'תכלה שנת פטירת הצדיקים'...
עוד רגעים ספורים, ועוד שנה נכנסת - שנת תשפ"ו בפתח השער, מן העבר השני, עומדת שנת תשפ"ה ההולכת ומסתיימת, ארוזה היטב בזיכרונותינו. מה נחווה בה? באילו רגעים ברוכים התמלאנו? אילו ייסורים פקדו אותנו? על כל אלה נצטרך לתת דין וחשבון.
אבל יש משהו אחר, כאוב ומצמית, שיסמל לנצח את שנת תשפ"ה. היא נרשמה בהיסטוריה כ"שנת פטירת הצדיקים".
>> למגזין המלא - לחצו כאן
"זה לא רק היועמ"שית": המתקפה החריגה של בן האדמו"ר מגור | צפו
רשימה שאין לה סוף, רצף שאין לו הפסקה. גדולים ואדמו"רים, ראשי ישיבות, צדיקים ופוסקים, אחד אחרי השני, בזה אחר זה, נתבקשו לישיבה של מעלה. זה התחיל שם, בפרוס השנה, ומאז ועד רגעים אלה, כמעט יום יום, שמענו את הבשורה המרה. על רב שהלך לעולמו, על אדמו"ר שעלתה נשמתו.
כבר אין לנו כוח לדמעות. הן נגמרו כבר מזמן. אבל הלב, הלב זועק.
על מה אנו בוכים? על הפיקדון שהופקד בידינו ונגזל? על האור שהאיר את העולם ונכבה? על הצדיק שיצא מן העולם, והשאיר אחריו תהום פעורה וחידלון? דמעותינו עזות הן. הן מכות בנו שוב ושוב, על הסלקציה האכזרית שעברה עלינו.
"קשה סילוקן של צדיקים", אמרו חז"ל, "כחורבן בית המקדש". ואיך אפשר לזכור? איך אפשר לעכל? האובדן כל כך גדול, הרשימה כל כך ארוכה. כמעט בכל יום איבדנו עוד מנהיג, עוד פוסק, עוד עמוד שבור. עוד צדיק שהוציא את נשמתו על מנת לכפר על הדור.
נכון, מיתתם מכפרת. אבל מי יכפר על הריק שנותר? על הבקיעים בלבבות שלנו? על העייפות, על הכאב, על הנחמה שאינה באה?
אבל הכי קשה, הכי כואב, זה לראות את הדור נחלש. לראות את העולם מתמעט. לראות את הזהות הולכת ונמוגה, ועמה האמונה.
"הולך ומתמעט הדור", כתבו חז"ל. עכשיו אנו מבינים את המשמעות, את עומק הכאב. ואנחנו מנסים להתנחם, אבל אין נחמה.
שנה של פטירת צדיקים
תפילה אחת תצא עכשיו מליבותינו, בטרם תכלה השנה ותושלך לתהום הנשייה: "יהי רצון שתכלה שנה וקללותיה, שתכלה שנה ופטירת הצדיקים מתוכנו. ותחל שנה וברכותיה, שתחל שנה ויתגלו צדיקים חדשים עלינו. שתעלה שכינתא מעפרא ותבנה עירנו".
אנו מגישים בפניכם את סיכום פטירתם המלא של גדולי הדור בשנה החולפת. רשימה שמטרתה לזכור ולא לשכוח, ללמוד ולהתחזק. לא כדי לדכא, אלא כדי להזכיר לכולנו: אחינו ואחיותינו, האבל הוא לא עלינו, הוא על העולם כולו. בואו נחזור בתשובה, בואו נתחזק. למען הצדיקים שנפטרו מאיתנו, ולמען הצדיקים שעוד חיים איתנו.
ויהי רצון, לקיים בנו חכמי ישראל, הם ונשיהם ובניהם ובנותיהם, ויאריכו ימים ושנים של בריאות איתנה, בריאות הגוף והנפש, של כל גדולי התורה והחסידות שנותרו עמנו, על מנת שיוכלו להמשיך להנהיגנו בבטחה אל עבר הגאולה השלמה, במהרה בימינו אמן.
• • •
בליל ראשון של חג הסוכות פשטה הידיעה המעציבה והמצערת על פטירתו בשיא פריחתו של הגה"צ רבי עמרם ראטה זצ"ל אב"ד האמאראד, בנו של הפוסק החסידי מארה"ב הגה"צ רבי יחזקאל ראטה זצ"ל גאב"ד קאלסבורג, והוא כבן שישים שנה בלבד בפטירתו לאחר מחלה קשה.
המנוח זצ"ל גדל בבית אביו הגדול זצ"ל, שם ינק תורה קדושה מתוך חסידות ע"פ דרך ההלכה בהיות ואביו זצ"ל היה ממאורי האור בארה"ב, ועל דרך זו נתגדל כל השנים, בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו הרבנית תליט"א בת הגה"צ רבי נתן יוסף מייזלעס זצ"ל ר"מ בישיבת סאטמר המעטירה.
אחר נישואיו קבע משכנו בעיר ואם בישראל בורו פארק, שם היה מחשובי הרבנים בעיר, רבים שיחרו לפתחו לשמוע דבר ה' זו הלכה, והוא זצ"ל היה פוסק כפי תורתו של אביו שינק מעמו כל השנים.
לצד גדלותו בתורה היה ידיד נפש כל חי פשוטו כמשמעו ממש, היה מקדם כל אדם בסבר פנים יפות, כל יהודי שהגיע מארה"ק היה זוכה לקבל מאיתו ברכת 'שלום עליכם' לבבית, והיה עוזר ומסייע לכל מאן דהו עד כמה שידו מגעת.
מתוקף תפקידו היה יו"ר וועד הכשרות תחת השגחתו, והיה ידוע כבעל מכשיר גדול, וזכה להעמיד אלפי תלמידים תחתיו במלאכת ההשגחה הקפדנית.
אבל כבד בחצה"ק באיאן, עם צאת חג ראשון של סוכות, התבשרו כלל החסידים על פטירתו אחר מחלה קשה, של הגה"ח רבי צבי (הערשיל) שרייבר זצ"ל, רב דחסידי באיאן, והוא בן 76 בפטירתו.
עם היוודע הבשורה הקשה בחסידות, בוטלו הערב כל אירועי 'שמחות בית השאבה' של החסידות בארץ.
המנוח זצ"ל נולד ביום י"ד בסיון תש"ח, לאביו הרה"ח ר' אברהם שרייבר ז"ל מחשובי החסידים. כבר מצעירותו היה דבוק בלו"נ אל אדמור"י באיאן זצ"ל, ויבלחט"א האדמו"ר הנוכחי, וברבות השנים זכה לשמש כרב החסידות, והיה נושא את דרשות שבת הגדול ושבת שובה, בשנה האחרונה בעקבות מחלתו מסר את הדרשה הגה"צ רבי יוסף ברייאר בנו הגדול של האדמו"ר מבאיאן.
כמו כן, הוא היה בעל מקריא בימי ראש השנה, ומסדר הקידושין בחסידות בכל החופות, בשנה האחרונה חלה במחלה קשה רבים העתירו עבורו, אך למגינת לב בצאת החג השיב נשמתו הזכה לבוראה בביתו ברחוב אבן האזל בירושלים.
ביום כ"ו בתשרי הסתלק לבית עולמו הגאון רבי יוסף לייב הכהן הלפרין זצ"ל, ראש ישיבת 'שיח התורה' אשר השיב נשמתו בפתע פתאום, במיתת נשיקה והוא בן ע"ב שנים בלבד, לדאבון לב תלמידיו, בני משפחתו וכל מכריו.
ראש הישיבה זצ"ל נולד לאביו הגאון רבי יעקב משה, בבחרותו התחנך בישיבת בריסק, אחר נשואיו קבע משכנו בבני ברק, הרביץ תורה למעלה מארבעים שנה, בישיבות 'שערי ציון, ו'שיח התורה'.
