חוק הגיוס של ביסמוט נחשף: ללא יעדי גיוס לתפקידי לחימה, הקלה בסנקציות והכרה בתלמידי הישיבות

יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, יציג בשבוע הבא את טיוטת חוק הגיוס שקיבל את ההסכמה העקרונית של ראשי ש"ס ו'דגל התורה'.

ביסמוט היה צריך להציג את החוק כבר מחרתיים אלא שברגע האחרון הוא הודיע על שינוי במועד ודיון ההצגה נדחה לשבוע הבא. בנימוק הרשמי טען ביסמוט כי הדחיה היא לבקשת ראש הממשלה נתניהו שביקש לעיין בטיוטה.

לידי 'כיכר השבת' הגיעה הטיוטה החסויה שאותה אישרו בכירי הסיעות החרדיות. מדובר בחוק שונה מהחוק שהגיש ח"כ יואל יולי אדלשטיין, יו"ר ועדת חוץ וביטחון המודח.

יצוין כי היועצת המשפטית של הוועדה, מירי פרנקל שור, מתנגדת לחלקים מהטיוטה והיא צפויה להציג את ההתנגדויות בימים הקרובים.

הסיוט המתמשך של תושבי בני ברק, התירוץ המביך של זייברט והגיבוי הבלתי צפוי של ראש העיר הקודם

ארי כהן|28.10.25

גם בקואליציה תוקפים: התגובות במערכת הפוליטית למתווה הגיוס שנחשף הערב

יוני גבאי|28.10.25

סעיפים מרכזיים מטיוטת הצעת החוק של בועז ביסמוט

• כבר בפתיח של הצעת החוק נפגשים בשינוי מהותי ודרמטי. בניגוד להצעת החוק של ח"כ אדלשטיין, בחוק המוסכם מודגש כי לצד המטרה לצמצם את השוויון בגיוס לצה"ל, החוק נועד גם כדי להסדיר את מעמד תלמידי הישיבות.

וכך נכתב בנוסח החוק כי מטרתו היא: "לקבוע הסדרים שתכליתם להסדיר את מעמדם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה".

• החוק החדש, בניגוד לחוק אדלשטיין, מאפשר לצעירים חרדים לשרת בשירות לאומי ביטחוני ולאו דווקא בשירות בצה"ל. עם זאת, בהמשך החוק הודגש כי באשר ליעדי היגוס, שיורת לאומי ביטחוני יכלול רק 10% מיעדי הגיוס.

• בניגוד לחוק של אדלשטיין שקבע כי הממשלה תפעל לגיוס תלמידי ישיבות, בחוק החדש נמחקו צמד המילים "תלמידי ישיבות" ונקבע כי מדובר בגיוס בוגרי מוסדות חרדיים, וכך נכתב בהצעת החוק: "הממשלה תפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון מקרב בוגרי מוסדות החינוך החרדיים, לשירות סדיר או לשירות אזרחי ביטחוני".

• הסנקציה המרכזית של קיצוץ תקציב הישיבות תכנס לתוקף רק לאחר שנה, במידה ולא יעמדו ביעדים. בניגוד לאדלשטיין שדרש שתקציב הישיבות לא יחזור על העברת החוק אלא לאחר שנה מחקיקת החוק, במידה ויעמדו ביעדים.

• באשר לשאלה מי הוא חרדי שייכנס ליעדי הגיוס של המגזר החרדי, בעוד אדלשטיין קבע בחוק שלו כי רק צעירים שלמדו שלוש שנים - בין גיל 14 ל -18 במוסדות חינוך חרדיים, החוק החדש קובע כי יש להסתפק בשנתיים בלבד.

• יעדי הגיוס נותרו כפי שנקבע בחוק של אדלשטיין אך בחוק החדש יש שינוי משמעותי. בעוד אדלשטיין דרש ש-35% מהמתגייסים ישרתו בתפקידי לחימה ותומכי לחימה, בחוק החדש נקבע כי היעדים ייקבעו גיוס לצה"ל, מבלי קשר לאיזה תפקיד יגויס הצעיר החרדי.

• שינוי משמעותי נוסף בסעיפי הסנקציות: בעוד בחוק של אדלשטיין הוצגה עמדתו ועמדת היועצת המשפטית של הוועדה על סל סנקציות שיחולו על כל תלמידי הישיבות שלא יתגייסו, גם במצב שהמגזר החרדי עומד ביעדי הגיוס, בחוק החדש סעיפים אלו נמחקו.

• בעוד ח"כ אדלשטטין דרש בחוק שהציג כי יהיה פיקוח באמצעות טביעת אצבע ואמצעים דומים בכדי לעקוב שאכן מי שמצהיר 'תורתו אמונתו' לומד מידי יום בישיבה, בחוק החדש נמחק המעקב באמצעות טביעת אצבע.

בנוסח החוק החדש נכתב: "בסעיף קטן (א), במקום ״רישום נוכחות כאמור בסעיף 49 ג״ יבוא ״עריכת ביקורת כאמור בסעיף 49 ב״, המילה ״רשאי״ תימחק, ובמקום ״להעביר לבודק״ יבוא ״יעביר למפקח״".