פרסום ראשון ב'כיכר': המהפכה הגדולה ביותר שתוכננה לענף התחבורה בישראל בעשורים האחרונים, המוכרת כ"חוק אובר", נמצאת בשלבי קריסה מתקדמים ועל סף גניזה מוחלטת. חשיפת הפרטים מאחורי הקלעים מגלה כי למרות שהצעת החוק עברה בהצלחה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, המהלך נתקע לחלוטין בשל סירוב עיקש של שר האוצר סביב מנגנון הפיצויים לנהגים – מה שהוביל את מובילי החוק להרמת ידיים וייאוש מוחלט.
משרד האוצר משנה כיוון ומטילה ברקס
הצעת החוק, שקודמה על ידי חברי הכנסת משה פסל, דן אילוז (הליכוד) ואיתן גינזבורג, נועדה להסדיר שירותי הסעה בתשלום באמצעות רכבים פרטיים ואפליקציות, ולהסדיר את השוק האפור של אלפי ה"דרייברים" בישראל תחת כללי בטיחות, ביטוח ופיקוח נוקשים.
החוק המקורי הגדיר מנגנון פיקוח הדוק: שרת התחבורה תמנה רשם מיוחד שיפקח על החברות ויחייב אותן להתאגד כתאגיד ישראלי או חברת חוץ שהשליטה בה מנוהלת מהארץ. כמו כן, נקבעו תנאי סף נוקשים לנהגים: תושבי ישראל מעל גיל 21, בעלי רישיון של 4 שנים לפחות, ללא עבר פלילי או כתבי אישום חמורים, שיחויבו לעבור השתלמות נהיגה אחת ל-5 שנים ולהציג אישור רפואי על כשירותם.
בעוד שמנכ"ל משרד האוצר הקודם, אילן רום, תמך בחוק והבין את נחיצותו ליצירת תחרות בשוק המוניות, לטענת גורם בכיר המעורה בפרטים, המנכ"ל הנוכחי של משרד האוצר, ישראל מלאכי, מתנגד נחרצות לחוק המוצע במתכונתו הנוכחית ומסרב להעניק לו גיבוי - וזאת בעקבות התנגדותו החד משמעית של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
רגב הציעה "הלוואה" מתקציב משרדה - האוצר פסל על הסף
סלע המחלוקת המרכזי שהוביל לפיצוץ נותר סוגיית הפיצויים לנהגי ובעלי המוניות. בנוסח החוק המקורי נקבע כי תוקם "קרן החזרים" שתפצה את מי שיחזיר את רישיונו (ה"מספר הירוק") באמצעות הפרשת אחוזים מדמי הנסיעה העתידיים של נוסעי האפליקציות. אולם בעלי המוניות מחו בתוקף במהלך דיונים בוועדת הכלכלה ודחפו לפיצוי הולם ומיידי, ולא כסף "על קרן הצבי".
משרד התחבורה והשרה מירי רגב מצידם תומכים בחוק, ואף הביעו נכונות מלאה לתת לנהגים את הפיצויים המיידיים שהם דורשים כדי לשחרר את הפלונטר. בשלב זה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תקע את המגעים ומשרדו מסרב לתקצב בפועל את מיליוני השקלים הנדרשים לכיסוי הפיצויים הללו במזומן - וזאת למרות שבתחילת הדרך השר סמוטריץ' ומשרדו העניקו לחוק גיבוי ואף אפשרו את המעבר שלו בוועדת השרים לענייני חקיקה.
כדי להציל את החוק, משרד התחבורה בראשות השרה מירי רגב הציג רצון עז ונכונות לצעד קיצוני: השרה רגב הציעה להעביר את תקציב הפיצויים באופן זמני מתוך תקציבים המיועדים לפרויקטים אחרים של משרד התחבורה, בתנאי שמשרד האוצר יתחייב להחזיר לה את הכספים הללו בהמשך. אלא שמתווה יצירתי זה נפסל על הסף על ידי פקידי האוצר, שהותירו את מערכת הפיצויים ללא שום מקור תקציבי.
