"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אֶל הַגְּבָעוֹת / אֶל הֶהָרִים אֶשָּׂא עֵינַי / מִמֵּירוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן / צוֹעֵד לְפָנַיִךְ בַּר יוֹחַאי" – עד כה הכל טוב ויפה. עוד פזמון עממי על אתרא קדישא מירון, אלא שתיבה קודם תפתיע אתכם: "צַהֲלִי וָרֹנִי חֲטִיבָה שֶׁבַע / הַנּוֹדַעַת מִנִּי דָּן עַד בְּאֵר שֶׁבַע / צוּר יִשְׂרָאֵל נִצָּחוֹן לָךְ הִנְחִיל / חֵיל שִׁרְיוֹנֵךְ שִׁחְרֵר הַגָּלִיל" – על מה מדובר? איך "חטיבה שבע" הצהלית נכנסה לפזמון על מירון? הכל בכתבה שלפניכם.
בלילה שבין כ"ה לכ"ו בתשרי תש"ט, בעיצומו של מבצע חירם לשחרור הגליל העליון, יצא גדוד 72 בפיקודו של ג'קי נור-סלע מהעיר צפת אל עבר יעד אסטרטגי קריטי - הכפר מירון. המקום, הידוע כאתרא קדישא בזכות קבר רבי שמעון בר יוחאי, היה אז בשליטת צבא ההצלה הערבי בפיקודו של פאוזי אל-קאוקג'י ימש"ו, ושימש כבסיס צבאי של האויב.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
התוכנית הצבאית
מבצע חירם, שהיה הגדול והמורכב במבצעי חזית הצפון במהלך מלחמת העצמאות, תוכנן כפעולה משולבת של מספר חטיבות. על חטיבה 7, בפיקודו של בן דונקלמן, הוטל לכתר את כוחות צבא ההצלה מדרום וממזרח. בשלב הראשון היה על החטיבה לפתוח את כביש צפת-מירון ולכבוש את מרכז הגליל העליון, כאשר מירון הייתה יעד מרכזי בשרשרת הכיבושים שכללה את קדיתא, טביבא, סעסע, צפצף, ג'יש ובריעם.
חטיבה 7 כללה את גדוד 79 הכולל זחלמ"ים ומשוריינים, ושני גדודי רגלים - 71 ו-72. מטרת המבצע הוגדרה בבירור: "להשמיד את האויב שבכיס הגליל המרכזי, להשתלט על הגליל כולו ולהציב קו הגנה בגבול הצפוני של הארץ".
הקרב על מירון
במקביל לכיבוש הכפר קדיתא על ידי הכוח הצ'רקסי, גדוד 72 נשלח לכיבוש מירון ולפיצוץ הגשר על נחל מירון. הגדוד יצא בערב 28 באוקטובר מצפת, והגיע לכפר מעט אחרי חצות. הניסיון הראשון לכבוש את הכפר נכשל, אך הגדוד הצליח במשימתו השנייה - פיצוץ הגשר. פיצוץ זה היה קריטי כדי למנוע תנועת תגבורות ערביות מבקעת בית הכרם ובקעת סכנין.
כשעתיים לאחר הניסיון הראשון, לאחר שכוחות ההנדסה החטיבתיים הצליחו להכשיר את כביש צפת-מירון, חודשה המתקפה על מירון. הפעם בסיוע מכריע - גדוד 79 המשוריין, שהיה הכוח העיקרי של החטיבה. הגדוד שלח מחלקה לתקיפת הכפר, ויחד עם גדוד 72 השתלט עליו סמוך לשעה 7:00 בבוקר ה-29 באוקטובר. יתר גדוד 79 המשיך לכיבוש הכפר ג'יש, בעוד שמחלקה מחטיבת כרמלי טיפלה בפיצוץ הגשר הסמוך.
"ממירון רבי שמעון צועד לפניך בר יוחאי"
שבת י"ח חשוון תש"ט, שבועיים לאחר השחרור, נקבעה כ"שבת הודיה" לרגל שחרור הגליל במבצע חירם. הרב משה צבי נריה, מייסד ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה, שבילה שעות רבות במחיצת חיילי החטיבה, נקלע ביום שישי למחנה גדוד 79. שם שמע את החיילים שרים את הלחן החסידי "רוב ברכות", ומיד חיבר עליו מילים חדשות המתארות את האירוע ההיסטורי:
"צַהֲלִי וָרֹנִי חֲטִיבָה שֶׁבַע / הַנּוֹדַעַת מִנִּי דָּן עַד בְּאֵר שֶׁבַע / צוּר יִשְׂרָאֵל נִצָּחוֹן לָךְ הִנְחִיל / חֵיל שִׁרְיוֹנֵךְ שִׁחְרֵר הַגָּלִיל / שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אֶל הַגְּבָעוֹת / אֶל הֶהָרִים אֶשָּׂא עֵינַי / מִמֵּירוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן / צוֹעֵד לְפָנַיִךְ בַּר יוֹחַאי".
השורות "ממירון רבי שמעון צועד לפניך בר יוחאי" הפכו לסמל של השילוב הייחודי בין המימד הצבאי למימד הרוחני - בין שחרור הגליל העליון לבין פתיחת הדרך לאתרא קדישא.
מחומש במקדש
יוסי גלילי, שהיה חייל בגדוד שכבש את מירון, הקים מאוחר יותר את בסיס הכנסת האורחים הראשון ליד קבר רשב"י. הוא היה עד ראייה לאירוע שבמשך דורות נחשב למקום שאליו קשה היה להגיע, והפך במהרה לאחד האתרים המרכזיים של עם ישראל.
כיבוש מירון היה חלק ממבצע חירם הרחב שבסופו הגליל כולו היה בשליטת צה"ל. המבצע, שנמשך ארבעה ימים בלבד (28-31 באוקטובר), הוביל לנסיגת הערבים ללבנון ולקביעת גבולה הצפוני של מדינת ישראל על הגבול המנדטורי. לצה"ל היו 23 הרוגים במבצע כולו, בעוד אבדות צבא ההצלה הגיעו לכ-400 הרוגים וכ-550 שבויים.
היום, עשרות אלפי מבקרים עולים מדי שנה לקבר רשב"י במירון, במיוחד בל"ג בעומר. הדרך סלולה וחופשית למקום ב"ה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
מקורות: ברזנר, "ניצני השריון" (1995); דונקלמן, "נאמנות כפולה" (1977); לוריא, "מבצע חירם - סיפור המערכה", מערכות 149 (1963); מזור, "מסורת הכליזמרים בארץ ישראל".
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות