בערב מתן תורה, כשאנו מתבוננים על משמעותה של התורה בחיינו, נזכר במאמר חז"ל: "תן לי יבנה וחכמיה", זאת בעיצומו של מאבק בין הממשלה לבג"ץ על גיוס בני ישיבות, שוב עולה השאלה: האם תשכיל הפעם ההנהגה הפוליטית החרדית לקחת אחריות וליזום מהלכים להצלת עולם התורה, או ששוב נשלם כולנו מחיר כבד על תמרוני השהייה והססנות פוליטית?
ביום ראשון כ"ה אייר, ה־2 ביוני למניינם, בהרכב של תשעה שופטים, נערך דיון בבג"ץ בעתירות הדורשות לגייס תלמידי ישיבות לצה"ל. העתירות הוגשו על ידי "התנועה לאיכות השלטון" ו"אחים לנשק". הדרישה המרכזית היא לגייס בני ישיבות מכוח "עיקרון השוויון". דיון זה מתקיים לאחר שההסדר האחרון שאפשר לפטור את בני הישיבות מגיוס נפסל על ידי בג"ץ. בנוסף, עומדות על הפרק שתי עתירות כנגד התקציבים לישיבות.
הזדמנויות והחלטות
הדיון הנוכחי בבג"ץ היה נראה כמו אקורד נוסף בקונצרט צורמני במיוחד המספר סיפור ארוך־שנים של ניסיונות המדינה להסדיר את סוגיית גיוס בני הישיבות. מאז הקמת המדינה, שאלת שילוב החרדים בחברה הישראלית בכלל, ובצבא בפרט, מעסיקה את קובעי המדיניות ואת הציבור הרחב. מצד אחד, עומדת הדרישה לשוויון, התובעת את גיוס בני הישיבות מכוח עקרון הצדק החברתי. מצד שני, ניצבת הדרישה לשימור אורח החיים והזהות הייחודית של הקהילה החרדית.
"חכמתו" של לפיד
ב"ממשלת האחים" הראשונה של בנט־לפיד שהוקמה ב־2013 קודם חוק גיוס הכולל סנקציות פליליות, דבר שגרם למחאה חרדית חריפה ("הפגנת המיליון") ולהתחזקותם של גורמי קיצון חרדים בהתנגדות לכל תהליך של גיוס. קמפיין "החרדקים" הזכור לשמצה החל להשתולל, יחד עם ההסתה האנטי חרדית, ופגע במסלולי הגיוס החרדיים שפעלו בשטח.
החמצה אחר החמצה
גם חוק הגיוס שחוקקו המפלגות החרדיות לאחר שובן לקואליציה ב־2015 נפסל בבג"ץ, ומתווה חדש נוסח על ידי משרד הביטחון. הניסיון הרציני האחרון להסדר היה של שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן, שניסה לקדם חקיקה חדשה עם יעדי גיוס והטלת סנקציות כלכליות במקרה של אי עמידה בהם. אך החוק נפל על רקע פירוק הממשלה, והשפעתם של גורמים חרדים מסוימים על כלל הציבור החרדי, במהלך שבדיעבד מתברר כטעות אסטרטגית.
מתווה הנשיא הרצוג והמצב הנוכחי
הזדמנות נוספת לפתרון צמחה מתוך המשבר שיצרה "הרפורמה המשפטית", כאשר הנשיא הרצוג הציג את "מתווה העם". המתווה נוסח כפשרה שבה אף אחד מהצדדים אינו מקבל את מלוא מבוקשו, אך העקרונות החשובים לכל צד זוכים למענה, גם אם לא מושלם. המתווה כלל התייחסות לחקיקת חוק גיוס חרדים חדש, שיזכה להגנה מפני ביקורת שיפוטית. אך, עוד בטרם הספיק המתווה לצאת לאור, נדחה על ידי גורמי קיצון שהתנגדו לפשרה.
במרץ 2024 הורה בג"ץ על הפסקת המימון לתלמידי הישיבות החל מה־1 באפריל 2024 אם הממשלה לא תציג פתרון חקיקתי כולל לסוגיית הגיוס. במקביל, הוקם "צוות שקדי" על ידי שר הביטחון בשיתוף פעולה עם הרמטכ"ל, מתוך מטרה להביא לגיוס משמעותי של חרדים בצורה מיטיבה, וכל זאת במנותק מחוק הגיוס.
על מה אנחנו מתווכחים?
מעבר להיבט הטכני באשר לדרך בה ניתן לגייס חרדים מבלי לפגוע באורח חייהם, חשובה גם המהות והצורה שבה נעשה הדבר - מתוך כבוד לאורח החיים החרדי. גיוס תלמידי הישיבות לצה"ל במתכונתו הנוכחית מהווה איום ישיר על יכולת הקהילה לשמור על ערכיה ואורח חייה.
המחיר של פספוס הזדמנויות פוליטיות
האחריות איננה רק על "הצד השני", אלא גם עלינו. ההיסטוריה מוכיחה שוב ושוב כי פספוס הזדמנויות פוליטיות עלול לגרור מחיר כבד. הימנעות מהחלטות גורליות בזמנן מאפשרת לבעיות להחריף ולהתפשט. דחיית חוק הגיוס הובילה להחרפת הוויכוחים ולחוסר יציבות פוליטית. כעת, אנו נמצאים בנקודת זמן שבה דחייה נוספת עשויה להוביל להשלכות כלכליות וחברתיות חמורות, הן עבור הציבור החרדי והן עבור החברה הישראלית כולה.
הנהגת הציבור החרדי חייבת לפעול בצורה יזומה וחכמה, לא להניח להתרחשויות לנהל את הסיטואציה, ולהגיע להסדר שיבטיח את המשך שגשוגו של עולם התורה.
כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ וגו'.