המנוח זכה להעמיד לגיונות תלמידי חכמים המופלאים בתורה ויראת שמים מתוך השקפה טהורה צרופה, ראש הישיבה לימד התורה קיום ודקדוק במצוות מתוך אהבה ושמחה, וכך מסר לתלמידיו אחריו מה שקיבל מרבותיו למעלה בקודש.
ראש הישיבה המשיך להרביץ תורה עד יומו האחרון.
ביום כ"ז בתשרי הסתלק לבית עולמו הגה"צ רבי אברהם אליהו וואזנר זצ"ל, רב קהילת 'שבט הלוי' בברכפלד ובנו של פוסק הדור הגה"צ רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל בעל 'שבט הלוי', אחר שנות יסורים קשים ומרים והוא בן 78 בפטירתו.
הגה"צ זצ"ל הוא בנו השישי של פוסק הדור הגה"צ רבי שמואל הלוי זצ"ל. בנערותו ובבחרותו התחנך לאורו של אביו זצ"ל, אליו היה מקושר כל ימיו, ואף היה עוזר ומסייע לכל, וכפי שהוא עצמו סיפר ברבות הימים אודות שגב עבודתו של אביו בספרו עובדה נפלאה, משם ניתן ללמוד עד כמה השקיע והתאמץ בכתיבת תשובותיו להלכה - וכה סיפר: לפני כחמישים שנה קניתי כורסא מרווחת עבור אמי הרבנית ע"ה, שתוכל לנוח, מכיוון שהייתה אז חלשה. פעם הצעתי לאאמו"ר שישב על הכורסא, אולם אאמו"ר נענה לי באמרו: "אברהם, זה לא בשבילי, אם אני אשב על כסא זה, כבר לא יצא 'שבט הלוי' חלק ו' לאור עולם"!
במשך עשרות שנים הרביץ תורה ויראה ב'ישיבת חכמי לובלין' המעטירה כששימש כר"מ ומשגיח בישיבתו של אביו הגדול, שם הנחיל לתלמידים כבנים מתורתו והקנה להם אורחות יושר. והרביץ תורה ויראה שיעורים כסדרן לשומעי לקחו מתפללי ביהמ"ד שבט הלוי. נודע כסופר סת"ם מומחה ודחיל חטאין, וכשאביו הגדול הדהר תמיד לרכוש תשמישי קדושה אך ורק ממנו. לפני כעשרים שנה, בשנת תשס"ו עת ייסד אביו הגדול בעל שבט הלוי זיע"א את קהילת שבט הלוי בברכפלד - מודיעין עילית, הכתיר את בנו הנפטר זצוק"ל לשמש כרב ואב"ד הקהילה, ומאז ועד עתה עמד לנס קהילתו בחן ובנועם, קיבל תמיד את פני כל אחד ואחד במאור פנים קטן כגדול, השמיע מאוצרו הטוב דברי תורתו בכל העת, כשרבים נהנים ממנו עצה ותושיה. לגודל מצוות כיבוד אב שפיעמו בקרבו לא הסכים לעזוב את עיר מגורי אביו בני ברק, והמשיך לעמוד לימין אביו במסירות עצומה כאשר עשה במהלך כל השנים באופן מפליא, אך נסע כל העת לשבתות וחגים לשהות בקרב בני קהילתו.
ביום כ' בחשוון הסתלק בארצות הברית האדמו"ר הגה"צ רבי אהרן זאב מאליק זצ"ל מסאמבור.
האדמו"ר שנפצע בתאונת דרכים מחרידה באזור ניו יורק סטייט טראווי בתחילת חודש ניסן שנה שעברה, פונה לבית החולים במצב קשה, שם הוא הורדם והונשם.
מאז התאונה המחרידה, האדמו"ר עבר חודשים של יסורים קשים ומרים עד הסתלקותו לגנזי מרומים והוא בן 79 בפטירתו.
האדמו"ר נולד לאביו הגה"ח ר' בנציון מליק זצ"ל, נין ונכד להרה"ק רבי משה מסאמבור זצ"ל, האדמו"ר התחנך במוסדות סאטמר בעיר, והיה מקורב לכל אדמור"י בית סאטמר שהעריצו אותו בהיותו תלמיד חכם עצום בתורת הנגלה והנסתר.
בהגיעו לפרקו נישא לבת הגה"ח ר' יוסף סאקס זצ"ל, ואחר נישואיו המשיך להתגורר בווילאמסבורג, שם פתח את חצר קודשו ע"ש זקינו זצ"ל, ורבים נהרו לבית מדרשו לשמוע דבר ה' זו הלכה, וכן דברי חסידות שהיה מוסר בכל עת הן בשבתות, והן בימים טובים כיד ה' הטובה עליו.
ביום ג' בכסלו הסתלק לבית עולמו הגאון רבי דוד שלום צדקה זצ"ל, רב העיר 'פרדס חנה - כרכור', ובנו של ראש ישיבת 'פורת יוסף' הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל, לאחר שנות מחלה והוא בן 88 בפטירתו.
הרב המנוח זצ"ל נולד בירושלים של מעלה בשכונת 'בית ישראל' כבנו השני לאביו הגדול רבי יהודה צדקה זצ"ל.
בילדותו התחנך בתלמוד תורה 'בני ציון', ובבחרותו למד בישיבת 'פורת יוסף', והיה מתלמידיו הקרובים של ראש הישיבה הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל.
לאחר נישואיו קבע משכנו בעיה"ק ירושלים, עד שנקרא לכהן כרב הקהילה היהודית בארגנטינה. בשנת תשל"א נבחר כרבה הספרדי של העיר 'פרדס חנה-כרכור' לצד רב העיר האשכנזי, הגאון רבי חיים יעקב לוין. מאז פטירת הרב לוין בשנת תשנ"ב, כיהן הרב צדקה לבדו כרב העיר.
בנוסף לתפקידו כרב העיר, היה הרב מוסר שיעורי תורה ודרשות בכל רחבי הארץ, מלבד שיעוריו הקבועים בהלכה בפרדס חנה ובגבעת אולגה ועוד.
הרב זצ"ל היה בקשרי ידידות עם הראשל"צ הגאון רבי יצחק יוסף, והיה מוסר את השיעור המקדים בבית הכנסת היזדים - מדי שנה במוצאי השבת הסמוכה ליום השנה של אביו הגאון רבי יהודה צדקה.
ביום ט"ו בכסלו הסתלק לבית עולמו האי צדיק וגאון רבי אשר הכהן דויטש זצ"ל, מנהיגה הרוחני של תנועת 'בני תורה' (הפלג הירושלמי), ומראשי ישיבת פוניבז', אשר נשמתו עלתה בסערה השמיימה. והוא בן 79 בהסתלקותו.
ראש הישיבה זצ"ל נולד ביום ראשון של חנוכה כ"ה בכסלו שנת תש"ו, לאביו הרב בנימין זאב דויטש שהיה ממקורבי הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן נשיא ישיבת פוניבז'. בילדותו התחנך בתלמוד תורה 'מרכז' בבני ברק, ואחר מכן עלה והתעלה במעלות התורה בישיבות פוניבז' לצעירים, ובהמשך בישיבה גדולה, והיה לתלמיד מובהק לרבותיו הגדולים ראשי הישיבה מאותם הימים, הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך, אותו ראה כרבו מובהק כל השנים, והגאון רבי שמואל רוזובסקי, באורחותיהם דבק כל ימי חייו, וזאת השריש והחדיר לדור אשר באו אחריו.
בהגיעו לפרקו נישא לבת הרב רפאל אייזנברג ז"ל, ואחר נישואיו המשיך לשקוד על התורה והעבודה בהיכל כולל פוניבז', כששמו נודע לתהילה בכל הכולל, ואף בכל העיר על האברך השקדן שלא מש מתוך האוהל יומם ולילה, במקביל ללימוד בכולל החל לשמש כר"מ בישיבת 'כנסת בית אהרן', בראשות הגאון רבי אפרים זורייבין, בשכונת 'הר נוף' בירושלים.
