הקול עולה ובא בין כותלי בית המדרש ואוהבי התורה הקדושה, הכל שחים ומתרוננים אודות השמועה שפורשת לה כנפיים – מכון המאור הדפיס ש"ס חדש.
צורבים מחכים למשמש בידיהם את דפי הש"ס המפואר והמהודר ולהתבשם מתכולתו המרעננת, תלמידי חכמים ותיקים ממתינים להתפעל מהחידושים הרבים שנתווספו בו, בהכירם מזה שנים את הרף הגבוה של האיכות והדקדוק של אנשי מכון המאור, עולם התורה שש ושמח לקראת היום בו הלימוד יתעלה לערבות והנאה רוחנית אשר טרם נראתה כמותה.
כדי לשמוע ממקור ראשון על היצירה המונומנטלית, נכנסנו ביראת כבוד עם מצלמה לחדרו עמוס הספרים וכתבי היד של ראש המכון ומקימו - הרב דניאל ביטון.
ההתרגשות נכרת על פניו, ואף אנו נדבקים בהתרגשות זו....
ניכר כי הש"ס החדש של מכון המאור, אינו עוד כותר שמתווסף למאות ספרי המכון, אלא הפעם מדובר בפרוייקט יוצא דופן שהולך להרעיד את אמות הסיפין של בתי המדרש...
אז מה בעצם החידוש הגדול? צפו בראיון ותבינו.
אך בנתיים סיכמנו לכם בראשי פרקים את עקרי החידושים שהתברך בהם ש"ס זה.
הדפסה חדשה
כל הש"ס כולו, נוסח התלמוד ומפרשיו עם כל ההוספות בגיליונותיו ובסופו, נדפס מתחילתו ועד סופו בהדפסה חדשה ומאירת עינים.
ביאורי הראשונים
כידוע כל מטמוני זהב טמונים בדברי הראשונים וטובה ציפורנן של ראשונים וכו', ומה גם כי דברי תורה עניים במקומם ועשירים במקום אחר, ובפרט רבינו הגדול ראש המפרשים רבן של ישראל רש"י הקדוש כתב בסוגיא זו מה שלא כתב בסוגיא אחרת ובודאי טעמו ונימוקו עמו, וכל תיבה שיצאה מקולמוסו מאירה את העינים וערכה לא יסולא בפז, לכן קבצנו מדבריו ומדברי שאר רבותינו הראשונים מה שכתבו בפירושיהם במקומם או שלא במקומם, ועתה הכל פרוש ומונח לפני הלומד על גבי דף הגמרא. יצויין כי ביאורים אשר לא יכילם הגיליון תפסו מקומם בסוף הגמרא, במדור המשך ביאורי הראשונים.
תורה אור השלם
ציוני הפסוקים שמהם נדרשו דרשות או דברי אגדות שהובאו בגמרא, מלאכת הגאון רבי יהושע בועז בעל שלטי גבורים. הפסוקים צוטטו על דף הגמרא בשולי הגליון במלואם.
עין משפט ונר מצוה ומסורת הש"ס
בנוסף לתורה אור הנחיל לנו בעל שלטי גבורים עוד ג' מתנות טובות, הלא הם מסורת הש"ס ועין משפט ונר מצוה, ערכנו בדיקה דקדקנית וקפדנית ותיקנו והשלמנו כל הצריך תיקון והשלמה.
עין משפט השלם. כל ציוני הרמב"ם, הטור ושולחן ערוך שהובאו בעין משפט, הובאו כלשונם בשלמותם ונדפסו בסוף המסכת, המובאות סודרו על סדר דפי המסכת.
מאיר נתיב
ציונים בדברי רבותינו בעלי התוס' ממסכת למסכת וכן הוספות רבות במסורת הש"ס, מאת רבנו שבתי כ"ץ אב"ד סאקלאב. תועלתו של הספר היא עצומה, שכן דברי התוס' ממסכת למסכת משלימים ומאירים זה את זה, ודברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר.
רש"י מכתב יד
רש"י כתב את פירושו לתלמוד בשלשה מהדורות, כפי שכתב רבינו החיד"א בשם הגדולים (גדולים ש, לה) "רש"י עשה שלשה מהדורות בתלמוד ומהדורא שלישית היא זו שבידינו".
ואין צורך לבאר עד כמה יקרה כל אות ותיבה ברש"י שכל דבריו מדוייקין ומדוקדקין כחוט השערה. במהדורתינו אנו מדפיסים רש"י לכמה מסכתות שנדפסו ויצאו לאור על פי כתבי יד שונים, ומחמת יקרת ערכם ראינו לנכון לצרפם למהדורתינו.
לאוקמי גירסא
דבר פשוט וברור לכל צורב כי אבן הראשה ואבן פינה לכווין לאמיתה של תורה, היא הגירסא הנכונה, וכבר הזהיר על כך האי תנא קדישא רבי עקיבא לתלמידו רשב"י "וכשאתה מלמד את בנך למדהו בספר מוגה" (פסחים קיב,א). וכל המתבונן בספרי הראשונים, יראה ויבין כמה מסרו נפשם על כל שינוי תיבה ועל כל קוץ וקוץ, חקרו ופשפשו ובדקו עד מקום שידם מגהת להשיג ספרים מדוייקים, ולתקן וליישר גירסת הספרים, וכל מי שהיה בידו ספרים נכונים ומדויקים, עלה במעלה על חברו.
זאת נתנו אל לבנו להציע לפני הלומד, בשולי הגליון גירסאות מספרים כתובי יד ומחיבורי הראשונים והאחרונים, ואספנום לקורת גג אחת תחת הכותרת "לאוקמי גירסא".
ההדרת הרי"ף והרא"ש
לש"ס זה מעלות רבות לאין מספר, אך פה בחרנו להתמקד בחידוש הגדול והמפתיע אשר הכינו לנו במכון המאור, מלבושים חדשים ומהודרים, מתוקנים ובהירים, לחיבורי ההלכה היסודיים, הלא המה הני צנתרי דדהבא, אשר נתקיים בהם 'טובים השניים מן האחד' - שני מאורות ההלכה הגדולים שעליהם אנו נשענים בפסק ההלכה – הרי"ף והרא"ש. שיחד עם הנשר הגדול הרמב"ם, הינם בבחינת 'החוט המשולש לא מהרה ינתק'. ועליהם נשען כל בית ישראל בדרכי פסיקת ההלכה ובלעדי דבריהם הקדושים אי אפשר להגיע למעלת 'אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא'.
יודע כל צורבא מדרבנן כי אי אפשר להביא המלאכה לידי גמר, ללא ההבנה הסופית העולה מתוך חיבורים אלו, המיישרת ומפלסת הסברות הנלמדות ומביאה אותם לכלל הידיעה של 'המעשה אשר יעשון'.
אך דא עקא כי ברבות השנים וצוק העתים, נשתבשו הדפוסים ורבו הגרסאות, כתוצאה כך נתרבו התמיהות והתעצמו הקושיות בדבריהם הקדושים ופעמים ואין הלומד מבין על בוריו את כוונת דבריהם הקדושים ונצרך לעמל רב ויגיעה לאין תכלית. קולמוסים רבים נשתברו על מקומות אלו, וספרי האחרונים עמלו וטרחו רבות ביישוב הדברים על מנת להביאם לכדי אמת צרופה.
כדי להבהיר הצורך הגדול נציג את הנתון הבא, והוא שבכל מסכת שבת נמצאו 2,411 שינויים בין נוסח כתבי-היד שסקרנו, לבין זה שבדפוסים. בסדר גודל כזה לא ניתן לתקן את נוסח הדפוס על ידי הגהות אקראיות מכתבי יד ודפוסים ישנים כפי שנעשה עד כה, מציאות זאת מחייבת להדפיס נוסח חדש ומתוקן של הלכות הרי"ף.
ועתה נתעורר מכון המאור כחלוץ לפני המחנה, לקחת על עצמו את המלאכה העצומה והקדושה, להביא חיבורים אלו לכדי זיקוק יתר, חפים מכל טעות ושיבוש, וכינס חבר תלמידי חכמים אשר ידם רב להם בעריכה תורנית איכותית ומדויקת, אשר בעמל ויגיעה רבה השיגו בס"ד את התועלת הרצויה להגיש לפני הלומדים את החיבורים הללו נקיים וברורים, ללא טעות ומכשול עד כמה שידם של בני אנוש משגת.
