
בעוד שישראל מתאבלת על האובדן הטרגי של חמישה חיילים מיחידת נצח יהודה ביום שלישי האחרון ומתפללת לרפואתם של 14 פצועים נוספים, הגיע הזמן לעצור ולהתמודד עם אמת כואבת: ישנו מאמץ מתמשך מצד גורמים מסוימים ליצור דימוי שלפיו החרדים הם זרים במאבק על הישרדותה של ישראל. זהו שקר – והוא גם מסוכן.
הקהילה החרדית לא יושבת בצד. הבנים שלנו לובשים מדים. המשפחות שלנו מתאבלות. חיילים חרדים מסכנים – ומאבדים – את חייהם בעזה, כשהם עומדים כתף אל כתף עם אחיהם לנשק. הדם שלהם מכתים את אותו החול. הקורבן שלהם ראוי לאותה ההערכה. להתעלם מהתרומה שלהם או להמעיט בערכה זו פגיעה לא רק בהם – אלא גם באמת, באחדות ובצדק.
ובכל זאת, אנו עדים למסע תעמולה אגרסיבי, שמונע ברובו ממניעים פוליטיים שמאלניים, שנועד להציג את כל הציבור החרדי כמפירי חוק וכנטל על החברה. פוליטיקאים קוראים למעצר המוני של תלמידי ישיבות – תלמידי חכמים שה"פשע" היחיד שלהם הוא דבקותם הדתית. יש מי שהולכים רחוק עד כדי השוואתם לאיומים על ביטחון המדינה, בדומה לרטוריקה השמורה בדרך כלל לאויבים של ישראל. הדמוניזציה הזו חייבת להיפסק.
זה מזכיר בצורה מצמררת מסעות הכפשה אחרים בהיסטוריה, כולל תרמית רוסיה הפוליטית שנועדה לפגוע בנשיא טראמפ במהלך כהונתו הקודמת – כולה במטרה אחת: להפיל את ביבי וממשלתו. גם הפעם, אנו רואים פוליטיקאים שמשתמשים בהכפשות כדי ליצור פילוג ולהשיג כוח – כשהם שמים לעצמם מטרה מובהקת: קהילה דתית קטנה ואדוקה, תוך הפיכתה לשעיר לעזאזל בעיצומה של מלחמה.
צריך לשים את הדברים בפרופורציה. 50,000 תלמידי התורה שבמוקד המחלוקת מייצגים פחות מחצי אחוז מאוכלוסיית ישראל. הם אינם איום קיומי. הם גם לא משתמטים מגיוס במובן המקובל. הם חלק מקהילה דתית שמקדימה את עצם קיומה של היהדות ושל מדינת ישראל. אלה ששרדו מסורת שכמעט נכחדה בשואה. אותם פרצופים, אותו לבוש, זקנים, מעילים שחורים ופאות, שמופיעים ביד ושם – שהנאצים עצרו ברחובות וריכזו למשלוחים – חוזרים שוב למרכז הבוז הציבורי כאויבי המדינה. איומי מעצר ברחובות ובמחסומים – האם זה מחזה שעלינו להתגאות בו? האם אלה התמונות שממשלת ישראל רוצה לראות בראשי העיתונים בגרמניה וברחבי העולם? האם לא למדנו דבר מההיסטוריה שלנו?
האם ארצות הברית הייתה מציעה אי פעם לבטל את אורח החיים הדתי של קהילת האמיש בשם "האינטרס הלאומי"? לעולם לא. ועם זאת, כאן במדינת היהודים, יש מי שדורשים גיוס כפוי או מאסר של צעירים שמקדישים את חייהם ללימוד תורה – עמוד התווך של ההמשכיות היהודית, שאותו בן גוריון עצמו הבטיח לשמר כשנוסדה המדינה. אך השמאל בישראל מוכן לעשות הכול כדי להפיל את נתניהו.
אפילו מינים בסכנת הכחדה – בין אם ציפורים או פילים – מקבלים הגנות חוקתיות כדי שלא ייכחדו. האם לא ראוי שגם אחת המסורות העתיקות והקדושות ביותר של העם היהודי תזכה להגנה דומה?
נכון, לא כל החרדים משרתים בצה"ל. אבל רבים כן משרתים. וכולם תורמים – אם דרך שירות אזרחי, מוסדות חסד, זק"א או הצלה, או בשמירה על הדופק החי של המורשת היהודית. אור התורה האיר את דרכנו אלפי שנים. וגם היום, הוא ממשיך להאיר – דרך בתי המדרש של בני ברק, בתי הכנסת של ירושלים, וגם דרך מדי הקרב של חיילי הנח"ל החרדי.
דיווחים עדכניים בבריטניה מראים שלמעלה מ־250,000 פוסטים ברשתות החברתיות שקידמו עצמאות סקוטית – נעלמו בפתאומיות לאחר תקיפה ישראלית משמעותית באיראן. זה מצביע על מסע הכפשות חיצוני שמטרתו לערער את בריטניה. ומכאן נבין את התמונה הרחבה יותר: גם ישראל מתמודדת עם קמפיינים מתואמים של דיסאינפורמציה מצד השמאל, שמטרתם לערער את החברה מבפנים. אותם גורמים זרים או פוליטיים שמנסים להפיל את ממשלת נתניהו, עושים זאת בין היתר דרך השחרת הציבור החרדי – בהצגתו המוטעית כמפירי חוק והפיכתו לאיום לאומי. מאמצים אלה אינם אורגניים. הם מכוונים, מפלגים ומסוכנים – ויש לחשוף אותם ולדחות אותם על הסף: מלחמה פוליטית מתוזמרת מבחוץ שמטרתה לקרוע את המרקם החברתי של ישראל ואת הנהגתה בזמן מלחמה.
חייבים להפסיק את ההשחרה של קהילה שהיא נשמתו של עמנו – מסיבות פוליטיות. יש לקרוא ל"תרמית רוסיה" בשמה האמיתי – ניסיון לנצל את המגזר החרדי להפלת הממשלה. עלינו לדחות מסעות השמצה שמתחפשים לדאגה לאומית. ועלינו לכבד את החיילים החרדים שנהרגו בעזה לא רק בתפילות – אלא גם בהכרה ציבורית ובהכרת תודה לאומית.
בשעה של מלחמה ושברון לב, האחדות היא הנתיב היחיד קדימה. בואו נעמוד יחד – לא רק לזכר הנופלים שלנו, אלא גם להגנה על הערכים שלמענם מתו: אמונה, משפחה, חירות והקשר הנצחי בין עם ישראל לתורתו הקדושה.
הכותב הוא מייסד ומנכ"ל לשכת המסחר היהודית האורתודוקסית הפועלת בארה"ב וברחבי העולם
0 תגובות