רגע לפני יום הדין: יעקב שפירא מי שרגיל אני במשך השנים האחרונות לסקר את עולם הישיבות התיכוניות, נכנס בליל שישי האחרון לחוש מקרוב את רוחה הייחודית של ישיבת אורייתא – תורה ודעת: "הוזמנתי לקחת חלק בערב מיוחד, ולראות מקרוב מהי המשמעות להיות "אורייתאי" – כינוי שהודבק לבחורי הישיבה, שאימצו את דרך המקום: נכבדות, ניהול הזמן, למדנות וחזון אישי" סיפר.
כשהוא כותב: היה זה רגע מפעים ומרגש לחזות בסיום מסכת של אחד מתלמידי השיעור הגבוה, רגע של עמל תורה מזוקק. מיד לאחר מכן, התלכדו כלל בני הישיבה בשירה אדירה –"אשרי מי שעמלו בתורה" שירה אחת, לב אחד הפועם בשותפות.
בהמשך מתאר יעקב: מהיכל הישיבה המשכנו יחד לזיץ מיוחד, שבו חדר האוכל הפך למקום של התעלות. השירה פרצה מן הלב, המחזה המפעים של בחורי חמד אשר נשמתם וגופם מתאחדת ומנגנת "אוחילה לק-ל" התרגשתי עד דמעות לחזות בלא מעט בני הישיבה אשר מעיניהם זלגו דמעות- מבקשים המה קרבת השם, ובתוך הרגעים המופלאים האלו עולה קולו של ראש הישיבה- אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש- זאת השאלה הנצרכת מכל יהודי בפותחו את עיניו בשחרית - מה ה' רוצה מעימך, זאת השאיפה הטהורה הנצרכת מכל אחד- לקיים את רצון ה'- והצלילים והדמעות משולבות אלו באלו- לקול שירת "אלו ואלו אומרים"
באותם רגעים מספר יעקב, נחשפה לפניי מהותה של הישיבה: לא עוד ישיבה תיכונית חרדית, אלא בית יוצר לאישיותו של הבחור – מקום שבו המפגש בין לימוד גמרא בעומק ובבקיאות לבין הווי חברתי בונה ומעצב, זאת בהחלט יצירה באיזון נדיר.
כדי להבין זאת יותר, בחרתי לשוחח עם הבחורים עצמם. "מה מיוחד בישיבה עבורכם"? שאלתי.
בחור משיעור ב' מחייך אלי בביישנות- פה לימדו אותי מה זה לנהל זמן, לא רק ללמוד, אלא גם איך לחיות כבן תורה אמיתי, בנכבדות והצבת יעדים אישיים הגורמת לי להבין שיש לי שליחות גם בדרך לבית, ועוד יותר ביני לבין עצמי.
בחור משיעור ג' הוסיף: החיים כאן הם לא רק דפים של גמרא. זה לעבוד על המידות על איך אתה מתנהל מול החברים והמשפחה ובעיקר מול עצמך.
ואילו אחד הבחורים הוותיקים סיכם בפשטות: ישיבות יש הרבה, אבל אורייתא זה בית. פה אתה מרגיש בטוח בדרך שלך, פה אתה מרגיש מאושר מעצם הדרך ומלא בסיפוק ועשייה.
צריך לציין כי שמה של ישיבת אורייתא יצא למרחוק בשנים האחרונות, ולא בכדי. השילוב שבין עוצמה פדגוגית, צוות מחנכים מהשורה הראשונה, והשקפה חינוכית הרואה בכל תלמיד בניין הדור הבא, שיש לעצבו ולפתחו. ייחודה של הישיבה טמון ביכולתה לשלב עמל תורה בעומק – לימוד גמרא בעיון ובבקיאות, הלכה ומחשבת ישראל – לצד מערכת תיכונית מצוינת המובילה את תלמידיה להישגים גבוהים בבגרויות. בשנה האחרונה התווספה למסגרת המגמות גם מגמת משפטים, המצטרפת למגמות הוותיקות במדעי המחשב ובפיזיקה, מה שמעניק לכל תלמיד מקום להתפתחות אישית בהתאם לנטיותיו ויכולותיו.
בוגרי הישיבה מפארים כיום את ספסלי בית המדרש של הישיבות הגדולות: איתרי, דרך אמונה, אופקים וישיבות נוספות. בכך מוכיחה הישיבה את הצלחתה – חיבור בין השקפה תורנית ברורה, עמל לימוד אמיתי, והכשרה מעשית לחיים של אחריות, נכבדות ופרנסה בכבוד.
זו תוצאה של שנים שבהן החינוך בישיבה נוגע בנקודות העמוקות ביותר של הנפש והאחריות האישית, מסכם יעקב.
כשהוא מפרט כי כעת, לקראת זמן חורף הקרוב, מתכוננים בישיבה בהתרגשות גדולה אל מעבר הישיבה למשכנה החדש והרחב־ידיים בשכונת מעלות דפנה. הקמפוס החדש יכלול היכל בית מדרש מפואר, כיתות לימוד מרווחות, חדר אוכל מסודר, חדר מוזיקה, חדר כושר, מגרשי ספורט וחצרות פתוחות – שילוב המעניק לתלמידים רחבות הדעת וכדברי חז"ל "דירה נאה – מרחיבה דעתו של אדם".
בימים אלו נפתחה עונת הרישום לשנת תשפ"ז, כאשר ניכרת היטב התעניינות רבה מצד משפחות רבות המבקשות לשלב את בניהן בישיבת אורייתא - כזו שהצליחה להציב רף חדש בעולם הישיבות התיכוניות, הישיבה מונה כיום כ־120 תלמידים, ובשל הביקוש הרב מתוכננת הרחבה משמעותית – לראשונה ייפתחו בשנת הלימודים הבאה שני שיעורי א', וזאת נוכח הביקוש הגדול.
ראש הישיבה ומייסדה, הרב ישראל אסייג שליט"א, מוסיף ומספר כי "במהלך ארבע שנות הישיבה הן שנות הבנייה המרכזיות של החניך. הם היסודות לחיים שלמים, כאן בחור לומד להכיר את יכולותיו כאן הוא לומד להציב שאיפות, להניח ולייסד את מסילות חייו, לדעת תורה והלכה, להתנהל בנכבדות ולהפוך לאדם מנהיג ובעל אחריות. זו שליחות חינוכית שאין לה תחליף."
בצאתי מהזיץ באותו ליל שישי, ידעתי בלב שלם: בישיבת אורייתא בונים דור של בני תורה לצד חיי מעשה, עם שדרה של נכבדות, עדינות, למדנות ואחריות, והחשוב ביותר- הדרך והתהליך נעשים באהבה ושמחה אמיתית. כאן מגדלים ומפתחים מנהיגים לדור הבא.
0 תגובות