בעוד העולם היהודי מתכונן לקראת ראש השנה, חוקרים ישראלים חושפים מחדש את אחד האתרים החשובים ביותר בהיסטוריה של קביעת מועדי החגים - הר סרטבא.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
במהלך עונת חפירות ראשונה שהסתיימה לאחרונה, נחשפו עדויות חדשות מתקופות החשמונאית וההרודיאנית של המבצר המלכותי אלכסנדריון, שהיה חלק מהותי ממערכת התקשורת שהודיעה על ראש השנה ומועדי החגים לקהילות היהודיות ברחבי האימפריה.
המסורת העתיקה של משואות ראש השנה
הר סרטבא, הממוקם בבקעת הירדן, שימש בעבר כחוליה מרכזית בשרשרת המשואות שהעבירה מסרים מירושלים לקהילות היהודיות הרחוקות.
כאשר בית הדין הגדול בירושלים קבע את ראש החודש ואת תאריכי החגים, הודלקו מדורות על הר הזיתים, ומשם עברה השרשרת דרך מספר הרים, כולל סרטבא, עד שהגיעה לבבל.
מערכת תקשורת זו הייתה חיונית להבטחת חגיגת החגים בתאריכים הנכונים ברחבי העולם היהודי.
חידוש החפירות אחרי עשרות שנים
לאחר עשרות שנים של הפסקה, חזרו החפירות לסרטבא במסגרת פרויקט משותף למחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן וקמ"ט ארכיאולוגיה ביהודה ושומרון. המשלחת, בראשות ד"ר דביר רביב, חיים כהן וקמ"ט ארכיאולוגיה בני הר-אבן, עבדה במהלך שישה שבועות מאתגרים במספר מוקדי חפירה.
שטח A, שהחל להיחפר בשנות השמונים בידי פרופ' יורם צפריר וד"ר יצחק מגן, היה המוקד המרכזי של החפירות. בהובלתם של ד"ר אחיה כהן תבור וורד יעקבי, הצליחו החוקרים לאתר את מרבית המרכיבים האדריכליים שעליהם דיווחו קודמיהם ולחשוף תמונה סטרטיגרפית מרתקת.
חמישה שלבי בנייה - מהחשמונאים להרדוס
החפירות חשפו חמישה שלבי בנייה ברורים, שלפחות שניים מהם מתוארכים לתקופה החשמונאית. הממצאים כוללים פינת מבנה שקירותיו ורצפתו טויחו בטיח לבן, מקווה טהרה וחלקי מבנה עמודים מפואר שעוטר בסגנון הדורי, כולל כותרות וחלקי כרכוב.
בשלב השלישי, ככל הנראה בימי הורדוס המוקדמים, פורק הארמון החשמונאי וחלק מאבניו הונחו בקרקעית המקווה תוך יצירת מתקן מטויח שייעודו אינו ברור. השלב הרביעי כלל בניית הפריסטיל ההרודיאני המפואר - מבנה עמודים מרוצף בפסיפס שעמודיו וקירותיו עוטרו בתמשיחי קיר צבעוניים ובטיח מכויר, לצד בור מים ובריכה מדורגת.
השלב החמישי והאחרון כלל קירות מחיצה, טאבון ושכבת שריפה מהמאה הראשונה לספירה - עדויות לפעילות של פליטים וצבא רומי בראשית המרד הגדול.
ממצאים חריגים ועדויות לחיי יום-יום
בין הממצאים המרתקים נמצאו כלי ייבוא הרודיאניים, כולל כלי שולחן מחופים אדום מטיפוס טרה סיגילטה מזרחית ושברי אמפורות יין. עשרות שברים של סטוקו ופרסקו בצבעי שחור, ירוק, אדום וצהוב שעיטרו את הארמונות מעידים על רמת חיים גבוהה ועושר אדריכלי.
ממצא בוטני הכולל פירות וזרעים, לצד עצמות בעלי חיים - כבשים, עיזים, בקר, תרנגולים ודגים - מספק תמונה חיה של התזונה ואורח החיים במבצר. החוקר ד"ר רם בוכניק יוביל את מחקר הממצא הארכיאו-זואולוגי.
תגליות נוספות ומחקרים מתקדמים
בשטח B בפסגה חשפו החוקרים שלושה נדבכי יסוד של קיר המגדל המפורסם, הנחשב לאחד הביצורים החשמונאים השמורים ביותר בארץ. בסקר שביצעו במדרון הדרום-מזרחי נתגלו כותרת קורינתית-הרודיאנית, מקווה טהרה וקטע מרשים של חומה היקפית.
מחקר מערכת המים והטרסות החקלאיות, בהובלת פרופ' יואל רסקין וד"ר עזריאל יחזקאל, חשף קטעים של אמות המים ומתקניהן. הסקר הנומיסמטי שהוביל יניב ד' לוי הניב כ-250 מטבעות, רובם פרוטות חשמונאיות.
סקר הפריטים האדריכליים תיעד למעלה מ-60 פריטים, כולל כותרות עמודים, בסיסים ואומנות המייצגים מבנים בסגנון דורי, יוני וקורינתי. בולטות במיוחד חוליות עמודים הרודיאניות הנושאות תווי סתתים עם מספרים ואותיות בעברית.
משך המחקר ושימור האתר
עם סיום העונה כוסו השטחים באופן חלקי לשימור השרידים עד לעונה הבאה. עונת חפירות שנייה מתוכננת לחורף הבא, כאשר החוקרים מבטיחים להמשיך לחשוף את סודותיו של האתר החשוב.
החפירות מומנו על ידי משרד המורשת ובוצעו בשיתוף עם המועצה האזורית בקעת הירדן וחטיבת הבקעה. מאות מתנדבים מכל רחבי הארץ ומהתפוצות השתתפו במאמץ החפירה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
כך, כאשר נשמע קול השופר בראש השנה הקרוב, נוכל רק לדמיין את אותם מדורות עתיקות שהודלקו על פסגת סרטבא, שהביאו את בשורת החג לכל קצוי תבל.
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות