במדינה אחרת, ראשי הקואליציה היו נבחנים בנושאים כלכליים, יוקר המחיה, הביטחון האישי והמלחמה בהון השחור. בישראל הקטנה, עיקר נושאי המחלוקת היו ונשארו בתחומי ליבה אידיאולוגיים, אשר מעסיקים את המצביעים יותר מנושאי יוקר המחיה ושאר ירקות.
בקרב מצביעי הקואליציה הנוכחית קיימת אכזבה לא קטנה מתוצאות העשייה של הממשלה היוצאת. זו הייתה אמורה להיות ממשלת החלומות של מחנה הימין — ממשלה שתבצע רפורמה משפטית רחבה, תוביל מהפכה כלכלית עם הורדת מיסים משמעותית, תבצע את החלת החוק הישראלי על שטחים רחבים ביו"ש ושינויים עמוקים בערוצי התקשורת השונים.
הפרספקטיבה ההיסטורית
אלא שכדי לבחון הצלחות של ממשלות באמת, צריך לקחת צעד אחורה ולהסתכל בפרספקטיבה היסטורית על היקף העשייה של ממשלות ישראל לדורותיהן. רוב הממשלות בישראל, גם אלו שעשו היסטוריה לטוב ולרע, מזוהות בסופו של דבר עם מהלך מרכזי אחד — ולעיתים שניים — שבהם השקיעו את עיקר כוחן.
כך למשל: ממשלת רבין מזוהה עם הסכמי אוסלו והשלום עם ירדן. ממשלת שרון הראשונה עם מבצע חומת מגן, והשנייה עם שיקום הכלכלה וההתנתקות. ממשלת בגין הראשונה מזוהה בעיקר בביצוע השלום עם מצרים והפצצת הכור בעיראק, ואילו ממשלתו השנייה עם מבצע שלום הגליל בלבנון.
ממשלת שמיר עם מלחמת המפרץ, ואילו ממשלת האחדות של פרס ושמיר עם תוכנית הייצוב הכלכלית ועצירת האינפלציה. ממשלת ברק עם הנסיגה מלבנון, וממשלת אולמרט ומלחמת לבנון השנייה.
המציאות שינתה את סדר היום
גם הממשלה הנוכחית החלה את דרכה סביב הרפורמה המשפטית, אך המציאות שינתה את סדר היום. קל לראות את הממשלה כמקשה אחת של שלוש וחצי שנים, ועל בסיס זה לקבוע שאם מהלך מסוים לא נעשה לאורך פרק הזמן הארוך הזה — מדובר בכישלון.
אבל בחיים הפוליטיים כל יום הוא נצח, ולכל יום יש את האילוצים שלו. כאלה לא היו חסרים לממשלה הנוכחית. כך היה גם בסוגיית חוק הגיוס בין המפלגות החרדיות לשאר מפלגות הקואליציה.
אם היו מעבירים את חוק הגיוס לפני הרפורמה המשפטית, החוק היה נפסל מיידית בצו ביניים, שהיה הופך במהרה לצו מוחלט וההמשך ידוע: המתנה ממושכת לרפורמה ומלחמה ארוכה, אחת הקשות שידעה המדינה.
המשימה הלאומית המרכזית
אם נצא מנקודת המבט החרדית לנושאים של כלל אזרחי ישראל, נראה שבמהלך רוב שנות כהונתה של הממשלה הנוכחית מלחמה רב־זירתית הפכה למשימה הלאומית המרכזית של הממשלה. ובכך נבצר מראשי הקואליציה לעסוק בנושאים החשובים לבוחריהם ולהתמקד בנושא חשוב מאין כמוהו.
ועל כן, ההישג ההיסטורי המרכזי של הממשלה ה־37 בראשות בנימין נתניהו ומה שייזכר ממנה לא יהיה ניצחון מזהיר של המחנה הלאומי במימוש כלל שאיפותיו הפוליטיות, אלא בפירוק איטי ומתמשך של "טבעת החנק" האיראנית סביב ישראל.
ציר שכלל את חמאס בעזה, חיזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן, משטר אסד בסוריה, המיליציות הפרו־איראניות בעיראק, והמשטר האיראני עצמו.
במבט היסטורי, הממשלה הזאת תיזכר בראש ובראשונה כממשלה שניהלה את המערכה האזורית הרחבה ביותר בתולדות ישראל ופעלה לשבירת ציר ההתעצמות האיראני במזרח התיכון.
0 תגובות