ג'ייקוב קורנבלו, הכתב הפוליטי הבכיר של עיתון "The Forward", ביסס את מעמדו כעיתונאי החסידי הבולט שעוקב אחר עלייתו לשלטון המקומי של זוהראן ממדאני.
בכתבת פרופיל ב'ניו יורק טיימס', סקרו העוקבים מקרוב אחר דמותו של הכתב החסידי, שמטבע הדברים, שונה בנוף.
קורנבלו בן ה-44, תושב בורו פארק, הפך לדמות מפתח בסיקור הממשל החדש, במיוחד על רקע המתיחות בין ממדאני לקהילה היהודית בעיר בשל עמדותיו האנטי-ישראליות.
בסביבתו של ראש העיר אמרו ל'טיימס' כי הם רואים בקורנבלו ערוץ תקשורת משמעותי לקהל המצביעים היהודי. ממדאני עצמו שיבח את העיתונאי ומסר כי הוא "כתב מתחשב ויוזם שלא רק מסקר את השיחה בחמשת הרובעים אלא עוזר להוביל אותה".
למרות הניסיונות של הממשל ליצור קרבה, קורנבלו שומר על קו ביקורתי. במהלך מסיבת עיתונאים בבית ראש העיר, הזמין עצמו קורנבלו לסעודה במעון הרשמי תוך שהוא מציין: "מאחר שלא תגיש חזיר, יהיה לי הכבוד להתארח במטבח שלך".
מיד לאחר מכן הטיח בראש העיר שאלה נוקבת בנוגע לעיתוי המאוחר של גינוי הפגנות שכללו קריאות פרו-חמאסיות, ושאל: "האם אתה חושב שזה הוגן לבקר את העיתוי?".
מעמדו המקצועי של קורנבלו יוצר חיכוך מתמיד בתוך הקהילה החסידית בבורו פארק. הוא מעיד כי בבית הכנסת הוא נתקל לא פעם בהקנטות מצד מתפללים. "אנשים אומרים, 'או, תחזור לסקר את זוהראן'. הם מתגרים בי כאילו אני זה שמאפשר לו לפעול", סיפר קורנבלו.
לדבריו, הניגודיות בין עבודתו בעולם החילוני לבין חייו הקהילתיים מעוררת תמיהה בקרב סביבתו: "בקהילה שלנו, אם אתה אורתודוקסי, אתה נשאר במעגל האורתודוקסי שלך, עם הלבוש, עם אותם אנשים".
הוא הוסיף כי "קיבלתי תגובות קשות על תמונות עם נשים וכל הדברים האלה. 'הי, אני עיתונאי מקצועי'. 'מה זה עיתונאי מקצועי? אנחנו לא צריכים את זה'".
דרכו של קורנבלו לעיתונות לא הייתה שגרתית. הוא גדל בלונדון במשפחה של חסידי בעלזא ולמד בישיבות בישראל, שם החל לגלות עניין בפוליטיקה. "למחרת, הייתי הולך לישיבה ומעביר את כל החדשות האלה לעמיתיי. הייתי סוג של מדווח", נזכר קורנבלו.
לאחר שהיגר לניו יורק, עבד שנים בדוכני מזון ובפיצרייה בבורו פארק, תוך שהוא מפעיל בלוג פוליטי ונעזר בכלים דיגיטליים לשיפור כתיבתו. "האנגלית שלי הייתה איומה", הוא מודה על תחילת דרכו.
בשנים האחרונות הפך קורנבלו לנוכחות קבועה באירועים פוליטיים, מסיקורי בחירות ועד לחגיגות בקהילה היהודית. בתקופת הקורונה ספג אלימות פיזית לאחר שדיווח על הפרת הנחיות בקהילה החרדית, אירוע שעיצב את חוסנו המקצועי.
על שולחנו במערכת העיתון תלויה תמונתו מדיווח בישראל לאחר אירועי השבעה באוקטובר, עליה הוא אומר בחיוך: "זו התמונה הציונית שלי. מצטער, ממדאני".
למרות המורכבות, קורנבלו מבהיר כי הוא אינו רואה סתירה בין אורח חייו למקצועו. בביתו בבורו פארק, בעודו מכין את סעודת השבת ומאזין לעדכוני ראש העיר, הוא מסכם את זהותו המקצועית: "אני חבר בקהילה, ויש לי מקצוע. אני לא העיתונאי החסידי הזה. אני עיתונאי שהוא חסידי".
0 תגובות