ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ בועז ביסמוט אישרה היום (ראשון) את הצעת חוק שירות ביטחון - שילוב תלמידי ישיבות, המכונה "חוק המעצרים", לקריאה שנייה ושלישית. ההחלטה מהווה שלב משמעותי בדרך להקפאת מעצרם של בני ישיבות לומדי התורה תורה.
ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה) מסר בעקבות האישור: "בשעה זו אישרנו בוועדת החוץ והביטחון את הצעת החוק המפסיקה את מעצרם הנפשע של לומדי התורה. אישור הצעת החוק הוא מסר כי רוב העם היהודי בארץ ישראל מתנגד למעצר לומדי תורה, דבר שמקטרג חלילה על ארץ ישראל".
פרוש הוסיף כי "אנו מצפים לאישור החוק בעזרת ה' באופן סופי במליאת הכנסת עוד השבוע". לדבריו, מדובר בצעד הכרחי נוכח המציאות שבה עשרות בני ישיבות נעצרים ומוסגרים למשטרה הצבאית.
הצעת החוק עברה ברוב דחוק של שמונה חברי כנסת שתמכו בהצעה מול שבעה חברי כנסת שהתנגדו לה. אישור החוק מגיע בתומו של שבוע מתוח במיוחד ובמסגרת הסיכומים והדילים הפוליטיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם המפלגות החרדיות, כאשר ברקע מרחף מועד פיזור הכנסת הצפוי להתרחש הקרוב.
הצעת החוק הנוכחית מבוססת על סעיף מטרה המצהיר על הכרה פומבית ומחייבת בחשיבותו של לימוד התורה, ומכוחו נקבעת הוראת שעה מיוחדת המורה על הקפאת מעצרם של תלמידי ישיבות ואברכים שתורתם אומנותם. תוקפה של הוראת שעה זו נקצב עד לתאריך ה-30 בנובמבר 2026.
על פי לשון ההצעה, מרגע אישור החוק הסופי ועד למשך 90 יום, לא יינקטו כל הליכי מעצר, ועל בסיס הצהרה רשמית בלבד ייפסקו לאלתר ההליכים הפליליים ומעצרי העריקים של בני הישיבות. החוק אף מרחיב את המנגנון ומחיל אותו מראש על מלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון) עתידיים שלא יתייצבו לבדיקות כושר או לשירות.
החוק מגדיר באופן ברור מיהו הלומד הזכאי להקפאת ההליכים: תלמיד ישיבה הלומד לימודים תורניים באופן סדיר בהיקף של לפחות 45 שעות שבועיות, ובכולל בהיקף שלא יפחת מ-40 שעות בשבוע, למעט תקופות חופשת "בין הזמנים" המקובלות בעולם התורה אשר ייקבעו על ידי שר הביטחון. לפי המתווה, שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות המוכרות בהתאם לאמות מידה שיעוגנו בתקנות, כאשר ראש הישיבה או גורם מוסמך מטעמו יידרשו להצהיר על עמידת המוסד במכסת שעות הלימוד האמורה. שר הביטחון יהיה מוסמך לקבוע תנאים להסרת מוסד מהרשימה, באישור מוקדם של ועדת החוץ והביטחון.
אישור החוק ליווה בטונים צורמים ובביקורת חסרת תקדים מצד הייעוץ המשפטי של הוועדה ושל הכנסת. בחוות דעת משפטית חריפה שפורסמה הבוקר, התריעו הגורמים המשפטיים כי הנוסח הנוכחי מעניק למעשה חסינות מוחלטת מסנקציות פליליות לתלמידי הישיבות בגין אי-מילוי חובת התייצבות, בעוד שסנקציות אלו נותרות על כנן ובמלוא חומרתן כלפי הציבור הכללי.
בנוסף, בייעוץ המשפטי הביעו חשש כבד ומפורש כי חוק המעצרים הנוכחי ישמש כבסיס קבוע וכמעין "מיני חוק גיוס" עתידי שנועד לפתור את מעמדם של בני הישיבות לטווח המיידי והרחוק, מבלי להידרש לחוק גיוס מקיף, דבר הנלמד גם מהשמטת סעיפי היעדים וצמצום אי-השוויון מסעיף המטרה המקורית של החוק.
במקביל לאישור בוועדת החוץ והביטחון, התפתח דיון סוער בוועדת הכנסת סביב טענת "נושא חדש", בעקבות השינויים המפליגים בנוסח החוק. היועצת המשפטית לממשלה והיועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, מתחו ביקורת קשה על ההליך הפרוצדורלי. עו"ד אפיק הבהירה לחברי הוועדה כי מדובר בהסדר שלם ואחר לחלוטין ממה שהוצג בתחילה, והגדירה את המהלך כ"הליך לא תקין". לדבריה, השינוי המסיבי שעבר החוק אינו צולח את המבחנים המשפטיים המקובלים להליך חקיקה תקין, בפרט לאחר שבוטלו מנגנוני הפיקוח המרכזיים, דוגמת עיצומים כספיים או הגבלות פליליות על ראשי ישיבות שיגישו תצהירי שקר.
הביקורת המשפטית העמיקה גם בכל הנוגע ליעילות הפיקוח בפועל. מחוות הדעת עולה כי מערכת הבקרה שנשארה בחוק היא חלקית ורופפת במיוחד; הביקורת הראשונה על הישיבות צפויה להתבצע רק בחלוף תקופת 'בין הזמנים' של הקיץ, כלומר בעוד כלושה חודשים מהיום. המשמעות המעשית היא שמנגנון הפיקוח הממשלתי יפעל במשך חודש וחצי בלבד, מתוך תקופה כוללת של ארבעה וחצי חודשים בהם החוק צפוי להיות בתוקף.
במהלך חילופי הדברים בוועדת הכנסת, התפרצה סערה כאשר חבר הכנסת ינון אזולאי מתנועת ש"ס תקף ישירות את הייעוץ המשפטי ואמר לעו"ד אפיק כי מצער לראות שהייעוץ המשפטי של הכנסת מיישר קו עם עמדות הייעוץ המשפטי לממשלה, במקום להגן על חברי הכנסת המבקשים לחוקק. היועמ"שית אפיק לא נותרה חייבת והשיבה בנחרצות כי "אי אפשר להגן על הליך לא תקין". מנגד, מירי פרנקל שור, היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, ביקשה להדגיש את עצמאות הוועדה וציינה כי הוועדה תמכה בעבר במתווה היעדים, וזאת בניגוד גמור לעמדתה הרשמית של היועצת המשפטית לממשלה. יצוין כי לצד חוק המעצרים, ועדת החוץ והביטחון עתידה להמשיך ולדון בימים הקרובים גם בהצעת החוק להארכת שירות החובה של חיילי צה"ל ל-32 חודשים.
0 תגובות