החידושים שבחיבור הרי"ף
זכות ראשונים היא לנו, להחזיר עטרה ליושנה ולדובב שפתי ישנים, ללבן ולברר את הנוסח המקורי כפי שיצא מידי מחברו רבינו הרי"ף, ויקרא שמו 'הרי"ף המדויק', חיבור יסודי זה מובא בסוף המסכת בנפרד, בדפוס מאיר עיניים ובעריכה מופתית המסדרת את דברי הרי"ף על כל גרסותיו באופן בהיר וברור. לתוספת ותועלת הלומדים, זכה מכון המאור להוציא לאור לפני שנים רבות את בעל המאור לרבנו זרחיה הלוי עם הגהות והוספות רבות מכת"י בתוספת הערות וציונים וכעת צירפנו אותם בהוספות לש"ס המאור. ועליו יחנו השגות הראב"ד הנקרא גם בשם 'כתוב שם' ליישב השגות בעל המאור על הרי"ף מאת רבינו אברהם ב"ר דוד זלה"ה. מלחמות ה' להרמב"ן ליישב השגות בעל המאור על הרי"ף מאת רבינו משה ב"ר נחמן זלה"ה. בעריכה חדשה ומוגהת ע"פ כתבי יד ודפוסים ראשונים עם מראי מקומות.
החידושים שבחיבור הרא"ש
מה נכבד היום בהגלות אור חדש על פסקי הרא"ש, קיצור פסקי הרא"ש ופסקי תוספות.
במסגרת העריכה עברנו על הדפוסים הראשונים וכתבי היד ובררנו אלפי תיקונים המעמידים את הדברים על דיוקם.
על המעיין לדעת שכל הערות הגירסא של האחרונים הוא להעיר או לתקן מסברא את הגירסא שהיתה בדפוסים לפניהם [מלבד הגהות התוס' יו"ט על הקיצור כשכותב ה"ג הוא מכת"י, וגם לבעל התפארת שמואל היו כת"י של הרא"ש], אמנם מהדורתנו הוגהה ע"פ כת"י מדוקדקים בה נופו נפה אחר נפה מאות ואלפי שיבושים מהם קלים ומהם חמורים [ולא שלחנו יד להגיה מסברא כלל], כך שאל יתמה הלומד למה נצרכה הגהתם כשהנוסח ברא"ש מבורר וטוב כמותם או בדומה. [והשתדלנו בהרבה מקומות להוסיף קודם להגהתם את הנוסח אותו הם באים לתקן]. כמו כן נוספו ציוני מקורות לרא"ש ומפרשיו, הגהות אשר"י חדשות, לוח הסימנים למצוא הדינים ברא"ש מכת"י לכל הש"ס, השמטות הצנזור, תיקון ציורים משובשים ועוד, כאשר יחזה הלומד.
השוואת כתבי הרא"ש לדפוסים ראשונים ובירור אלפי תיקונים ושיבושים, מעמידים את דבר קדשו על דיוקם ומיישבים כמה וכמה מתמיהות האחרונים על דבריו.
ספר המאור
זכה מכון המאור להוציא לאור לפני שנים רבות את בעל המאור עם הגהות והוספות רבות מכת"י בתוספת הערות וציונים וכעת צירפנו אותם בהוספות לש"ס המאור.
ספר המאור והם השגות על הרי"ף מאת רבינו זרחיה הלוי (הרז"ה) זלה"ה - המאור הקטן על סדר מועד ועוד והמאור הגדול על סדרי נשים ונזיקין.
ועליו יחנו השגות הראב"ד הנקרא גם בשם "כתוב שם" ליישב השגות בעל המאור על הרי"ף מאת רבינו אברהם ב"ר דוד זלה"ה.
מלחמות ה' להרמב"ן ליישב השגות בעל המאור על הרי"ף מאת רבינו משה ב"ר נחמן זלה"ה.
בעריכה חדשה ומוגהת ע"פ כתבי יד ודפוסים ראשונים עם מראי מקומות וציונים והערות.
פירוש המשניות להרמב"ם
עיקר כוונת הרמב"ם בפירושו למשנה, כפי שהוא עצמו מפרט אותה בהקדמתו הוא לצרף יחד לחטיבה אחת את חיבור המשנה והתלמוד, שהרי זה בלא זה אי אפשר (עיי"ש באריכות).