בפילוג הפנים-ליטאי הזדהה עם הפלג הירושלמי והתבטל לדעתו של ראש הישיבה הגאון רבי שמואל אויערבאך זצ"ל. כמו כן כיהן כ'חבר במועצת גדולי עולם התורה', שהוקמה בחודש אדר תשע"ח לאחר פטירת ראש הישיבה הגאון רבי שמואל אוירבך זצ"ל.
במהלך השנים האחרונות התבסס מעמדו של ראש הישיבה בהנהגת הפלג הירושלמי והיה נחשב כמנהיגם הדומיננטי בקרב מרבית הפלג.
שיעוריו של ראש הישיבה נערכו ונדפסו בידי תלמידיו: "שערי ריבית" על הלכות ריבית, וכן סדרת "קונטרס שיעורים" על מסכתות הש"ס, סדרת "זרע הילולים" שנדפסה לרגל אירועים משפחתיים, ועוד.
ביום ה' בטבת הסתלק לבית עולמו הגאון רבי יוסף מאיר גליקסברג זצ"ל, רבה של גבעתיים וחבר מועצת הרבנות הראשית, והוא בן 91 בפטירתו.
הרב זצ"ל נולד בפולין בי' בניסן תרצ"ג לאביו, הרב שמואל יעקב גליקסברג זצ"ל, ששימש כרב בפולין ולאחר מלחמת העולם השנייה כיהן כרב ראשי בבואנוס איירס שבארגנטינה. במהלך המלחמה הוגלתה משפחתו לסיביר.
בשנת תש"ג עלה הרב לארץ עם קבוצת "ילדי טהראן" ונמנה עם הילדים שעמם ייסד מרן הרב מפוניבז', הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל, את מוסדותיו. בהמשך למד בישיבת חברון בירושלים, שם הוסמך לרבנות על ידי ראש הישיבה, הגאון רבי יחזקאל סרנא זצ"ל, וכן על ידי הגאון רבי ראובן כץ זצ"ל והגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין זצ"ל.
בשנת תשט"ו נשא את רעייתו מרת אילה לבית פרנקל, והשניים עברו להתגורר בתל אביב, שם שימש הרב כרב בית כנסת ולמד בכולל. בשנת תשי"ז הוזמן לייסד ישיבה בסאן פאולו שבברזיל ועסק בהוראה ובחינוך בקהילה היהודית בעיר.
בשנת תש"כ מונה לר"מ ולמנהל רוחני בישיבת הדרום ברחובות, בהנהגתו של הגאון רבי צבי יהודה מלצר זצ"ל. הוא כיהן כחבר הרבנות ברחובות, כרב שיכוני הפועל המזרחי בעיר, והקים בית כנסת לנוער.
בתחילת שנת תשכ"ז נבחר בידי חברי המועצה הדתית בעיר גבעתיים לחבר לשכת הרבנות בעיר, וכעבור כחצי שנה נבחר לרבה הראשי של העיר, לצד הרב הספרדי הגאון הרב יהושע משה. ייסד בית מדרש גבוה לתלמוד ולפוסקים, העומד בנשיאותו. בשנת תש"מ הוסמך לדיינות, ובאותה שנה נבחר לראשונה למועצת הרבנות הראשית לישראל, בה כיהן עד תשע"ט.
הרב גליקסברג היה יו"ר חבר הרבנים בישראל. במסגרת זו פעל לשיבוץ רבנים בישראל, יזם וערך השתלמויות לרבנים. פרסם מאמרים רבים בהלכה ובאגדה.
ביום ט' בטבת הסתלק לשמי מרום הגאון החסיד הרב חיים אהרן רפפורט זצ"ל, מרבני ישיבת 'נחלת הלויים' בחיפה, מחשובי רבני סטריקוב ומדמויות ההוד בעיר התורה והחסידות בני ברק, אשר השיב נשמתו הטהורה ליוצרה לאחר שחלה בדלקת ריאות, והוא בן שבעים וחמש שנים.
רבי חיים זצ"ל נולד בשנת תש"י לאביו הרב רפאל רפפורט זצ"ל. בבחרותו התחנך ולמד בישיבת סלבודקה בבני ברק. בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו תחי' בת הגאון רבי ברוך שרגא הכהן פלונצ'ק זצ"ל ראש ישיבת עץ חיים - וילרייק ומשרידי תלמידי ישיבת לומז'ה, שנלב"ע לפני כשנה וחצי בשיבה טובה.
אחר נישואיו קבע משכנו בעיר התורה והחסידות בני ברק, ומאז יסוד ישיבת נחלת הלויים בחיפה על ידי מרן ראש הישיבה הגאון הרב אליעזר מנחם שך זצ"ל, התמנה להיות כאחד מרבני הישיבה בהיותו תלמיד חכם עצום, והיה נוסע מידי שבוע בשבוע לישיבה, וחוזר רק לשבתות למעונו בבני ברק. לצד עבודתו בישיבה, שימש כדיין בבית דינו של הגאון רבי ניסים קרליץ זצ"ל.
זכה להעמיד אלפי תלמידים בדרך המורשה מדור דור, רוממם באהבת היגיעה לתורה ובישרות הבנתה, שקד בעמל נפש על טובת זולתו ובטוהר לבבו האיר פנים לכל אדם, הרביץ תורה ויראה בעומק עמקים בדרישות וחקירות עד אין חקר, והיה מגדולי מעתיקי השמועה מהדור האחרון.
ביום י"ג בטבת הסתלק לבית עולמו הגאון רבי שמעון זייבלד זצ"ל, מי שכונה בפי כל "ר' שימען הצדיק", שהיה מנקיי הדעת בירושלים של מעלה ומוותיקי המלמדים בתלמוד תורה 'עץ חיים' בירושלים, והוא בן 88 בפטירתו.
המנוח זצ"ל נולד בירושלים בכ"ט בתשרי תרצ"ז ביום הילולת שמעון הצדיק לאביו הגאון רבי שלמה צדוק זייבלד זצ"ל.
כבר בעודו ילד הוא זכה להיפגש עם מרן ה'חזון איש' בביתו בבני ברק, וזאת לאחר שנבחן אצלו על תלמודו ולאחר המבחן - קיבל שי מה'חזון איש'... אלא שהילד הצעיר סירב לקחת את המתנה מה'חזון איש' בטענה שה'חזון איש' עני אז כדאי שהמתנה תישאר אצלו...
הקשר עם ה'חזון איש' נמשך גם בשנים מאוחרות יותר, עת למד הנפטר בישיבת סלבודקה בבני ברק, לשם גלה למקום תורה בימי בחרותו.
בהגיעו לפרקו נשא את רעייתו, בת הרה"ח רבי בערל הירשמן זצ"ל מחשובי חסידי קרלין סטולין. אחר נישואיו קבע משכנו בעיה"ק ירושלים.
מתפללי הכותל המערבי הקבועים ידעו שהוא לא פספס יום בלי לגמור את כל ספר התהילים אותו ידע בעל פה. במשך שנים לימד את ילדי ישראל בחיידר 'עץ חיים' שם העמיד אלפי תלמידים.
בשנים האחרונות לחייו הוא איבד את מאור עיניו, אך המשיך להשתתף בשיעורי גמרא - שם הפתיע את הלומדים כאשר כל טעות קלה בנוסח הגמרא והראשונים ידע מיד לצטט את הנוסח המדויק - ויהי לפלא.
ביום י"ז בטבת הסתלק לבית עולמו הגה"צ רבי יצחק אליהו שלמה טורנהיים זצ"ל, אב"ד וואלברוז קראקא, אשר השיב נשמתו הזכה והטהורה לבוראו בשיבה טובה ובגיל מופלג מאוד והוא בן 96 בהסתלקותו לשמי מרום.
