פרק ב': בפריז של תחילת המאה ה-17, הרפואה הנפשית כמעט ולא קיימת כתחום עצמאי. דעות של הוגים כמו גלנוס ואריסטו עדיין שלטו: תיאוריית ארבעת הלחות (דם, ליחה, מרה צהובה ומרה שחורה), שדים ורוחות, ועין הרע. חולה נפש שהגיע לרופא היה מקבל בדרך כלל כליאה או טקס של גירוש שדים.
הרופא היהודי ד"ר אליהו מונטלטו היה משהו אחר לגמרי.
מונטלטו לא היה רק רופא הוא היה גם אופטיקאי. בשנת שס"ו (1606) יצא ספרו הראשון בפירנצה על תורת הראייה, אחד הספרים המפורטים ביותר על העין שנכתבו עד אותה עת.
בשנת שע"ד (1614), תחת חסותה של מלכת צרפת, יצא לאור ספרו הגדול 817 עמודים המכסים את כל הפרעות הנפש שהיו ידועות בזמנו, כאב, כאבי ראש, דליריום, מלנכוליה, תרדמת, נדודי שינה, אפילפסיה ועוד. בכל מחלה הוא הציע מתודולוגיה בת חמישה שלבים: מהות, סיבות, תסמינים, פרוגנוזה וטיפול.
אירע שצעירה נוצרייה אדוקה נכנסה לקליניקה שלו עם בעיה חמורה. היא הייתה משוכנעת שלירוק מהפה הוא חטא כלפי שמיים, והיא לא יכלה לתפקד. מה שמונטלטו זיהה במחלה שלה הוא מה שכיום אנו קוראים OCD דתי - כפייתיות דתית טורדנית (בסלנג חרדי "נרווים").
חולה נפש שהאמין שהוא עשוי מזכוכית
פרק בולט בספרו עוסק בחולה שפיתח אמונה שהוא עשוי מזכוכית וחי בחרדה מתמדת שהוא יישבר מכל מגע אנושי. מונטלטו תיאר, אבחן, ורשם המלצות טיפוליות הכוללות מנוחה ושיחות - מה שנקרא היום פסיכותרפיה. כל זה ארבע מאות שנה לפני שפרויד פתח את הקליניקה שלו בוינה.
מבין תלמידיו הידועים היה ר' יוסף שלמה דלמדיגו - רופא, מתמטיקאי ומשורר, שלמד תחת גלילאו גליליי ותחת מונטלטו כאחד. גלילאו ומונטלטו.
אליהו מונטלטו ציטט רבנים רופאים בספריו הרפואיים בתאור תורני ולא מדעי. כדוגמה לכך היא שבכל ציטוט לרמב"ם שהופיע בספרות הרפואית האירופית, כינו אותו כלל הרופאים (גם היהודים), "מיימונידס", לעומת מונטלטו שכינה אותו בכל ציטוט "רבי משה".
חמש שנים עבד מונטלטו בחצר המלוכה הוא ותלמידו ומזכירו האישי הצעיר רבי שאול לוי מורטירה.
רבי שאול לוי מורטירה נולד בוונציה בשנת שנ"ו (1596) למשפחת צאצאי אנוסי ספרד. בגיל 15 בלבד עבר לפריז בעקבות רבו מונטלטו - ולאחר פטירתו של מונטלטו, בגיל 20 בלבד, עבר להולנד והתמנה לרב ודרשן בקהילה הפורטוגזית הראשונה באמסטרדם, "בית יעקב".
מה שקרה אחר כך הוא סיפור בפני עצמו. בשנת שצ"ז (1637) ייסד מורטירה את ישיבת "עץ חיים" הספרדית באמסטרדם, ישיבה שהפכה לאחת מרמות לימוד התורה הגבוהות בתפוצות. בין תלמידיו ישב ילד מחונן בשם ברוך שפינוזה, שלימים יצא בדעות שגרמו להחרמתו המפורסמת.
מורטירה חיבר גם ספר פולמוסי בספרדית - שפת האנוסים, נגד הדת הנוצרית, בדיוק כדרכו של רבו לפניו. את הדרשות שנשא כינסו תלמידיו לאחר מותו בספר "גבעת שאול", אחד מספרי הדרוש המרתקים של אותו דור.
נפטר בכ"ה בשבט ת"כ (1660) ונקבר בבית חיים לצד רבו מונטלטו.
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות