כשהמטוס התחיל לצלול, כמעט כולם קפאו. הגוף משתתק, המוח מסרב לקלוט, ואפילו טייס מיומן שעמד בפתח תא הטייס נשאר משותק מפחד.
ואז נוסע אחד, יניב חיון, קם מהמושב ורץ פנימה.
כולנו התפעלנו מהגבורה הזאת. אבל השאלה האמיתית היא לא רק מה הוא עשה — אלא מאיפה הגיע הכוח לקום דווקא ברגע שבו כולם קפאו. והאם הכוח הזה קיים גם בנו.
בפרשת בראשית נשאלת אחת השאלות המטלטלות בתורה: ״השומר אחי אנכי?״ כמה פרשיות אחר כך יוסף יאמר את ההפך: ״את אחי אנכי מבקש״.
ומשם הדרך מובילה אל משה רבנו, שמביט כה וכה ורואה כי *״אין איש״*. אבל הרי היו שם אנשים. היו עדים, היו מלשינים, ופרעה שמע על המעשה כבר למחרת. אז מה פירוש ״וירא כי אין איש״?
בשיעור לפרשת בראשית, המגיד והדרשן הרב יוסף יצחק ג׳ייקובסון מחבר בין הפסוקים הללו לבין הדרמה שהתרחשה השבוע בשמים, ושואל מה הם מלמדים על האחריות, האומץ והשליחות של כל אחד מאיתנו.
רובנו לא נעמוד בניסיון בגובה 34 אלף רגל. הניסיון שלנו יגיע בבית, בזוגיות, במשפחה, בקהילה ובשליחות שלנו. ושם הפיתוי הוא תמיד אותו פיתוי: לשבת, לשתוק, לחכות שמישהו אחר יקום.
וכשיגיע הרגע שלנו - נישאר במושב, או נקום?