הדרמה שהתחוללה בצהרי יום שלישי היא לא רק פוליטית, היא היסטורית. כשראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו הורה לחברי הכנסת של 'דגל התורה' לפזר את הכנסת, הרעידה לא הייתה רק בבניין המשכן בירושלים, אלא ביסודות העמוקים ביותר של השותפות הפוליטית החרדית בעשור האחרון.
אבל אל תטעו: הדרמה היא לא בעצם פיזור הכנסת וההליכה לבחירות. הדרמה האמיתית נמצאת במילים החריפות, בכתב ידו של ראש הישיבה, מילים שלא משאירות מקום לפרשנות: "אין לנו אמון בראש הממשלה. איננו מרגישים שותפים שלו יותר. איננו מחויבים לו. כל מיני דיבורים על גוש אינם קיימים יותר".
שוב ושוב ישבו גורמים שונים והזהירו: אתם משחקים באש. הזכירו לנציגים החרדים שנתניהו הוא בסך הכל אמצעי. הוא הכלי שאמור היה לסייע לשמור על עולם התורה, על מעמד בני הישיבות, על היכולת של אברך להתקיים בכבוד. המטרה היא התורה; נתניהו הוא רק האמצעי.
אלא שבשלוש וחצי השנים האחרונות, נדמה היה שהנציגים שלנו שכחו מי הנהג ומי המטרה. הם התאהבו במושב האחורי של רכב השרד ובחמימות של ה"גוש". הם דחו כל ביקורת, ביטלו בבוז כל אזהרה, והמשיכו למכור לנו את הלוקש הקבוע: "בעוד שבוע-שבועיים החוק עובר".
גם כשהם ידעו בחדרי חדרים שנתניהו מוליך אותם שולל, שהחוק לא מעניין אותו ושהוא משתמש בהם כשכפ"ץ פוליטי – הם המשיכו לעלות לבתי גדולי ישראל ולהמליץ: "תנו לו להעביר עוד תקציב, הבטחה שלו זו הבטחה". הם בחרו בנאמנות לנתניהו על פני הנאמנות לציבור הבוחרים.
התוצאה של העיוורון הזה היא המציאות הכואבת שכל אברך מרגיש היום בכיסו וכל ראש ישיבה מרגיש בניהול המוסד שלו. תחת "ממשלת ימין על מלא", כשהחרדים הם עמוד השדרה של הקואליציה, הציבור החרדי חווה את התקופה הקשה ביותר מאז קום המדינה.
הפוליטיקאים שלנו נכשלו פעמיים. פעם אחת כשהלכו שבי אחרי הבטחות השווא של נתניהו, ופעם שנייה כשהם דחו ביהירות הצעות דרמטיות מהאופוזיציה. במהלך השנים האחרונות היו פתחים, היו הזדמנויות לשיתוף פעולה שהיה מסדיר את חוק הגיוס בהסכמה רחבה. בכירים באופוזיציה הציעו:תפזרו אתה כנסת ואנחנו נעביר יחד חוק מוסכם. אבל הנציגים שלנו התגאו בסירובם. הם הסבירו בקולם שלא רצו להפר את ה"ברית הקדושה" עם נתניהו. ברית שבשמה הופקר עולם התורה.
כעת, כשגדול הדור מבהיר שהברית עם נתניהו הייתה טעות והזיקה לציבור החרדי, נחשף גודל המחדל. אם הנציגים היו מדווחים בזמן אמת על ההצעות מהאופוזיציה, אם הם היו נאמנים לעולם התורה ולא ל"גוש", ייתכן והיום היינו במקום אחר לגמרי – עם חוק גיוס מעוגן וסטטוס קוו יציב.
הגר"ד לנדו פתח היום באופן רשמי את הדלת לשיתוף פעולה עם הצד השני של המפה הפוליטית. הוא הסיר את החרם על האופוזיציה והבהיר: החרדים לא בכיס של אף אחד. אבל החשש הגדול הוא שהתנהלות הנציגים בשנתיים האחרונות, הקיצוניות והנאמנות העיוורת לביבי, גרמה לצד השני לנעול את הדלת.
"נלך עם נתניהו באש ובמים", הצהירו בכירי המפלגות החרדיות שוב ושוב. היום הם קיבלו את התשובה מהגר"ד לנדו: הולכים לבחירות. לא באש, לא במים, ולא עם נתניהו. נגמרו התירוצים. הברית מתה. עכשיו הגיע הזמן להתחיל לדאוג באמת לעולם התורה. נקווה שהם לא פספסו את הרכבת שיצאה מהתחנה.
0 תגובות