ח"כ משה פסל: "מיואש מהחוק", האשמה מופנית לסמוטריץ'
ההתנגדות הגורפת של האוצר הובילה לשבירתם של מובילי המהלך בכנסת. ח"כ משה פסל, מי שניהל בפועל את הדיונים המרתוניים בוועדת הכלכלה ודחף לקדם את החוק, מודה כי הוא מיואש לחלוטין מהסיכויים להוציא את החוק לפועל בקדנציה הנוכחית, ומפנה אצבע מאשימה ישירה לעברו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כמי שתוקע את החוק ומסכל את המהלך באופן אישי.
ההצהרות החד-משמעיות של יוזמי החוק בוועדה, לפיהן "אם לא יהיה פיצוי הולם לא יהיה חוק", הפכו כעת לנבואה שמגשימה את עצמה: מאבק נהגי המוניות רשם הצלחה כבירה, והחוק נתקע עמוק בבוץ התקציבי של סמוטריץ'.
הפרשנות הפוליטית: חבל ההצלה המשפטי והמלכוד שבדרך
מעבר למבוי הסתום מול האוצר, מעל החוק מרחפת כעת סכנה משפטית מיידית של מחיקה מוחלטת בגלל "חוק הרציפות". את הצעת החוק מובילים חברי הכנסת משה פסל, איתן גינזבורג ודן אילוז. נכון לנתונים הפוליטיים, שלושת חברי הכנסת הללו בסבירות נכונה אינם צפוים לכהן בכנסת הבאה. המשמעות המשפטית של קביעה זו היא דרמטית: במידה והכנסת תתפזר והשלושה אכן לא ייבחרו מחדש, לא ניתן יהיה להחיל חוק רציפות על הצעת החוק הפרטית שלהם.
מעבר למבוי הסתום מול האוצר, מעל החוק מרחפת כעת שאלת עתידו בכנסת הבאה תחת "חוק הרציפות". מאחר והצעת החוק עברה בהצלחה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, מבחינה משפטית פרוצדורלית ניתן יהיה להחיל עליה דין רציפות בכנסת הבאה ולהמשיך את החקיקה ישירות מוועדת הכלכלה - וזאת ללא קשר לשאלה האם יוזמי החוק, חברי הכנסת משה פסל, איתן גינזבורג ודן אילוז, יכהנו בה (שכן נכון לנתונים העכשוויים, השלושה אינם צפויים בסבירות גבוהה להמשיך לקדנציה נוספת).
אלא שהמלכוד המרכזי אינו משפטי אלא פוליטי: החלת רציפות מחייבת את הסכמת הממשלה או הקואליציה הבאה. לנוכח הברקס המוחלט של שר האוצר סמוטריץ' וההתנגדות העיקשת של הדרג המקצועי באוצר, ההערכה במערכת הפוליטית היא שהקואליציה הבאה לא תמהר להנשים את החוק, ותנצל את זכותה להגיש התנגדות לרציפות במליאה - מה שיוביל לגניזתו הסופית של המהלך. במצב כזה, המערכת תעמוד בפני שתי אפשרויות: או שיצטרכו להגיש את החוק מחדש לחלוטין מאפס בכנסת הבאה ולעבור שוב את כל מסכת הדיונים המתישה, או שמשרד התחבורה ייאלץ להרים את הכפפה ולהגיש אותו כחוק ממשלתי. נכון לעכשיו, מהפכת התחבורה השיתופית של ישראל יורדת מהפרק.
תגובות:
מדוברות משרד האוצר נמסר בתגובה: "לכשיוגשו מתווים שכאלו אל משרד האוצר, אלו ייבחנו הן ברמה המקצועית והן ברמה התקציבית."
מערכת 'כיכר השבת' העבירה את הידיעה למשרד התחבורה, לכשתתקבל תגובת המשרד היא תתפרסם כאן.
0 תגובות