קומות. היא נמצאה בחיים בתוך כיס אוויר קטן ופונתה לבית חולים.
השנה שבה העורף הישראלי הפך לחזית
עבור ישראל, תשפ"ו לא הייתה רק שנה שבה צפינו בהרס מעבר לים. אסונות טבע גדולים לא היו בחסדי שמיים השנה, אך המלחמה מול איראן הביאה את ההרס אל תוך שכונות המגורים בישראל.
טילים כבדים ששוגרו מאיראן פגעו במהלך הלחימה בבניינים ובאזורים מיושבים. פעם אחר פעם הסתיימו האזעקות בדיווחים על זירות הרס, חילוץ לכודים ופינוי פצועים.
בין הזירות הקשות היו פגיעות בבנייני מגורים, שבהן משפחות איבדו את יקיריהן בתוך דקות. כוחות פיקוד העורף, מד"א, המשטרה וכיבוי האש עבדו בין ערימות הבטון בחיפוש אחר לכודים, לעיתים במשך שעות ארוכות.
לצד 23 הרוגים הי"ד ב-'שאגת הארי', אלפי ישראלים נאלצו לעזוב דירות שנפגעו או מבנים שהוגדרו מסוכנים. המראות, שבעבר הגיעו אל המסכים מערים רחוקות בעולם, נראו השנה גם ברחובות בישראל.
תכלה שנה וקללותיה
בכל שנה, עם כניסתו של ראש השנה, חוזרות המילים העתיקות: "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה". לפעמים הן נאמרות כמעט מתוך הרגל.
אחרי תשפ"ו, קשה לומר אותן כך.
השנה הן מקבלות פנים. שמות. בתים שהיו ואינם. אנשים שהיו ואינם. ובעיקר תקווה פשוטה שהשנה הבאה תהיה שקטה יותר.
שנה שבה האדמה תרעד פחות, האש תכלה פחות, המים יגבו פחות חיים והמלחמות יותירו פחות משפחות שכולות.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
אחרי שנה שבה העולם הזכיר שוב ושוב עד כמה הכול יכול להשתנות ברגע אחד, לא נותר אלא להצטרף לתפילה, והפעם להתכוון לכל מילה.
0 תגובות