חיילי נצח יהודה התחילו את המסע בתפילת "לשם יחוד" מיוחדת בה הצהירו לפני הקב"ה "הריני מכשיר את גופי להיות בן אמיץ ובעל כוח לאומה", עם בקשה אישית לבורא עולם "שכל טיפת זיעה ויגיעה ומאמץ שאעשה ברוחי וגווייתי יעלה לרצון ובנחת רוח לפניך".
לאחר התפילה כתבו החיילים על דגלי ישראל את שמות חבריהם מגדוד נצח יהודה שנפלו וכן את שמות הנרצחים האחרונים בפיגועים. את הדגלים עם השמות של הנופלים החיילים נשאו על גופם וצעדו איתם לאורך המסע כולו כשהם נוצרים בליבם את חבריהם ובני עמם הנופלים.
רבני עמותת 'נצח יהודה' ליוו את החיילים לכל אורך המסע, ודאגו להם לכיבוד ושתיה בזמן עצירות ההתרעננות. הרב אבי קמיצי מרבני עמותת 'נצח יהודה' סיפר בהתרגשות שהגיע אליו חייל בוכה בסוף המסע, "שאלתי אותו האם כל כך כואבות לו הרגליים שבגלל זה הוא בוכה", סיפר הרב אבי, "לא", ענה לי החייל, "אני בוכה מהתרגשות".
הרב שאול עבדיאל, רכז ליווי של גדוד נצח יהודה מספר, "היה מרגש לראות את החיילים זוכרים את חבריהם שנפלו, ונושאים על גופם דגלים עם שמותיהם, כוחו של עם ישראל הוא בזיכרון, אנו נכנסים לימי בין המצרים בו עם ישראל צם ומתאבל על חורבן בית המקדש שאירע לפני אלפי שנים, עד היום במשך כל התלאות ההיסטוריות שעבר עם ישראל, לא מש הזיכרון מאיתנו, זהו כוחנו".