ראשי 'לב שומע' הגאון רבי אליאב מילר והגאון רבי מרדכי פיש נכנסו למעונו של ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו ופרסו בפניו שאלות העומדות על הפרק, הנוגעות לעולמם של בני הישיבות, החל ממעצר תלמידי ישיבה בעוון לימוד תורה וכלה בלימוד מוסר וחזרה בתשובה לפני יום הכיפורים.
"כיכר השבת" מגיש את השו"ת המלא
אנו נמצאים בתקופה של לומדי התורה נרדפים מה ניתן לומר לתלמידי הישיבות בשעה זו
הגר"ד לנדו: "הרי דיברו כבר הרבה דברים, צריך להסביר להם למה הם נרדפים? זה בגלל ששונאים אותנו!".
מדוע באמת, הם שונאים אותנו?
הגר"ד לנדו: "הם לא הכירו תורה, הם לא יודעים להעריך את התורה, ולכן הם שונאים אותנו. כבר הקודמים שלהם לא ידעו, אז מה הפלא.
"וכי הבחור לא שמע בבית על השנאה שיש ללומדי התורה? זה עובדה ומציאות ש"הם" מפחדים מלומדי התורה פחד עצום הם מפחדים ולכן יש את השנאה.
"לא צריך להסביר למה שונאים אותנו, תמיד חיו ככה, בלי הסברים למה שונאים אותנו. מי ששונא אותנו הם אפילו לא עמי הארצות, הם פשוט לא יודעים כלום.
"בזמן חז"ל, עם הארץ ידע שתלמיד חכם יותר חשוב ממנו, כידוע האימרות בחז"ל על זה. אך היום הם לא עמי ארצות כי הם לא יודעים כלום, גידלו אותם בכפירה, על עם ישראלי וכו', הם תינוקות שנשבו, פעם יכלו לדבר איתם, היה להם אידיאלים והיה תועלת לדבר, היום אין תועלת, זה עולם אחר של חילונים.
"לא את כל הדברים שאנחנו יודעים אפשר להסביר היום, חילונים של פעם זה לא החילונים של היום זה משהו אחר.
"אפילו את המשל על העגלה הריקה אי אפשר להסביר היום, הם לא מבינים כלום, פעם יכלו לדבר איתם, היום אין עם מי לדבר הם לא יבינו. אז, היה אידיאלים, שלושת העבודה זרה שהיו להם, אבל היום אין שום אידיאל, היום קיים רק "אני רוצה"...
הבחור חושש שיזיקו לו שיעצרו אותו.
הגר"ד לנדו: "מה פתאום? לא יכולים להזיק לו ולא לעצור אותו, על זה עובדים כעת ראשי הישיבות וכולנו כדי שלא יעצרו, זוהי העבודה שאנחנו פועלים בה כעת.
"כעת היה פגישה עם השגריר כדי שהאמריקאים יעבירו להם, ואני מקווה בעזרת השם שיהיה תוצאות טובות, אבל עם החילונים היום שגדלו על כפירה אין עם מי לדבר. אין להם שום דבר, הם יודעים שיש איזה שהוא קשר ליהדות והם שואלים אפילו את עצמם למה הם כאן בכלל? מה עושה עם אירופאי בארץ מזרחית... גם הערבים אומרים וגם הרבה חילונים חושבים. הם מיישבים לעצמם את השאלה.
"אבל אין עניין להתווכח איתם, עם היועצת המשפטית, כי הם יודעים שכאן מייצגים את היהדות והם רוצים משהו אחר, הם רוצים להיות עם ככל העמים, הם בבעיה גדולה אבל אין תועלת לדבר על זה כי לא שייך להתווכח איתם על זה. הכל בדרך אצלם, הכל בנוי על כפירה, הם לומדים כמו שהגויים מלמדים שהעולם הפקר.
"אפשר לומר שהם נמצאים במצב של חוסר ידיעה, יש להם מדינה וחוקים ואיזה שהוא קשר יש להם לעם היהודי, אבל אין תועלת לדבר על זה".
יש השואלים, גם אנחנו שומרי תורה ומצוות ואנחנו הולכים לצבא, למה אתם לא?
הגר"ד לנדו: "המזרחניקים באמת מתקלקלים שם. אפשר לשאול את אלה שהולכים לצבא, שרובם נעשים חילונים".
אפשר ככה לענות או שעדיף לא לענות להם בכלל?
הגר"ד לנדו: "זה בעיה להתווכח איתם, הם מושפעים ולא ישמעו למה שאנחנו אומרים. אך הבחורים לומדי התורה צריכים לדעת שלימוד התורה זה רק אם זה בלי שום קשר לצבא, צבא ולימוד התורה לא הולך ביחד זה תרתי דסתרי".
• • • • •
רבי מרדכי פיש: ברשות מרן שליט"א, יש לנו שאלה שנוגעת ל'זמן אלול' – שהיינו רוצים לשאול...
הגר"ד לנדו: "בזמן אלול צריך ללמוד מוסר".
איזה ספר מוסר?
הגר"ד לנדו: "אני אוהב את שערי תשובה. יש כאלה שאומרים מסילת ישרים, אבל שערי תשובה זה מצלצל באוזן באלול. אגב, רבינו יונה היה אחד מראשי הראשונים. רבנו יונה והרמב"ן היו בני דודים וגם מחותנים, היו חברים טובים וגם יש ביניהם מחלוקות. יש הספד גדול שהרמב"ן עשה על רבנו יונה, זה נמצא בתוך הספר של רבינו יונה על סנהדרין יחד עם תוספות שאנ"ץ על מכות".
(רבינו עוצר את השיחה ומבקש שיביאו לו את הספר מהארון ומביא לרבני לב שומע לראות בתוכו. "הנה כאן תראו בעצמכם").
הגר"ד לנדו: "יש אגרת מרבינו הרמב"ן לרבינו יונה, שבו הרמב"ן פונה לרבינו יונה בלשון 'איש אלוקים קדוש'! ויש איגרת תשובה בהלכה, מרבינו יונה לרמב"ן, שבו רבינו יונה חולק על הרמב"ן בלשון חריפה, אולם למרות כן, נקטינן להלכה באותו נושא, כמו הרמב"ן".
שאלה נוספת: יש נוסח בשמונה עשרה "והחזירנו בתשובה שלמה לפניך" וגם באבינו מלכנו אומרים "והחזירנו בתשובה שלמה לפניך", השאלה היא מה זה תשובה שלמה ומה זה תשובה שאינה שלמה?
הגר"ד לנדו: "זו שאלה גדולה, צריך ללמוד את רבינו יונה על שערי תשובה על עניין תשובה מעומק הלב, בשערי תשובה יש תשובה לשאלה הזו. זה הספר שאמרתי ללמוד".
(הכוונה שאם יחזור בתשובה מעומק עומק הלב, כמו כל התנאים המפורטים בשערי תשובה, זה ייחשב 'תשובה שלימה'. כל כמה שזה פחות מעומק הלב, חסר בתשובה.)
רבי אליאב מילר: יש בחורים שמרגישים שהם לא כל כך מצליחים. הם אומרים, יש כל כך הרבה בני תורה אז למה צריך אותי גם כן? יש עשרות אלפי לומדי תורה והלימוד קשה עליי.
הגר"ד לנדו: "צריך לומר לו הלימוד שלך לא פחות חשוב משל אלו! הוא עמל כמה שהוא יכול וצריך לנסות להקל עליו. אני לא פדגוג ולא מומחה, אני לא יודע להגיד איך לעשות את זה, המשגיחים וראשי הישיבות יגידו לו. אבל הוא צריך לדעת שהלימוד הוא דבר נפלא מאוד, זה בונה את כל הבן אדם. אם הוא לומד אז הכל טוב.
"הוא לא חייב להיות מי יודע מה, והלימוד שלו מגן ומציל לא פחות מזה של העמל וזה בגלל שהוא לומד תורה. זה שקשה לו, זה הופך אותו לעוד יותר מגנא ומצלא!".
רבני לב שומע: יישר כוח לראש הישיבה ונבקש ברכה לקראת ראש השנה ויום טוב.
הגר"ד לנדו: "השם יעזור שיהיה שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה והצלחה רבה וכל טוב".
0 תגובות