המנוח זצ"ל נולד בירושלים של מעלה, ביום י"ד סיון תרפ"ט לאביו האדמו"ר רבי נתנאל חיים הכהן טורנהיים הי"ד זצ"ל, בעל 'קורבן השבת', מצאצאי מייסד חסידות חסידות וולברוז', האדמו"ר רבי ישכר דב טורנהיים זיע"א.
אביו זצ"ל נהרג ביום שמחת תורה שנת תש"י, רצח שזיעזע את המדינה היהודית באותם הימים.
היה זה כאשר בבוקר יום החג, פשטו קבוצה מסויימת על שכונת 'מאה שערים', לאחר שבלילה הפגינו נגדם מכיוון שרצו לקיים ריקודים מעורבים לכבוד החג, תוך הסבת נזק רב לבתים ולרכוש, וניסו לפרוץ לבית כנסת "קהל יראים" כשציבור המתפללים היו בעיצומם של ההקפות השמחה והריקודים
לאחר שנסיון הפריצה לא עלה בידם, הם פתחו בזריקת מטחי אבנים לתוך בית הכנסת, אחת האבנים פגעה בראשו של הרה"צ רבי נתנאל חיים הי"ד, ופצעה אותו אנושות, וכך נפל ומלמל מתוך כאבים איומים, ותוך שעות ספורות עלתה נשמתו בסערה השמימה.
אחר נישואיו קבע משכנו ב'תל אביב', שם התקרב אל האדמו"ר הרה"ק רבי אהרן מבעלזא, והסתופף בצילו. במקביל, התקשר בקשר אמיץ אל האדמו"ר בעל ה'דברי יואל' מסאטמר זצ"ל, ובמשנתו דבק כל ימיו, בהתגוררו בארה"ק היה לוחם מלחמות ה' בקנאות, יחד עם מרעיו הרב עמרם בלוי ועוד, ולא פעם ולא פעמיים ישב בין כותלי הכלא הישראלי לאחר שנעצר בעת ההפגנה.
בהמשך השנים עקר לארה"ב, שם קבע משכנו בבורו פארק, ורבים נהרו לפתחו לשמוע דבר ה'. הגאב"ד היה דמות הוד קדומים, איש חסיד וצדיק, ירא אלוקים מנעוריו, זכה לשאוב מלא חופניים תורה ועבודה מצדיקי קמאי מהדור העבר, וזה העביר לדורות הבאים. בעת התפילות ראו עליו את עבודתו הטמירה, כאשר שעות ארוכות היה מתייחד עם קונו ועומד בתפילתו מידי יום ביומו.
ביום ח"י בטבת הסתלק לבית עולמו הגה"צ המופלא והמדוכא ביסורים רבי משה אהרן רייך זצ"ל, גאב"ד פשעווארסק ויליאמסבורג, חתנא דבי נשיאה של האדמו"ר מוהר"י מפשעווארסק זי"ע, והוא בן 77 בהסתלקותו.
הגה"צ רבי משה אהרן זצ"ל נולד לאביו הרב אברהם שמעון רייך ז"ל. בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו הרבנית בגו"ק מרת שרה חנה פעסיל ע"ה, אשר השיבה נשמתה הטהורה בחודש ניסן תש"פ עם פרוץ נגיף הקורונה.
יחד עם רעייתו הקים בית של חסד לשם ולתפארת בית פשעוארסק, מיוחד היה מופלא במידת הכנסת אורחים והיה מקדם כל אדם בסבר פנים יפות.
הרה"צ היה מעיין הנובע, ורבים הסתופפו בצילו, בהיותו דולה ומשקה מתורת אדמור"י בית פשעווארסק שזכה אצלם לחביבות יתירה. בתקופה מסויימת בחייו התגורר בארה"ב, שם ייסד בית מדרשו בווילאמסבורג.
על אף חולשתו הרבה המשיך בסדר יומו כרגיל, ובביתו נתייסד כעין בית מדרש, כשרבים קבעו את המקום לתפילות, ועם הזמן הפך המקום לשטיבל חסידי במהלך כל שעות היממה, כשהרה"צ יושב בראש השולחן ודואג להשביע כל יהודי שנכנס לצל קורתו למרות יסוריו הקשים.
ביום ה' בשבט נפטר לבית עולמו הגאון רבי אהרן פישר זצ"ל, רב שכונת 'זכרון משה' בעיר, והשטיבלעך המקומי המפורסם, מו"ץ בבד"ץ העדה החרדית, והוא בן 78 בפטירתו.
המנוח זצ"ל נולד בירושלים של מעלה לאביו הפוסק הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל בעל 'אבן ישראל' וראב"ד 'העדה החרדית'. המנוח התחנך בבית החינוך 'עץ חיים' הן בתקופת לימודו בתלמוד תורה והן בישיבה. בהגיעו לפרקו נשא את רעייתו מרת יהודית ע"ה בת הגאון רבי יצחק נתן קופרשטוק זצ"ל בעל ה'מאורות נתן'.
לאחר נישואיו המשיך לשקוד על התורה והעבודה ב'עץ חיים', וברבות השנים אף התמנה כראש כולל במקום, עד לפטירת אביו, אז עלה לכהן ברבנות שכונת 'זכרון משה', כממלא מקום אביו זצ"ל. כן כיהן כמו"צ בבד"צ 'העדה החרדית', לפני מספר שנים שרצו למנותו כחבר הבד"צ הודיע כי הוא שרוי בחולשה וביקש כי ימנו את אחיו הצעיר יותר ממנו בגילו הגאון רבי יהודה פישר שאכן מונה לחבר הבד"צ.
ביום ח' באדר הסתלק לבית עולמו הגאון רבי שלמה בן שמעון זצוק"ל חבר מועצת חכמי התורה וגאב"ד 'נווה ציון', והוא בגיל 88.
הגאון רבי שלמה בן שמעון זצ"ל נולד בירושלים בט"ז בכסלו תרצ"ז, לאביו הגאון הצדיק חכם מנצור בן שמעון זצ"ל, היה ממייסדי ישיבת 'תורה והוראה' בתל אביב ודיין בבתי הדין הרבניים ובהם בית הדין הרבני בירושלים.
לימים מונה לכהן כגאב"ד בד"צ 'נווה ציון' בו גם כיהן כנשיא גיסו ראש הישיבה חכם שלום כהן זצ"ל. בבני ברק כיהן כרב בית הכנסת 'נוה יצחק' ברחוב חידושי הרי"ם - קהילה המונה מאות בני תורה - וכן כרב שכונת 'רמת דוד' בעיר.
בהיותו חבר בית הדין הגדול, נודע כאחד מגדולי הדיינים, המומחה לדון בשאלות קשות וסבוכות, כאשר מרן הגר"ע יוסף זצ"ל סמך עליו את ידיו לעסוק בנושאים החמורים ביותר.
הגר"ש היה בקי גדול בחוכמת הקבלה, ועורך פדיונות נפש, ואף שנים רבות בחן ברבנות הראשית ובדיינות.
בחודש סיון תשפ"ג מונה לכהן פאר כחבר מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס והיה שותף בהנהגה הרוחנית במפלגה.
ביום ז' באדר הסתלק לבית עולמו הגה"ח המופלא רבי יחזקאל שרגא הופמן זצ"ל, מדמויות ההוד בחצה"ק ויז'ניץ, משגיח רוחני בישיבת 'ישועות משה' דחסידי ויז'ניץ במודיעין עילית למעלה משלושים שנה, והוא בן 68 לאחר מחלה קשה.
הרה"ח ר' יחזקאל היה יהודי מורם מעם, והיה מתנזר מכל הבלי העולם הזה, מספרים שהיה טועם מיני מתיקה רק ביום ראש חודש לכבוד היום, וכך חינך צאצאיו אחריו, להסתפק במועט ולהקדיש את העיתים והזמנים לתורה ולחסד מתוך עבודת הבורא ויישרות ע"פ דרך החסידות כפי שקיבל מבית אבותיו.
הרה"ח ר' יחזקאל זצ"ל נתמנה בפקודת רבו האדמו"ר הרה"ק בעל ה'ישועות משה' זי"ע כמשגיח רוחני בהיכל ישיבת ויז'ניץ המעטירה ב'הר נוף' ובהמשך בברכפלד, שם העמיד אלפי תלמידים שהעריצו והעריכו אותו כערכו הרם והנעלה, אחר פטירת רבו בעל ה'ישועות משה', התקשר בקשר איתן אל רבו יבלחט"א האדמו"ר מויז'ניץ.
כן שימש כסופר סת"ם ירא שמים, ורבים בחרו בו לכתוב את פרשיות התפילין והספרי תורה, ביודעם כי יראתו קודמת.
במהלך חייו חיבר המנוח זצ"ל את ספריו 'שורשי אמונה', על ענייני אמונה וביטחון ע"פ דרך החסידות, ועל סוגיות הש"ס.
ביום ח' באדר הסתלק לבית עולמו האדמו"ר מאשלג 'חזון איש', הגה"צ המקובל רבי יעקב משה שמואל גרנירר זצ"ל, שנלב"ע לבית עולמו בליל שב"ק בבית החולים שיבא בתל השומר. והוא בן פ"א שנים בהסתלקותו.
האדמו"ר זצ"ל נולד בכ' בתמוז תש"ג לאביו הרה"צ רבי סיני גרנירר זצ"ל, בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו הרבנית תחי', בת האדמו"ר המקובל רבי ברוך שלום הלוי אשלג זצ"ל בעל ה'ברכת שלום' מאשלג בנו של בעל הסולם על הזוה"ק האדמו"ר רבי יהודה לייב הלוי אשלג זצ"ל.
במהלך שנות חייו כיהן כמשגיח רוחני בישיבת 'חידושי הרי"ם' דחסידי גור בתל אביב, שם העמיד אלפי תלמידים בדרך החסידות המורשה מדור דור.
אחרי הסתלקותו של חמיו מונה לממשיך דרכו בהנהגת הקהילה בבית המדרש האר"י אשלג ברחוב 'חזון איש' בבני ברק שם היה מוסר שיעורים בקבלה ועוד.
האדמו"ר התנהג בהצנע לכת, והיה נצפה ברחובות בני ברק מתהלך ללא עזרת משמשים או אנשי הבית, ממש בפשטות גמורה.
בליל ח' באדר הסתלק לבית עולמו הגאון רבי נטע שילר זצ”ל ראש ישיבת 'אור שמח' בירושלים וממייסדיה, והוא בן 88 בפטירתו.
ראש הישיבה זצ"ל נולד בשנת תרצ”ז לאביו רבי אברהם יצחק ז"ל, בשכונת איסט פלטבוש שבברוקלין, ניו יורק. כבר בילדותו בלטה תחושת השליחות שלו להפיץ את אור התורה, כשגדל בסביבה שבה מעטים חבשו כיפה. הוא קיבל את חינוכו הראשוני בתלמוד תורה בקראון הייטס, ולאחר מכן למד בישיבת ‘רבי חיים ברלין’ תחת הגאון רבי יצחק הוטנר זצ”ל, בעל ה’פחד יצחק’. בהמשך המשיך את לימודיו בישיבת ‘נר ישראל’ בבולטימור, שם התחנך על ברכי הגאון רבי שמואל יעקב ויינברג זצ”ל והיה לחברותא קרוב שלו.
בשנת תשל”ב לאחר מלחמת ששת הימים שפתחה גל של התעוררות רוחנית בקרב יהודים, חבר הרב שילר לשלושה גאונים נוספים – רבי נח ויינברג זצ”ל, רבי מנדל ויינבך זצ”ל ורבי יעקב רוזנברג זצ”ל – להקמת ישיבת ‘אור שמח’, הישיבה הראשונה בעולם המיועדת לבעלי תשובה. הישיבה נוסדה במטרה לקלוט צעירים יהודים מארצות הברית ומדוברי אנגלית ממדינות נוספות, שהגיעו לישראל בחיפוש אחר משמעות רוחנית. הרב שילר, בעל חזון מרחיק ראות, ביקש להעניק להם מסגרת לימודית שתחבר אותם לתורה בצורה עמוקה ואותנטית.
הרב שילר התעקש על גישה סבלנית לשינוי חיצוני, וטען כי “כובע צריך לצמוח מתוך הראש, ולא מעליו”. גישתו החינוכית שילבה רגישות תרבותית עם דגש על לימוד מעמיק של טקסטים תורניים קלאסיים, במיוחד התלמוד הבבלי.
ביום ט' באדר הסתלק לבית עולמו ראש הישיבה הגאון רבי זאב ברלין זצ"ל, ראש ישיבת 'גאון יעקב', וחתנו הגדול של מרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן זצ"ל, והוא בן 82 בפטירתו.
ראש הישיבה זצ"ל נולד ביום כ"ג באב תש"ג לאביו הרה"ג ר' חיים ברלין זצ"ל, ממקורבי ומשמשו של הגאון הרב מבריסק זצ"ל, שמו בישראל ניתנה לו אחר זקינו רבי זאב שחור.
בילדותו שהה רבות אצל הרב מבריסק, ואף היה מבצע שליחויות עבורו. בבחרותו התחנך בישיבת בריסק המעטירה אצל רבו הגאון רבי יוסף דב סולובייצ'יק. ובשנת תש"כ, כאשר פתח הגאון רבי משולם דוד סולובייצ'יק את ישיבתו, היה משבעת הבחורים הראשונים שלמדו בה.
בשנת תשכ"ה, נישא לרעייתו הרבנית מרת רחל דבורה ע"ה, בתו הגדולה של מרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטיינמן זצ"ל, שבחר בו כחתן לבתו הבכורה אחר שתר על קנקנו בתורה וביראת שמים.
לאחר נישואיו קבע משכנו בעיר התורה והחסידות בני ברק, והמשיך בסדר חוק לימודיו בהיכל כולל פוניבז' בעיר.
בחודש אלול תשל"ח הקים את ישיבת 'גאון יעקב' בבני ברק, יחד עם חמיו הגראי"ל שטיינמן זצ"ל שעמד בראשות ונשיאות הישיבה. בישיבתו היה מוסר מדי יום שיעור יומי לבני שיעור ג', וכן שיעור כללי פעם בשבוע לכלל התלמידים. בשיעוריו נהג להתמקד בהבנת עומק הפשט, תוך שהיה משלב את שיטת הלימוד הישיבתית עם החריפות הבריסקאית.
ראש הישיבה העמיד רבבות תלמידים לאורך כל השנים, שהעריצו וכיבדו אותו כערכו הרם והנעלה.
ביום י' באדר הסתלק לבית עולמו הגאון החסיד הרב מאיר צבי ברנד זצ"ל, חבר בד"ץ קהל 'מחזיקי הדת בעלזא', ומזקני חשובי חסידי ביאלה, והוא בן פ"א שנים בפטירתו.
המנוח זצ"ל ביום כ"ט בטבת ה'תש"ד, בירושלים של מעלה לאביו הגה"ח רבי אליעזר דוד זצ"ל, ר"מ בישיבת 'שומרי החומות', מראשי אוצר הפוסקים ומפעל הש"ס.
בבחרותו למד בישיבת סלבודקה, ואחר נישואיו קבע משכנו בעיה"ק ירושלים. בתחילה שימש כמלמד דרדקי בתלמוד תורה, בהמשך התקרב אל האדמו"ר הרה"ק בעל ה'שפע חיים' מצאנז, לאחר שהחל ללמוד בכולל ש"ס ובמסגרות הלימוד של החסידות.
