ישנו מסגד קטן בשכונה הישנה של איספהאן, בלב הרובע שנקרא עד היום "יהודייה" - רובע היהודים. המוסלמים קוראים לו "מסג'ד שַׁאיָה" - מסגד ישעיהו, ולפי המסורת המקומית נטמן שם ישעיהו הנביא.
התבנית מוכרת: נביא גדול, עיר עתיקה, שימור שם, מסורת שהצטברה, ויהודים מקומיים מתפללים לצד מוסלמים והוא קדוש לשניהם.
כשבודקים את המקורות היהודיים, התשובה פשוטה: הם לא מכירים בזה. לא ר' בנימין מטודלה שסייר בפרס במאה השתים-עשרה, לא רשימת קברי צדיקים בפרס, לא שום עולה-רגל יהודי שהזכיר את איספהאן בהקשר הזה. הבניין עצמו הוא מסגד סלג'וקי מהמאה האחת-עשרה. ישעיהו, נביא ירושלים מהמאה השמינית לפני הספירה, לא ביקר באיספהאן, לא חי בה ולא נקבר בה. המסורת הזו רעועה.
האמת היא שמסורות הקבורה של ישעיהו מפוזרות על פני כמה אתרים, ואיש מהם אינו מוסכם.
בעל "יחוס האבות והנביאים" (נכתב רצ"ז, נדפס תי"ט) מציב את ישעיהו בתקוע שבסביבות בית-לחם, בגבול מדבר יהודה. לאותו מקום מפנים גם שלושה מקורות קדומים שעליהם עמד ידידי חוקר הקברים דיויד שפירו: "פיוט קברי אבות" (נכתב בין השנים א'תצ"ו–א'תק"ד, 1236–1244, על בסיס רשימה קדומה יותר שאבדה); "סימני כתבי הקברות" לרבי יעקב שליח רבינו יחיאל מפריש (אחרי ד'תתקס"ה, 1205, ולפני ה'י"ז, 1257); ו"קבלת צדיקי ארץ ישראל" (לפני ה'נ"א, 1291, אף הוא על בסיס אותה רשימה קדומה שאבדה).
לעומתם, מקורות מאוחרים מראשית המאה ה-17 ממקמים את קברו בברעם שבגליל העליון, ואילו ב"אלה המסעות" נכתב שישעיהו קבור בסלט שבעבר הירדן.
כך נוצר מצב תמוה: ארבעה אתרים שונים – תקוע, ברעם, סלט, וירושלים – כולם תובעים לעצמם את קבר אותו נביא.
כיום רק מתחם קבר אחד ישנו לנביא ישעיהו, על תוואי נחל דישון בגליל העליון ליד ברעם. הרה"ח ר' ישראל מאיר גבאי, חוקר הקברים הנודע, שולל מיקום זה. לדבריו, מסתבר שהייתה כאן בלבול עם עובדיה הנביא, שאף מסורתו מצויה בסביבה בברעם. לא נמצא שום מקור עתיק שמקשר את ישעיהו לגליל.
ישעיהו היה נביא ירושלים. הוא חי בה, פעל בה, נשא את נבואותיו בחצרות המלך ובשערי העיר. ומותו - יותר נכון רציחתו - לפי שלוש גרסאות בתלמוד (בבלי יבמות מט ע"ב; ירושלמי סנהדרין י, ב; בבלי סנהדרין קג ע"ב) היה בה.
מנשה מלך יהודה רדף אחריו, ישעיהו ברח ונבלע בתוך עץ, ומנשה ציווה לנסור את העץ עם הנביא שבתוכו.
וקברו? המקור הקדום ביותר הוא "חיי הנביאים" - חיבור יהודי-הלניסטי מהמאה הראשונה לספירה - המציין שישעיהו קבור ליד בריכת השילוח, מעיין המים שממזרח לירושלים.
מדרש אבות דרבי נתן (נוסח ב, פרק לט) מביא בין מעלות ירושלים:
"ואין קוברים את המת בתוכה ואין מלינים את המת בתוכה חוץ מקברי מלכי דוד וקבר ישעיה וקבר חולדה הנביאה".
לישעיהו היה כבוד יחיד מסוגו: הוא אחד מהיחידים שנקברו בתוך חומות ירושלים עצמה.
עולי-רגל יהודים ציינו מסורת זאת. הקראי שמואל בן דוד, שסייר בירושלים בשנת ת"א (1641), מתאר את קברו של ישעיהו בחצר-המטרה ביחד עם קבר ירמיהו הנביא – ואומר שהמקום יפה מאוד. כך כותב גם רבי משה פוריית בשנת ת"י (1650). הקראי בנימין בן אליהו מוסיף את המקום, והראשון לציון הגר"ר מיוחס בספרו "פרי האדמה" כותב בשנת תק"ז (1747) שבירושלים קבור ישעיהו הנביא. בנימין השני, שביקר בירושלים בשנת תר"ז (1847), ניסה לברר את הדבר לעומקו ללא הצלחה: "התאמצתי להתחקות על שורש דבר הקבלה ההיא, אך לא עלתה בידי לגלות שמץ דבר" (בנימין השני, מסעות, הוצאת גרינהוט, עמ' 159).
היכן בדיוק ישעיהו נקבר? ליד בריכת השילוח, בגבול נחל קדרון ועין-רוגל, עמד עץ גדול. הערבים קראו לו "אלון-רוגל". הנוסע האנונימי מהבורדו, שביקר בירושלים בשנת ד'צ"ג (333 לספירה), מזהה אחת מהמצבות בנחל קדרון כקבר ישעיהו. אנטוניוס הנוצרי, שביקר בשנת ד'של"א (570 לספירה), מתאר את המקום שבו נוסר ישעיהו ואת קברו תחת אותו עץ.
מפה צרפתית של מקומות קדושים בירושלים משנת ד'תתנ"ח (1098) מציינת: "בנחל קדרון קרוב לאלון של ישעיהו הנביא." ספר מסעות שנכתב בשנת ה'קי' (1350) מפרט: "תבוא אל המקום שבו נוסר ישעיהו הנביא במסור על ידי מנשה מלך ירושלים, ושם הוא קבור תחת אלון-רוגל." ובשנת ה'ע' (1310), מפת ירושלים של מארינו סאנוטו מסמנת את קבר ישעיהו בקרבת מעיין-רוגל.
בשנת ה'קנ"ה (1395) תיאר אותו תייר צרפתי: "אבן גדולה דומה לעמוד, ועליה נסרו את ישעיהו לשניים." הנזיר הגרמני פ. פברי, שביקר בירושלים בשנת ה'רמ"ד (1484), סיפר על העץ מבלי לדעת את מינו. בשנת ה'רצ"ז (1537) הוא מצויר במפה עתיקה של ירושלים כעץ תות, ובמפה נוספת משנת ה'ש"ס (1600) מופיע הציון בערבית: "קבר ישעיהו הנביא – אשעיא א-נביא".
צילום משנת תרנ"ט (1899) – אחד הצילומים הנדירים של האתר, המובא בספרו של פרופ' זאב וילנאי "מצבות קודש בארץ ישראל" – מראה עץ גדול על רקע הריסות אבן ליד בריכת השילוח. בתחילת המאה העשרים העץ כבר לא היה. שיטפון, כריתה, הזנחה – לא ידוע.
אז נכון שכרגע המקום היחיד בו ישעיהו זכה למתחם קבר מכובד הוא בגליל העליון בנחל דישון, ובאיספהאן שבאיראן, אולם ככל הנראה המיקום האמיתי בירושלים נעלם מעינינו במהלך השנים.
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות