במכתב יוצא דופן, תוקף הראשון לציון, הגאון רבי יצחק יוסף, את מוסדות החינוך התיכוניים והאקדמיים, וקורא לבחורי החמד להישאר אך ורק בין כותלי הישיבות הקדושות החרדיות.
המכתב, שנחשף לראשונה ב״כיכר השבת״, נכתב כמענה לבחור שהתלבט האם להמשיך את לימודיו בישיבה תיכונית או לעבור לישיבה חרדית.
תשובתו של הראשון לציון אינה מותירה מקום לספק: שלילת מוסדות אלו מכל וכל, תוך קריאה להורים שלא להתערב בהחלטת הבנים ופסקי הלכה חריפים הנוגעים לכיבוד הורים בהקשר זה.
"סכנה רוחנית בישיבות התיכוניות"
הראש״ל פותח את מכתבו בקביעה נחרצת כי אין כל ספק שעדיף לבחור ללמוד בישיבה חרדית קדושה, שכן רק שם יוכל לצמוח לתלמיד חכם אמיתי ולספוג את תורתם של גדולי הדור, בהם מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
בהמשך, מותח הראשון לציון ביקורת חריפה על המתרחש בישיבות התיכוניות: ״בפרט שבכמה ישיבות תיכוניות התעוררו בעיות של יראת שמיים, ויש השקפה שאינה נכונה בשנאת חרדים ורבנים וכדומה וכפי שידוע לי אישית."
הרב מוסיף ומציין כי הלימוד בישיבה תיכונית פוגע באיכות הלימוד, שכן "מי שלמד בישיבה קדושה יודע את החלק המעשי של התורה. וכ"ש בישיבה תיכונית אפילו המתקרית חרדית, אין שם אוירה של שאיפה לדעת את התורה".
המאבק בהורים ובאקדמיה: "בורות נשברים"
חלקו השני והסוער ביותר של המכתב מופנה להורי התלמידים. הגר"י יוסף קורא להורים "לחוש על נפשותיכם" ולא לבטל את בניהם מלימוד התורה.
הוא יוצא בביקורת נוקבת נגד השאיפה ללימודים אקדמיים:
1. השכלה ואקדמיה כ"בורות נשברים": הרב מגדיר את המוסדות הללו כ"בורות נשברים במעונות ההשכלה, אוניברסיטאות וגימנסיות למיניהם", וטוען כי הורים הדוחפים לשם עושים זאת מתוך מחשבה מוטעית על "תכלית" ופרנסה.
2. הראשון לציון פוסק בפסק חסר תקדים כי אין חובת ציות להורים בנושא זה מדין כיבוד הורים:
בפסק הלכתי מובהק קובע הרב כי אם ההורים לוחצים על הבן ללמוד בישיבה תיכונית או באקדמיה, "לא תאבו ולא תשמעו לקול ההורים בדברים הנוגעים ליסודות הדת ועיקרי האמונה וגופי תורה, ובזה לא שייך מצות כיבוד אב ואם." הוא מוסיף ומדגיש כי אין להורים רשות להתערב במקום שבו ליבו של הבן חפץ ללמוד.
3. הרב משתמש במילים קשות ביותר כלפי אותם מוסדות אקדמיים ותיכוניים ומצטט מחברים קדמונים כי "האיסור הוא מטעם מינות ואסור להתראות בזה", ואף מוסיף כי הליכה למקומות אלו היא בבחינת "להסגיר עצמם לרשת ההשכלה והמינות".
עידוד לבחור: "אל תחשוש מפרנסה"
בחלקו האחרון של המכתב, פונה הגר"י יוסף בנימה אישית ומעודדת אל הבחור ששאלתו הניעה את המכתב. הרב מרגיע את הבחור מפני החששות הכלכליים והחברתיים הכרוכים בעזיבת התיכון:
הרב כותב כי אין לו מה לחשוש, שכן ישנן כיום משרות תורניות רבות (רבנות, דיינות, הוראה) שיוכל להגיע אליהן, וכי התורה תעניק לו חיים מבורכים.
הראשון לציון מצטט את הרמב"ם והמהר"ם בן חביב כדי להסביר שחכמות החול (כמו פילוסופיה ורפואה) מותרות רק כשהן משמשות "רקחות וטבחות" לתורה, ולא כאשר הן הופכות לעיקר ומבטלות את הבחור מלימוד התורה האמיתי.
הרב מסיים את מכתבו הארוך בברכה חמה לבחור: "וברכתי אליך שתזכה להיות תלמיד חכם אמיתי ותצליח בתורה ובעבודת ה' ויראו ממך רוב נחת".
0 תגובות