בין עצי האלון והאלה האטלנטית המרשימים של הגליל העליון, באחד מהאתרים העתיקים והמרתקים בארץ ישראל, מסתתרת מסורת יהודית עתיקה המייחסת למקום את בית מדרשו של יהושע בן נון. תל קדש, שהיה בעבר עיר מקלט וכיום גן לאומי מוכרז, נושא את עקבותיהם של מפעמי היסטוריה רבים - אך האם אכן שימש כמרכז ללימוד תורה בהנהגתו של כובש הארץ המקראי?
תל קֶדֶשׁ (תל קדס) הוא אתר ארכיאולוגי מרשים השוכן בהרי נפתלי שבגליל העליון המזרחי, כשלושה קילומטרים מערבית למצודת כ"ח. זהו התל הגדול ביותר בגליל העליון, עדות לחשיבותה של העיר העתיקה שפרחה במקום. העיר קדש נזכרת בתנ"ך מספר פעמים כ"קדש בגליל בהר נפתלי", ומוגדרת כאחת מערי המקלט שהוקדשו על ידי יהושע עצמו לרוצחים בשגגה: "וַיַּקְדִּשׁוּ אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל בְּהַר נַפְתָּלִי וְאֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרָיִם, וְאֶת קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה" (יהושע כ, ז).
- גילוי מפתיע: לא תאמינו איפה נמצא קבר יהושע בן נון - 15 דקות ממודיעין עילית
- בעיני העיתונות העברית: מאה שנות סיקור על מסורות קבר יהושע בן נון
- חידת הר געש: כיצד נדדה מסורת קבורת יהושע - מהר אפרים לגליל
- בית הכנסת השחור: מסורת יהושע בן-נון בטבריה העתיקה
- יאנון - כפר בוסני בהרי השומרון ומסורת קבר יהושע
- בין תמנת-חרס לנבי יושע: מסע בעקבות מסורות קבורת יהושע בן נון
לצד הזיהוי המקראי של קדש כעיר מקלט וכעיר לויים, התפתחה במהלך הדורות מסורת יהודית קדומה הקושרת את המקום גם לקברם של דמויות מקראיות נוספות, ובית מדרש יחודי עתיק יומין.
כבר מלפני חמש מאות שנים נכתב בספרות הנוסעים כי "בעיר קדש, היא קדש נפתלי... ושם בית המדרש נאה ויפה, מיוחס ליהושע בן נון עליו השלום״ (״ציוני קברים בארץ ישראל״, כתב-יד מוסקבה, המחצית הראשונה של המאה ה-15).
״הקביעה ״בית מדרש״ (או ״מדרש״) של (או: על-שם) ״יהושע בן נון״ בקדש - מוזכרת בתיעודיים רבים החל משלהי המאה ה-13, כגון: 'סדר קברי אבותינו ז"ל' (רשימת אילן ב', סוף המאה ה-13 / ראשית המאה ה-14), 'יחוס האבות' ו'יחוס הצדיקים' (המאה ה-16 / ה-15), 'אלה מסעי בני ישראל' (רשימת אילן ה', המאה ה-16), 'אגרת מספרת יחסותא דצדיקייא' ו'גלילות ארץ ישראל'/'אגרת הקודש' (המאה ה-17 / ה-16), 'זכרון בירושלים', 'שבח"י ירושלים' ו'ידי משה' (המאה ה-18), 'מבשרת ציון' (המאה ה-19), 'טוב ירושלים' (המאה ה-20) ועוד[1].
באתר קדש, שנחפר בידי ארכיאולוגים שונים, נמצאו שרידים ארכיאולוגיים מרשימים, שכוללים מבנים שונים מתקופות שונות. בחלק העליון של התל, שלא נחפר, נמצאים שרידי מבנים גדולים מאוד ועמודים מאסיביים ממשטח אבן אחת, שככל הנראה שייכים למבנה ציבורי גדול שעמד במקום. נוסעים יהודיים שביקרו במקום זיהו חלק משרידים אלה כ"מדרשו של יהושע בן נון", אולי בשל דמיונם הכללי לבתי הכנסת העתיקים בגליל העליון.
המחקר המודרני והחפירות הארכיאולוגיות שנערכו באתר במהלך השנים חשפו שמדובר באחד המקדשים הרומיים המפוארים ביותר שנמצאו בארץ ישראל. המקדש המונומנטלי הוקדש לאל בעל שמין, כפי שמעידות מספר כתובות יווניות שנמצאו באתר. בעל שמין היה אחד האלים הראשיים של תושבי המרחב הסורי-פיניקי בתקופה הרומית. מבנה זה פעל עד רעידת האדמה הגדולה של שנת 363 לספירה.
כיום, תל קדש הוא גן לאומי מוכרז, המציע למבקרים מסע מרתק בזמן דרך שכבות היסטוריות מרובות - מהתקופה הכנענית, דרך התקופה הישראלית, ההלניסטית והרומית. עד ימינו, כולל הזיהוי העתיק כבית מדרשו של יהושע בן נון – זיהוי מרתק בשל עצמו.
שרידי בית המדרש המיוחס ליהושע בן נון הינם מרשימים ביותר. מדובר במבנה אבנים גדולות משופעות לצפון-מזרח, העשוי מאבני גזית גדולות, ודומה בסגנונו למקדש הקטן והמפואר בבעלבק שבלבנון.
במקום יש מסורות רבות על קבורת אישים שונים בניהם נפתלי ואשר בני יעקב, אבינועם וברק בן אבינועם, חבר הקיני ויעל אשת חבר הקיני, דבורה הנביאה, רבן שמעון בן גמליאל ועוד.
אז עם מי האמת והצדק, היכן בית מדרשו של יהושע בן נון, בטבריה או קדש?
[1] בשלב מסוים התיעודיים על בית המדרש של יהושע הופכים ל-"והוא חרב".
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com