שאלה: מדוע נחשבת העצרת הקרובה כ"חובת השעה" עבור כלל הציבור, ובפרט עבור בני התורה ואברכי הכוללים?
תשובה: היסוד הראשון בענין, הוא אחד הדברים המיוחדים בציבור בני התורה הוא הציות לגדולי הדור, מתוך הכרה בפסוק "ועשית ככל אשר יורוך". גדולי הדור הם אלו שאין להם נגיעות אישיות, כל חייהם זה לימוד התורה ועבודת המידות. עם נקיות כזו במדות וגדלות כזו בתורה, אנחנו מקבלים את דעתם בצורה מוחלטת. ברור לנו שהם בוחנים כל מקרה וכל מצב בעומק רב ובלי נגיעות, לכן יש להם סייעתא דשמיא גדולה להנהיג את הצבור בצורה נכונה.
ודאי שבכל שאלה ציבורית יש צד שני, אבל אנחנו מתבטלים להנהגתם של גדולי הדור. לכן כל אמירה שאולי אמרו להם כך וכך, וכל שאר בלבולים, אינם אלא דברים שבעומק כל מי שאומר את זה יכול לבחון בעצמו שזה נובע מאיזו נגיעה שאין לו.
וכידוע מאז ומעולם היתה שנאה ללומדי תורה ות"ח, כפי שאמרו בגמ' פסחים (מט:) תנא דבי רבי חייא וכו' גדולה שנאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד חכם, יותר משנאה ששונאין אומות העולם את ישראל, ונשותיהן יותר מהן. וזה מקנאה עצומה. די לראות את בחורי החמד העמלים בתורה ועדינות נפשם, לעומת אלו שפיהם מלא רהב ומרמה ולשון שאינה נקיה, והדברים ידועים. לכן אין מצב שבחור חרדי ישכון איתם בכפיפה אחת, וכל שכן שכור ההיתוך לחילוניות נמצא שם. וזו הסיבה שגדולי ישראל אמרו נחרצות שאין לבני ישיבות ואברכי כוללים להתגייס גם אם אינם לומדים, וכל שכן אלו שלומדים. ומאחר ושנאה זו הביאה לרדיפת עולם התורה בצורות שונות, הן בעצירת תקציבים, והן במעצר בחורים כאילו היו פושעים מסוכנים, הרי זו חובת השעה להראות קבל עם ועולם שהצבור החרדי מאוחד בדעתו לא לתת אפשרות התערבות בחינוך ובדרך חיים החרדית.
ולכן, כל מי שחשוב לו עתיד עם ישראל ועולם התורה, צריך לראות כחובה וכזכות גדולה להשתתף בעצרת. להיות מאלו שמכריזים קבל עם ועולם, יש לנו חלק בה' ובתורתו בלבד, ללא התערבות רוחות שאינם מהיכל התורה.
מלבד מה שהעצרת נועדה לחזק אצלינו את הנהגת התורה וגדוליה, היא נועדה גם לנסות לעצור את מעצרם של בני הישיבות. די לחשוב מה העצורים שומעים בתאי המעצר הנזקים הרוחניים שאין כאן מקום לפרטם, כדי לגרום לרוץ לעצרת, והרי זה בגדר לא תעמוד על דם רעיך.
שאלה: האם גם מי שמתקשה פיזית להגיע – חולה, נכה, או אדם מבוגר, או אדם הטרוד בעסקיו – נדרש להשתתף בעצרת, או שיש אפשרות להשתתף בדרכים אחרות (תפילה, או מרחוק)?
תשובה: לפי האמור, יש להשתדל מאוד להגיע, גם מי שקשה לו. כמובן כמו כל דבר "אנוס רחמנא פטריה", רק שלהחליט מי אנוס ומי לא, הדבר נתון לפרשנות. וזה הנסיון לחשוב מה הייתי עושה אילו הבן שלי היה במעצר. ובוודאי גדולי ישראל לקחו בחשבון את הביטול תורה שזה יגרום, והפסד ממון, וא"כ אין לנו לעשות חשבון יותר מהם.
שאלה: יש האומרים כי עצרות מסוג זה "אינן מועילות מבחינה מעשית". כיצד יש להבין את הערך הרוחני של עצרת תפילה כזו?
תשובה: מי החליט שזה לא עוזר, וכי העצרות הקודמות לא פעלו את פעולתם. קודם כל זה מחזק את ההשקפה שלנו, ובנוסף הלא ודאי שראשי השלטון מתחשבים בדעת הקהל, גם קהל שאינו שלהם, שהרי אחרי הכל הם צריכים גם אותנו. וכאמור אין זה חשבונות שלנו, גדולי התורה חשבו על כל האפשרויות האלו.
שאלה: מהו המסר המרכזי שהעצרת מבקשת להעביר למקבלי ההחלטות – ומהו המסר הפנימי שהיא מעבירה לציבור החרדי עצמו?
תשובה: המסר החזק לציבור החרדי, שכאשר נוגעים בציפור נפשינו, התורה ולומדיה, כולנו מאוחדים, והרי זה בגדר ויחן שם ישראל כנגד ההר, כאיש אחד בלב אחד.
שאלה: כיצד ניתן לשמור על אווירה של קידוש השם בעצרת המונית שכזו, ולהימנע מחילול השם או ביטויי קיצוניות?
תשובה: בני תורה צריכים לדעת שמסתכלים עליהם ב"זכוכית מגדלת" לכן התנהגות הולמת רק מקדשת שם שמים. ואין להיגרר לכל קיצוניות שהיא, וכמובן לשמוע להוראות בלבד. גם ההגעה והפיזור בדרך ארץ בלבד.
ובכלל אין להיגרר לויכוחים. להסביר את דעת התורה צריך הרבה הקדמות שחסרים להם, זה דומה לחולה שמגיע לרופא ומקבל תרופה, ומתחיל להתווכח עם הרופא למה תרופה זו ולא אחרת, כשהרופא שלמד שנים רבות לא יכול להסביר לחולה את כל הפרטים בכמה דקות. ובפרט לא בויכוח, שהמניע שלו הוא אהבת הניצוח ולא בקשת האמת.
שאלה: כיצד יש לשלב את הדור הצעיר, ילדי התתי"ם, או תלמידי הישיבות הקטנות – בהבנת משמעות העצרת ומטרותיה?
תשובה: ככל ונלמד מה מטרת חיינו בעולם הזה, ושאר השקפת התורה, ונחנך את ילדינו לאהבת תורה ליראת שמים טהורה, ולדרך ארץ, הם ממילא יבינו שמטרת העצרת היא על חיינו ואורך ימינו הרוחניים, ולא מעמד פוליטי כלשהו.
0 תגובות