כידוע, הרמב"ם כתב את פירושו למשנה בערבית, "וכוונתו היתה להבינו לאנשי דורו במושבותיו כי היו רגילין באותו הלשון ודשין בו" (לשון הקדמת המתרגם לסדר מועד), הרמב"ם עצמו הביע את משאלתו שהספר יתורגם ללשון הקודש, כפי שכתב באחת מאגרותיו 'ואני מבקש עתה להחזיר פירוש המשנה וספר המצוות ללשון הקודש' אבל 'טרדות הזמן סבבוני' ולא היה לו פנאי לעסוק בזה.
שלשה בעיות יסודיות היו עד כה וזה העתקות משובשות, תרגום לא מדוייק, ועיקר העיקרים חסרונה של המהדורא בתרא של הרמב"ם שלא היתה לפני המתרגמים הקודמים - יחד עם מעלות נוספות, באו על מקומם במהדורת 'המאור', וכפי שנפרט:
כל הששה סדרים תורגמו מערבית ללשון הקדש בתרגום חדש. חמשה סדרים ראשונים תורגמו על פי טופס המקור של הרמב"ם שהוא מהדורא בתרא של פירוש המשניות, ובסדר טהרות השתמשנו בכתב יד אוקספורד (מס' 97). בכתב יד זה השתמשנו גם בתחילת סדר מועד, ובשאר המקומות החסרים נעזרנו בכתבי יד תימניים שהיו בידינו.
התרגום נעשה בשפה ברורה, מתוך השתדלות מרובה להיות צמודים למקור הערבי. וכן כל הציורים נדפסו על פי הציורים שצייר הרמב"ם בכתב ידו הקדושה בכתב היד הנזכר, ובכך באו למקומם שיבושים שנפלו בציורים אלו במהדורות קודמות.
ליקוטי הלכות – על כל הש"ס
רבינו החפץ חיים ערך את ספרו הגדול "ליקוטי הלכות" על סדר קדשים ושאר מסכתות הש"ס, בו דרך בעקבות רבינו הרי"ף לסדר כל ההלכות היוצאות מהמשא ומתן שבגמרא, כפי פסקי הרמב"ם, למען ידעו כל הבאים בשערי הקדשים את המעשה אשר יעשון לכשיבוא מלך המשיח במהרה בימינו ותחזור העבודה למקומה.
וסביב להלכות היוצאות מן הגמרא ערך כמה מדורים, חלקם על מסכתות בודדות מתוך חיבורו הגדול. והם: "עין משפט" לציין מקורות ההלכה ברמב"ם, ולפעמים האריך שם בפרטי הדינים והשיטות להלכה, בפרט במסכתות בהם לא הוסיף מדורים נוספים. "זבח תודה" הכולל חידושים וביאורים בהלכות הקדשים, ובפרט בענינים הנוגעים להלכה
מגמת חיבור זה היתה להשלים את הלכות הרי"ף לכל אותן מסכתות שלמות, פרקים בודדים, וסוגיות מסוימות שאינן נוהגות להלכה בזמן הזה, ולא חיבר עליהם הרי"ף את הלכותיו. לכל אלו סידר החפץ חיים את ה"ליקוטי הלכות" למען הלומדים אשר יחפצו לחזור על תלמודם ולהיות בקיאים בהלכות היוצאות מן התלמוד. וכידוע היה רצונו שידפיסוהו יחד עם הש"ס. כעת צורף אף הוא בשלימותו למהדורת ש"ס המאור בעריכה חדשה ומפוארת.
תורת רבינו עקיבא איגר על כל הש"ס
זכה רבינו עקיבא איגר זלה"ה ושמועתיה מתבדרן בכל יומא בבי מדרשא, וזכה מכון המאור לפני מספר שנים להוציא לאור את סדרת "תורת רעק"א" הכוללת את כל חידושיו הנדפסים, מתוך הספרים הרבים: שו"ת רעק"א על כל חלקיו (שנדפסו אף הם בעריכה חדשה עם הוספות מרובות ע"י מכון המאור), דרוש וחידוש על הש"ס, גליון הש"ס עם הוספות ותיקונים מכתי"ק, תוספות רעק"א על המשניות, חידושי רעק"א על השו"ע (מהדורת למברג ומהדורת ברלין), גנזי רע"א, קושיות עצומות, ומהנדפס בקבצים שונים כמו ספר הזכרון 'וזאת ליהודה' ועוד והכל נערך על סדר הדף.
☚ "פנים חדשות באו לכאן..." ☛
גולשי 'כיכר השבת' - אתם הראשונים להיחשף לפרוייקט הענק והייחודי!! • כנסו לכאן ☚☚