524 שנים מלאו אמש, כ"ד באייר, לפטירתו של הנגיד רבי נתן הכהן שולאל, אחת מהדמויות המרתקות ביותר בהיסטוריה היהודית.
הנגיד רבי נתן הכהן שולאל נולד באלג'יריה בי"ח באב ה'קצ"ז (1437) בתלמסאן שבצפון אפריקה. אבל שורשיו נטועים הרחק יותר - במיורקה שבספרד. משפחת שולאל הייתה משפחה מיוחסת שגורשה מספרד בעקבות גזרות קנ"א (1391), הפרעות שחיסלו קהילות שלמות ברחבי חצי האי האיברי. הם מצאו מקלט בתלמסאן, שהפכה באותה תקופה למרכז תורני פורח שספג גלי פליטים ספרדים. רבי נתן נולד כארבעים וחמש שנה אחרי הגזרות.
הוא עלה לארץ ישראל, שימש כראש ישיבה בירושלים, ומשם עשה את דרכו למצרים, שם מונה לנגיד יהודי כל האימפריה הממלוכית, ולראש המטבעה הממלוכית.
מה זה בכלל נגיד?
לא ראשון לציון (תפקיד שלא היה קיים בימיו), ולא שר אוצר - אלא שילוב של שניהם. הנגיד היה הפוזיציה הבכירה ביותר ביהדות כל האימפריה, מינוי רשמי מטעם הסולטן הממלוכי. הוא היה "ראיס אל-יאהוד" - ראש היהודים, נציג רשמי של כל הקהילה מול הממשל, ובמקביל גם הסמכות הרוחנית העליונה. שר אוצר, ראש ממשלה ורב ראשי גלומים באדם אחד. תפקיד רב עוצמה אך גם בעייתי, כי מי שעומד בין הקהילה לבין השלטון, עלול למצוא את עצמו בין הפטיש לסדן.
בתקופת כהונתו כנגיד בשנת ה'רנ"ב (1492), גורשו יהודי ספרד. מאות אלפי יהודים נפוצו לכל עבר. רבי נתן פעל רבות לטובת הקהילה בירושלים ועזר להתאקלמותם של מגורשי ספרד שהגיעו בהמוניהם לערי האימפריה הממלוכית.
בשנת ה'רמ"ח (1488) ביקר במצרים רבינו עובדיה מברטנורא שהיה בדרכו מאיטליה לירושלים ופגש את רבי נתן. רבי נתן המליץ לרבי עובדיה לא לעלות לירושלים בגלל המצב הכלכלי הקשה שם, אך רבי עובדיה החליט לעלות למרות זאת. כשראה רבי נתן שרבי עובדיה נחוש לעלות לירושלים, מינה אותו לעמוד בראש הקהילה ואפשר לו להתגורר בבית שהיה בבעלותו. (מסע עלייתו של רבינו עובדיה מברטנורא לארץ ישראל, וחנייתו בקהילת עזה תובב"א בדרכו, סוקר בהרחבה בספרי "עזה מאז ולתמיד", פלדהיים תשפ"ה.)
רבי עובדיה עצמו תיאר את הנגיד:
"והוא עשיר וחכם וחסיד וזקן, והוא מארץ ברבריאה".
אחריו המשיכה השושלת: בשנת ה'רס"ב (1502) נפטר רבי נתן, ואחיינו רבי יצחק הכהן שולאל מונה תחתיו.
תלמיד ישיבת הנגיד שצמח להיות גדול ישראל
לישיבתו של רבי יצחק הגיע בשנת ה'רע"ג (1513) צעיר ממגורשי ספרד ששמו רבי דוד בן זמרא - הוא הרדב"ז, שנעשה לאחד מגדולי הפוסקים.
עם כיבוש העות'מאנים בשנת ה'רע"ז (1517) בוטל תפקיד הנגיד.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
0 תגובות