בשנת תש"ל בחר בו רבו האדמו"ר הרה"ק בעל ה'חלקת יהושע' מביאלה זי"ע, שאליו היה מקורב, לשמש כבעל תוקע בבית מדרשו. לאחר התסלקות רבו, התקשר בעוז אל בנו האדמו"ר בעל ה'מבשר טוב' מביאלה זצ"ל, ושימש כאחד מרבני החסידות.
המנוח זצ"ל כיהן כראש כולל 'חושן משפט' של כולל שומרי החומות, וכן כבוחן במפעל הש"ס העולמי.
בחודש אדר ה'תשע"ד הוכתר לכהן כחבר בית הדין של קהל 'מחזיקי הדת' דחסידי בעלזא.
ביום י"ג באדר הסתלק לבית עולמו בדמי ימיו הגאון רבי יוסף זאב פיינשטיין זצ"ל, ראש ישיבת 'עמלה של תורה' הכלל חסידית בעיר ביתר, והוא בן 54 בפטירתו.
ראש הישיבה זצ"ל נולד בבני ברק בב' בכסלו תשל"א לאביו ר' אריה פינשטיין ז"ל, מחשובי חסידי קרעטשניף שהיה בכיר בבנק מזרחי והתגורר בשכונת שיכון ה' בבני ברק.
בישיבה לצעירים למד בישיבת 'אור ישראל' בפתח תקווה ובישיבה גדולה למד בישיבת פוניבז' שם עלה ונתעלה במעלות התורה ודבק ברבו ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי ממנו קיבל תורה.
בהגיעו לפרק האיש מקדש נשא את רעייתו תחי', בתו הרב מאיר רוזנבוים ז"ל מלייקווד שעמדה לימינו במסירות לטובת הקבצת תורתו ובני הישיבה.
ברבות השנים מונה לכהן כמשפיע בישיבת קרעטשניף בעיר רחובות עד שפתח לפני כחצי יובל שנים את ישיבת 'עמלה של תורה' הכלל חסידית תחילה בשכונת גוש 80 בירושלים ובשנה האחרונה בביתר ישיבה מהשורה הראשונה בעולם התורה הכלל חסידי.
בישיבה הרביץ תורה ויראה והיה אהוב על כלל תלמידיו. ראש הישיבה היה מסור לכל התלמידים והיה לומד עמם בחברותות והיה דואג להם גם אחרי שהתחתנו ועזבו את הישיבה.
ביום י"ז באדר, הסתלק לבית עולמו הגאון רבי יחיאל תם זצוק"ל, מזקני רבני עדת תימן, רב קהילת 'שבות עם' בחולון, חבר לשכת הרבנות וראש מחלקת הנישואין בעיר, והוא בן שמונים בפטירתו.
המנוח זצ"ל נולד בתימן בט"ז בטבת תש"ה לאביו רבי אהרן תם זצ"ל.
הגר"י זצ"ל ינק תורה ויראה בישיבות 'הנגב' ו'חברון', והיה מקורב מאד לראש הישיבה הגאון רבי יחזקאל סרנא זצ"ל אשר אימצו כבן ממש וליווהו בכל שנות צמיחתו, קשר שנמשך אף לאחר חתונתו. בהגיעו לפירקו נשא את בתו של הגאון הגדול רבינו אברהם צדוק זצוק"ל – רבה של קרית בנימין (גיסיו שיבלחטו"א הם הרבנים הגאונים: רבי שלום צדוק – מרא דאתרא בני עי"ש, ורבי שלמה צדוק – רב השכונות בב"ב).
הגר"י זצ"ל כיהן ברבנות במשך כ-50 שנה, בעיר חולון ומלפנים בתל אביב, ונודע גם כמוהל מומחה אשר הכניס תינוקות רבים בבריתו של אברהם אבינו ע"ה.
ביום ג' בניסן הסתלק בפתאומיות האי גאון וצדיק הרב יצחק שפיצר זצ"ל, מחשובי החסידים, דיין ומורה צדקה בשיכון ורב העירובין והכשרת המקוואות בשיכון החסידי והוא בן 67 בהסתלקותו.
המנוח זצ"ל נולד לאביו רבי משה גדליה שפיצר זצ"ל מחשובי חסידי סקווירא, בילדותו ובחרותו למד והתחנך במוסדות התורה והחסידות של שיכון סקווירא.
בהגיעו לפרקו נשא את רעייתו בתו של הרה"ח ר' בנציון לייכטער ז"ל שהיה שמש ביהמ"ד הגדול לשעבר, ואחראי המקווה.
היה מחשובי דייני החסידות, היה סופר סת"ם, אדם חשוב, שכיהן כרב המכשיר של המקוואות בשיכון ושל העירובין. לצד כל זאת גם היה מוהל מומחה.
נשמתו של הדיין יצאה בטהרה, בעת שעסק בהכשרת מקווה פרטי של אחד מתושבי השיכון כשלפתע התמוטט ולמגינת לב נפטר לבית עולמו, יממה אחרי הילולת רבו האדמו"ר מסקווירא זצ"ל, החל ביום ב' ניסן.
ביום ט"ז בניסן הסתלק לבית עולמו הגאון רבי פנחס אדרי זצ"ל רבה הספרדי של העיר גבעתיים במשך שנים רבות, אשר השיב נשמתו הזכה והטהורה והוא בן 81 בפטירתו.
הרב זצ"ל נולד במרוקו ביום ה' בטבת תש"ד לאביו הרה"ג ר' יעקב אדרי ז"ל. בנערותו ובבחרותו למד במוסדות 'אוצר התורה' בעיר מרקש שבמרוקו, שם זכה לקבל סמיכה מהגאון רבי שלום משאש זצ"ל רבה של מרוקו וירושלים ורבי מכלוף אבוחצירא זצ"ל רבה של מרקש. בבחרותו זכה לכונן עפר ארה"ק, וכאן המשיך בשקידתו על התורה והעבודה תוך שהוא מקורב לגדולי הרבנים בדור ההוא ובפרט אל מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל.
בשנת תשמ"ב מונה לכהן כרבה הראשי הספרדי של גבעתיים, לצד הגאון רבי יוסף מאיר גליקסברג זצ"ל, רבה של גבעתיים וחבר מועצת הרבנות הראשית שנפטר בחודש טבת האחרון. הרב הרחיב גבולות הקדושה בעיר, והיה מעורב בכל ענייני הכשרות והמקוואות, וכן הרבית שיעורי תורה ברבים ברוב בתי הכנסיות בעיר כשרבים נוהרים לשמוע דבר ה' זו הלכה בעת זו.
ביום כ"א בניסן חשכו המאורות בהסתלקותו לשמי מרום של ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מאזוז זצ"ל, ראש ישיבת 'כסא רחמים' והוא בן 80 בפטירתו.
ראש הישיבה זצ"ל נולד ביום י"ג בניסן תש"ה, לאביו הגה"צ רבי מצליח מאזוז הי"ד, שהיה דיין, ממנהיגי יהדות תוניסיה, ומייסד "ישיבת כסא רחמים" שם, ולאמו הצדקנית מרת כמסאנה לבית מאזוז.
בבחרותו התחנך בישיבת "חברת התלמוד" אצל הגאון הרב יצחק בוחניך, וכן למד גם אצל הגאון רבי יוסף סוסו הכהן. בהמשך למד בישיבת "אוהל יוסף יצחק" דחסידי חב"ד בתוניס.
בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו הרבנית ע"ה, ויחד בנו ביתם על אדני התורה והיראה בתוניס. אחר שאביו הקדוש נרצח על ידי מתנקש מוסלמי בשנת ה'תשל"א, עלו הוא ואחיו הרבנים צמח ורחמים לישראל ובאותה שנה הקימו בעיר התורה והחסידות בני ברק את "ישיבת כסא רחמים". ושאר מוסדות הישיבה הכוללים מעונות, גני ילדים, תלמודי תורה, בית ספר לבנות, סמינר, ישיבות קטנות, ישיבות גדולות, כוללים שבהמשך התרחבו מחוץ לגבולות בני ברק, וגם בירושלים, אלעד, עמנואל, בת ים, עכו ועוד.
ראש הישיבה שימש כאב בית הדין לענייני ממונות "משפט צדק" שעל ידי ישיבת' כסא רחמים', בשנים האחרונות השתתף רק לצורך מקרים קשים ומורכבים. כן פסק הלכה בישראל בשאר מקצועות התורה בשו"ת ומכתבים. כאלף שאלות ותשובות קצרות שלו יצאו בספר "מקור נאמן א" בשנת תש"ע. שיטתו בהלכות שבת היא להחמיר במקום שתיתכן פרצה. אחת מפסיקותיו הבולטות היא ההכרזה שדעתו של רבנו תם בזמן צאת הכוכבים אינה להלכה משום שאינה מתאימה למציאות בארץ ישראל. עם זאת הוא הורה שראוי להחמיר בכך כדעת מרן הגר"ע יוסף.
ראש הישיבה הביע כל השנים עמדות ניציות ביחס לערבים וציטט לא פעם מאימרותיו של הרב מאיר כהנא. כגון לאחר פיגוע הירי בנווה יעקב ציטט ראש הישיבה את הרב כהנא כשאמר "הערבים הם חיות טרף, אם לא תוכלו להרוג אותם - תגרשו אותם".
ראש הישיבה הותיר זרע ברך ה', בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות, ורבבות תלמידים מכל השנים ההולכים לאורו בדרך שהיתווה להם מורשה עד למשה מסיני.
ביום חג אחרון של פסח, הסתלק לבית עולמו הגה"צ רבי מרדכי שטיין זצ"ל - גאב"ד פאלטישאן, אשר השיב נשמתו הזכה והטהורה לבוראו ביום שב"ק יו"ט שביעי של פסח, והוא בן 84 בהסתלקותו לאחר שנות חולי וחולשה כללית.
הגה"צ גאב"ד פאלטישאן נולד כבן בכור לאביו הגה"צ רבי ישראל אברהם שטיין זצ"ל, גאב"ד פאלטישאן, חתנו של בעל ה'פקודת אלעזר' מפאלטישאן, מגדולי מורי ההוראה בארה"ב.
בילדותו ובבחרותו התחנך במוסדות התורה דחסידי ויז'ניץ, ואף למד בישיבתו של רבו האדמו"ר הרה"ק בעל ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זי"ע, אליו היה מקושר כל ימי חייו, וזכרו לא מש מאיתו בכל המצבים והזמנים.
בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו הרבנית בת גדולים וקדושים בתו של האדמו"ר רבי יוסף מאיר כהנא זצ"ל מספינקא ירושלים. במהלך השנים עקר מקום מגוריו לבורו פארק, שם ייסד את בית מדרשו בשדרה ב49, והמקום היווה תל תלפיות לכל דורש את ה'.
הרב המנוח זצ"ל היה נואם בחסד עליון, ראש המדברים בכל מקום בהיותו דולה ומשקה מתורת רבותיו לעדרי הצאן ששתו בצמא דבריו המרתקים. תקופה מסויימת בחייו שימש כמנהל רוחני של ישיבות סאטמר, ומונקאטש, שם זכה להעמיד אלפי תלמידים בדרכו הייחודית, בדרך התורה והחסידות.
מסע ההלוויה התקיימה כפי שנהוג בחו"ל ביו"ט אחרון של פסח, מהיכל בית מדרשו בבורו פארק בהשתתפות אלפים מבני העיר, ועל צבאן האדמו"רים מרחמסטריווקא, טשערנוביל בורו פארק, ויז'ניץ בורו פארק, גאב"ד טענקא, גאב"ד נירבאטור, ועוד.
ביום כ"א בסיון הסתלק לבית עולמו הגאון רבי ישראל סוקל זצ"ל, בעמ"ח ספרי 'קונטרס השיעורים' ומראשי ישיבת 'בית מדרש עליון' בבני ברק, אשר השיב נשמתו הזכה והטהורה לבוראו לאחר שהתייסר במחלה קשה ונדירה, והוא בן 73 בהסתלקותו.
המנוח זצ"ל נולד בכ"ג בכסלו תשי"ב לאביו הרה"ג ר' יוסף זצ"ל. בילדותו גדל בקיבוץ, ובהיותו בגיל שבע עברה משפחתו להתגורר בירושלים, בשכונת קריית מטרסדורף.
את לימודיו בישיבות החל בישיבת "קול תורה", ובהמשך עבר ללמוד בישיבת פוניבז' המעטירה בבני ברק, שם עשה חיל בלימודיו והיה חביב על רבותיו ראשי הישיבה זצוק"ל, ובפרט אל הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצוק"ל, אליו התקרב מאוד והיה לתלמידו המובהק בדרכו ובשיטת לימודו.
בהגיעו לפרקו נשא את בתו של הרה"ג רבי שלמה הרשלר זצ"ל, והתגורר בבניין השייך לחמיו, בו התגוררו גם שאר בני המשפחה. בתקופה זו התקרב להרבה מגדולי הדור, ורשם מתוך תורתם והנהגותיהם.
כאשר ייסד הגאון רבי יעקב פרידמן, את הישיבה ב'אור יהודה', המליץ עליו ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, לשמש כר"מ, והוא נענה לקריאה ובמהלך שנותיו שם חיבר את ספרו הנודע "קונטרס השיעורים" על הש"ס. ספר שנתקבל בהערכה עצומה בעולם התורה, וגדולי ישראל מכל החוגים מעיינים בו בהתמדה תמידין כסדרן.
בחודש אלול תשע"ד מונה לשמש כר"מ בישיבת "בית מדרש עליון" בבני ברק, בראשות הגאון רבי ירחמיאל אונגרישר. שם מסר שיעורים מלאים עומק, פלפול ובהירות נדירה, כשלפעמים הגיע למסור את השיעורים מתוך מסירות נפש של ממש, ובפרט בשנותיו האחרונות, כאשר גופו סבל מיסורים קשים, תוך קבלת הייסורים באהבה ובאמונה.
שיעוריו יצאו לאור בספרי 'קונטרס השיעורים' על המסכתות הישיבתיות. בין כתביו נותרו עוד כתבים רבים על התורה והש"ס.
ביום י' בתמוז הסתלק לבית עולמו הגאון רבי אברהם דב פינסקי זצ"ל, ראש ישיבת 'שערי ציון' לצעירים בב"ב, לאחר שנות ייסורים קשים והוא בן 76 בפטירתו.
המנוח זצ"ל נולד באנגליה בכ"ה בשבט תש"ט לאביו הרה"ג רבי קלמן עזריאל פינסקי זצ"ל אשר כיהן כמשגיח בישיבות 'כנסת חזקיהו' וישיבת 'קמניץ', מחבר ספר "נושא כלי יהונתן", ולאמו ע"ה בתו של המשגיח הגה"צ רבי אליהו לופיאן זצ"ל בעל ה'לב אליהו'.
בבחרותו למד בישיבת חברון בירושלים שם קנה את תורתו מרבותיו ראשי הישיבה.
בהגיעו לפרקו נשא את רעייתו ע"ה לבית סורסקי שנפטרה לפני כמה שנים. ויחד קבעו משכנם בעיר 'פתח תקווה', שם היה מדמויות ההוד בעיר.
המנוח ז"ל היה ממייסדי ורבני קהילת 'בית אברהם' ברחוב רוטשילד בעיר, וממייסדי 'תלמוד התורה' דרך ישרים, שבו היה חבר הנהלה הרוחנית שם.
במשך עשרות שנים שימש כראש ישיבת 'שערי ציון' לצעירים בבני ברק והעמיד דורות של תלמידים. בשנים האחרונות עבר להתגורר בקרית יערים טלז סטון.
המנוח ז"ל היה שייף עייל ושייף נפיק, גריס באורייתא תדירא, ולא החזיק טיבותא לנפשיה, למד ולימד תורה רבות בשנים, והעמיד את עצמו להרבות התורה לתלמידים הרבה.
ביום י"ז באב הסתלק לבית עולמו, ראש הישיבה הגאון רבי ברוך שמואל הכהן דויטש זצ"ל, מי שבמשך שנים רבות עמד בראש המוסדות הליטאיים ולאחר מכן ב'פלג הירושלמי' בתפקידיו התורניים, זכה והעמיד דורות שלמים של תלמידי חכמים ואנשי מעשה.
הגרב"ש נולד בשנת תש"ג, לאביו - המנהל המיתולוגי של מוסדות 'פוניבז' - הרב בנימין זאב דויטש, שהיה נחשב אחד האנשים הכי קרובים ומקורבים לרב מפוניבז'.
את לימודיו עשה בישיבת פוניבז', החל מהתלמוד תורה, עבר בישיבה קטנה ועד הישיבה הגדולה, שם הוא נחשב לאחד העילויים הגדולים ומהבחורים הטובים ביותר שידעה הישיבה, הרב דויטש, המשיך לקנות תורה ועבר לישיבת בריסק, גם שם נחשב לאחד המוחות המבריקים והמתמידים.
בשנות לימודיו בישיבה, הוא קנה את אמונו של ראש הישיבה מרן הגרא"מ שך, שבמשך עשרות שנים היו מהמקורבים הגדולים ביותר אליו ואף עמד בראשות המוסדות הליטאיים.
בהגיעו לפרקו נישא לביתו של הגאון רבי שמואל קיבלביץ, מדמויות ההוד של ירושלים ואלר חתונתו הוא התמנה לתפקיד חשוב בישיבת טשעבין, שם הוא נקשר בעבותות של אהבה, להגאון הגדול רבי אברהם גניחובסקי זצוק"ל, קשר שנמשך עשרות בשנים.
בשנת תשמ"ב, הוא עזב את ישיבת טשעבין, לטובת הרבצת תורה בישיבת קול תורה, תפקיד אותו מילא במסירות אין קץ במשך יותר מארבעים שנים.
לאחר פטירת רבו, מרן הרב שך זצוק"ל, הוצע לו לכהן כחבר במועצת גדולי התורה, אך הוא סירב וביקש להתעסק פחות בנושאים ציבורים ולהשקיע את מרצו ואונו בלימוד התורה ובהעמדת תלמידים.
ביום ב' באלול הסתלק לבית עולמו האי צדיק וקדוש, האדמו"ר הרה"ק מקרעטשניף סיגעט רבי זיידא אליעזר זאב רוזנבוים זיעועכי"א, אשר עלה בסערה השמימה לדאבון לב כלל חסידיו ההמומים מהסתלקותו הפתאומית לאחר כמה ימי אשפוז בבית החולים כתוצאה מאירוע מוחי קשה.
האדמו"ר זי"ע נולד בליל הסדר - ט"ו בניסן תש"י, כבן השני לאביו האדמו"ר הרה"ק רבי צבי הירש מקרעטשניף זי"ע, ולאמו הרבנית הצדקנית מרת שפרה ע"ה בת האדמו"ר ה'דבר חיים' מנדבורנה זי"ע.
בילדותו התחנך לאורו של אביו הגדול זי"ע שהתגורר באותם הימים בקריית אתא, ושמר על ילדיו תוך שהוא מגדלם מתוך קדושה וטהרה בדרך המסורה מדור דור עד משה מורשה.
בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו בזו"ר הרבנית הצדקנית מרת פרימט ע"ה, בתו של האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא מערץ זי"ע מארצות הברית. לאחר נישואיו קבע משכנו בעיה"ק ירושלים, והתעלה במעלת קדושים וטהורים תוך שהוא מתנזר כליל מהבלי העולם הזה, ועובד את השי"ת בסילודין מתוך קדושה וטהרה בדיבוק חברים מקשיבים, שעבדו את השי"ת מתוך פרישות ודרך ארץ בדרך החסידות.
ביום כ"ח בסיון תשנ"ח חשך עליו עולמו עם פטירתה בדמי ימיה של רעייתו הרבנית הצדקנית ע"ה, כעבור תקופה נישא בשנית לרעייתו תבלחט"א, הרבנית הצדקנית תליט"א, בת הגה"צ רבי אפרים פישל בראך, אב"ד מאדע. לאחר נישואיו קבע משכנו בווילאמסבורג, שם החל לכהן כרב החסידות, ועד מהרה נהפך ביתו לתל תלפיות לכל דורש את ה'.
עם הסתלקותו של אביו האדמו"ר הרה"ק מקרעטשניף זי"ע לשמי מרום, ביום ט"ז באייר תשס"ו, הוכתר כממלא מקום אביו כאדמו"ר מקרעטשניף-סיגעט בארצות הברית, ובשנת תשס"ט חנך בית מדרש בויליאמסבורג. במקביל לקהילה בארצות הברית אף פיתח את הקהילה בישראל ופתח בתי מדרש בירושלים ובבית שמש, וכן בלונדון וקרית יואל.
ביום ג' באלול הסתלק לבית עולמו המקובל הגה"צ הנודע רבי אלטר דוד חיים שטרן זצ"ל, זקן המקובלים בדורנו, נשיא מוסדות 'בית אברהם', והוא בן 93 בפטירתו.
המקובל זצ"ל נולד בצ׳כוסלובקיה, בשנת תרצ"ב לאביו הנגיד ואיש אמונם של גדולי ישראל מגדולי תומכי עולם התורה והחסד רבי ישראל זכריה שטרן זצ"ל, בעל תחנת הקמח 'דגן' בבני ברק, מגדולי תלמידיו של בעל ה'חזון איש', וממקורבי רבי אהרן מבעלזא זי״ע והאדמו"ר מקרעטשניף זי"ע.
בבריתו של אברהם אבינו ע"ה הוענק לו שמו 'דוד חיים' - את שמו 'אלטר', הוסיפו לשמו, בשנת תשע״ה, בהוראת פוסק הדור הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל, בעל שבט הלוי, לאחר שעבר מוות קליני בעת שהותו בארה״ב לצורך גיוס כספים לקופת הצדקה שהקים.
בבחרותו למד בישיבת פוניבז' המעטירה, לשם זכה לקרבה מיוחדת ע"י ראשי הישיבה, רבי דוד פוברסקי ורבי יחזקאל לוינשטיין כן היה מקורב מאד למרנא בעל ה'חזון איש', שהנחיל לו דרך בעבודת הצדקה וכן לבעל ה'סטייפלר', שבהוראתו ייסד ברבות השנים, את קופת החסד 'חזון איש'.
בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו הרבנית הצדקנית מרת שרה גיטל שטרן ע"ה, בתו של הצדיק הנודע רבי חיים משה מנדל ע"ה, שרבים שיחרו לפתחו אשר התגורר ברחוב ראב״ד בבני ברק ממול מעונו של ראש הישיבה מרן הגרא"מ שך זצ"ל, שלדברי המקורבים, היה מגיע אליו בכל ערב יום כיפור להתברך.
בשנת ה'תשפ"ב, בגיל 90, נישא המקובל בשנית עם תבלחט"א רעייתו הרבנית הצדקנית מרת ברנסדורפר, אלמנת הגאון רבי אהרן ברנסדורפר זצ"ל, באירוע מצומצם שנערך בבית הכנסת המרכזי בסביון, כשהמסדר קידושין היה הגאב"ד הגאון רבי מרדכי גרוס.
המקובל זצ"ל שמר על אורח חיים צנוע ומסור לתורה, ואת רוב יומו הקדיש ללימוד תורה, תפילה לצד הנהגת קהל חסידיו ומעריציו.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
יה"ר שלא נדע עוד שוד ושבר ובתחיית המתים בביאת המשיח בקרוב ממש, ננוחם.
0 תגובות