האם יכול להיות שדווקא הפסוק האחרון במגילת אסתר הוא "נורה אדומה"?
דמיינו שאתם מבררים על בחור לשידוך, וראש הישיבה אומר לכם: "תשמעו, הוא מקסים, ורוב הבחורים הסתדרו איתו". נורה אדומה נדלקת. מה זה "רוב"? מה קרה עם השאר?
בדיוק עם התחושה הזו אנחנו מסיימים את מגילת אסתר. אחרי עשרה פרקים של גבורה, מסירות נפש והצלת עם ישראל מהשמדה, המגילה בוחרת לחתום במשפט מפתיע ואפילו מעליב: "וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו". לא לכולם. רק לרוב.
בשיעור המרתק הזה צולל הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון לפירוש העמוק של הרבי מליובאוויטש על פסוק זה, פירוש שישנה לכם את ההבנה של מגילת אסתר לנצח. מדוע המגילה שנכתבה ברוח הקודש בחרה לסיים דווקא בנקודה הכואבת הזאת? מה הסיפור האמיתי של מרדכי בארמון אחשוורוש? ולמה חלק מהסנהדרין סרבו לקבל את דרכו?
השיעור נוגע בשאלה שכולנו חיים איתה: איך אפשר לפעול מתוך שליחות אמיתית — ולשמור על הזהות הפנימית שלך — גם כשלא כולם מבינים אותך, לא כולם מפרגנים לך, ולא כולם איתך.
צפו עכשיו וגלו למה "רצוי לרוב" היא בעצם המחמאה הכי גדולה שמרדכי (ואתם) יכולים לקבל.
0 תגובות