שלומי ש' מבני ברק ישב מול ההודעה שקפצה לו בטלפון ולא האמין. מועדון מתנדבים חדש? "חמש־עשרה שנה אני מתנדב במד"א", הוא מספר, "ותמיד ראיתי איך לשוטרים יש מועדון, למורים יש מועדון, ורק אנחנו, המתנדבים, נשארנו מחוץ לתמונה. סוף סוף מישהו נזכר שגם לנו מגיע."
ההתנדבות – לא תחביב, אלא אורח חיים
בשביל שלומי, כמו בשביל אלפי מתנדבים אחרים בציבור החרדי, ההתנדבות היא לא שעתיים פה ושם. זה אורח חיים. בין העבודה במשרד ללימוד בכולל, הוא מספיק לקפוץ לכל קריאה של מד"א: תאונות, פציעות, מקרי חירום. "זה חלק ממי שאני," הוא אומר, "גם אם לפעמים זה בא על חשבון השינה או הזמן בבית."
אבל יש משהו שכל מתנדב מכיר היטב - מי שנותן, לא תמיד מקבל.
התחושה שכל מתנדב סוחב איתו
"אני לא אשכח את הרגעים האלה," מספר שלומי. "אתה עומד ליד שוטר, רואה אותו מציג כרטיס ומקבל הנחות. מורה מספרת לך על ההטבות שלה. ואתה חושב: גם אני נותן שעות, גם אני משלם דלק וחניה מכיסי. לא שאני מתנדב בשביל כסף, אבל בסוף יש משפחה לפרנס, והחשבונות לא מחכים."
וזה לא רק הוא. אלפי מתנדבים מתרוצצים באמבולנסים, בבתי חולים, בעמותות, בחינוך, בעזרה לקשישים. שעות על שעות של תרומה לחברה ובסוף החודש, מה שנשאר זה הוצאות נוספות ותחושה שמישהו שכח אותך בדרך.
"עוד הבטחה ריקה?"
כשהשמועה על מועדון המתנדבים של ישראכרט הגיעה לאוזניו, שלומי לא התלהב מיד. "כבר שמעתי על 'מועדונים' שהבטיחו הרים וגבעות, ובסוף יצאת עם הר של ניירת וגבעה של אכזבות. אמרתי לעצמי, עוד ניסיון לעשות כסף על הגב שלנו."
אבל הפעם זה היה ישראכרט. חברה שכבר מפעילה מועדונים לשוטרים ולמורים. "זה גרם לי להרים גבה," הוא מודה, "ולומר: אולי באמת מישהו מתייחס אלינו ברצינות."
מה שהפך את הכל
"לא מהמתנה של מאה שקל הכי התרגשתי," הוא מחייך. "מה שהדליק אותי באמת היה לראות שמישהו אומר: מתנדבים - מגיע לכם יותר. הנחה של 30 אגורות לליטר דלק? זה אומר שהנסיעות שלי בהתנדבות כמעט לא עולות כסף. פטור מדמי כרטיס? חיסכון קבוע של עשרות שקלים בשנה. וההנחה על עמלות מט"ח? בטיול האחרון עם הילדים לחו"ל חסכנו מאות שקלים. זה כבר לא סמליות, זה ממש מורגש בכיס."
לא רק כסף
שלומי מדגיש שהחיסכון הוא לא כל הסיפור. "מה שהכי חשוב לי זה תחושת המשמעות. התחושה שמתנדב הוא לא רק בורג קטן. כמו שיש לשוטרים מועדון, כמו שיש למורים, עכשיו גם לנו יש מסגרת שמכירה בנו. כשאני שולף את הכרטיס, אני מרגיש שזה לא רק פלסטיק - זה אמירה: אני נותן לחברה, והחברה מחזירה."
הצטרפו עכשיו למועדון המתנדבים – ותתחילו ליהנות מהוקרה אמיתית >>
גם רחל השתכנעה
רחל, אשתו של שלומי, מודה שבהתחלה גלגלה עיניים. "כבר התרגלתי שבעלי מביא הביתה 'רעיונות' שמסתיימים בבזבוז זמן. אבל כשהוא הראה לי את התנאים ובעיקר כשראיתי שזה ישראכרט, השתכנעתי."
החוויה הראשונה שלהם עם הכרטיס הייתה דווקא בביקור אצל רופא ילדים בתל אביב. "שלומי שילם על החניה עם הכרטיס, קיבל הנחה וזיכוי של 75 שקלים לשימוש הבא. שם הבנתי שזה לא עוד סיסמא."
"הטעות של הרבה מתנדבים"
שלומי מודה שגם הוא נפל בה: "חשבתי שזה טבעי שההתנדבות תעלה לי כסף. חלק מהנתינה. אבל היום אני מבין: אם רוצים שנמשיך לתת, צריך גם לעזור לנו. לא בשביל שנבוא, אלא כדי שנוכל להמשיך לבוא. המועדון הזה הופך את ההתנדבות ממשהו ששותה לך כסף למשהו שגם מחזיר לך."
התוצאה: עוד יותר שעות התנדבות
ההשפעה בשטח? מפתיעה. "מאז שהצטרפתי, אני מתנדב אפילו יותר. כשאני יודע שהדלק והחניה לא מכבידים, הרבה יותר קל לי להגיד 'כן' לעוד קריאה."
גם רחל מרגישה את ההבדל: "זה נתן לנו אוויר. במקום להתלבט אם אפשר להרשות לעצמנו עוד התנדבות, שלומי יוצא יותר רגוע. ובסוף כולם מרוויחים. גם המשפחה וגם הקהילה."
הצטרפו עכשיו למועדון המתנדבים – ותתחילו ליהנות מהוקרה אמיתית >>
המסר של שלומי
"אני רוצה שכל מתנדב ישמע את זה," הוא אומר בסיום. "אתם לא צריכים להרגיש שאתם חייבים להפסיד כסף כדי לתת. עצם זה שאתם שם כבר הרווחתם. ההתנדבות היא לא מקצוע, אבל היא הרבה יותר מעבודה. זו שליחות. ולשליחות הזאת מגיע גם כבוד וגם גב מהחברה."
מועדון המתנדבים פתוח לכל מי שמתנדב בפועל ולבני משפחותיהם. ההצטרפות חופשית, ההטבות מתחילות מיד - וההכרה? סוף סוף במקום הנכון.
0 תגובות