הרבה יודעים שרבי נחמן מברסלב היה נינו של הבעל שם טוב הקדוש, אבל, לא כל כך מכירים את סבו מהצד השני, הלא הוא רבי נחמן מהורדנקא, שרבי נחמן מברסלב קרוי על שמו.
לרבי נחמן מהורדנקא היה בן בשם רבי שמחה, שנשא את פייגא נכדתו של הבעל שם טוב הקדוש, שהיא בתה של אדל בתו של הבעל שם טוב הקדוש.
הבעל שם טוב הקדוש משבח מאוד את מעלתו של מי שמספר בשבח הצדיקים, ואומר שמי שמספר בשבח הצדיקים כאילו עוסק במעשה מרכבה, ומוסיף שזהו החצי השני של ספר תהילים.
הרה"ק רבי נחמן מהורדנקא היה אחד מהתלמידים הכי מקורבים לבעל שם טוב הקדוש, ובלט במיוחד באמונתו החזקה עד שנאמר עליו ש"אמונתו חזקה כעמוד של ברזל", היה נוהג לומר על כל מה שקורה עימו "הכל טוב והכל לטובה", הוא זכה שנעשו על ידו מופתים רבים, והיה ידוע כאיש קדוש וטהור.
רבי פנחס מקוריץ היה אומר עליו, שכל עוד שהוא נמצא ברוסיה, הרוסים לא יכולים לכבוש את פולין. ניתן להבין מעט מגדולתו מהסיפורים שכתבו עליו גדולי הצדיקים באותו הדור.
על מה התפלל רבי נחמן כל ימיו?
מסופר על רבי נחמן שישב פעם אחת בשיעור, במקום מרוחק ולא הצליח לשמוע את דבריו של הבעל שם טוב הקדוש, ולכן, קם ממקומו והתקרב מאוד אליו כדי לשמוע את דבריו, הוא נצמד לאוזנו ממש, וכל מי שהיה בחדר התפלא מאוד על המעשה.
התלמידים שאלו את הבעל שם טוב הקדוש, מדוע רבי נחמן לפעמים שומע מרחוק ופעם לא? ענה להם הבעל שם טוב הקדוש, רבי נחמן מתפלל להקב"ה שיתן לו מתנה, ומהי? שישמע רק את מה שצריך לשמוע. וכאשר מספרים בשבחו, כמו שקרה בשעור זה - הוא אינו שומע, הוא ראה ששפתותי נעות ולא הצליח לשמוע את קולי, וחשב שאני מדבר דברי תורה, ולכן התקרב והרכין את ראשו לשמוע. והמופת בזה הוא, שכאשר אני אומר דברי תורה הוא שומע אפילו מרחוק.
עד היכן מגיעה דבקותו בתפילה?
פעם אחת נסע רבי נחמן עם הבעל שם טוב הקדוש, וכשהגיעו לכפר אחד הגיע זמן מנחה. הם עצרו את העגלה ליד אחד הבתים, הבעל שם טוב הקדוש אמר לגבאי, לך לבית הקרוב ותראה אם אפשר להתפלל בו.
הגבאי ירד לבדוק את הענין, ורבי נחמן גם ירד ולקח איתו את הטלית והתפילין והלך אחרי הגבאי לכיוון הבית.
הגבאי הלך לבדוק מה קורה באותו הבית, וחזר אל הבעל שם טוב הקדוש ואמר לו - שהבית מלא נכרים. אמר הבעל שם טוב הקדוש לגבאי, לך תקרא לרבי נחמן שיבוא בחזרה לעגלה, וניסע למקום אחר כדי להספיק להתפלל, שלא יעבור זמן מנחה.
נכנס הגבאי לבית ומצא את רבי נחמן מעוטף בטלית ותפילין ומתפלל. קרא הגבאי לרבי נחמן כדי שיצא מהבית – ורבי נחמן כלל לא שמע אותו.
יצא הגבאי מהבית ואמר לבעל שם טוב הקדוש שרבי נחמן מעוטף בטלית ותפילין ומתפלל, ואינו שומע את קריאתי.
מיד אמר הבעל שם טוב הקדוש: בוודאי שרבי נחמן יגרום עכשו איזה צרה לנכרים.
ותוך שהוא סיים לומר את המילים הללו, פרצה אש גדולה במבצר הקרוב, והגיעו בריצה גויים אל הבית כדי לקרוא לאנשים שנמצאים שם, שירוצו מיד אל המבצר להציל את כל מה שנמצא בו, וכך גרם רבי נחמן שהבית יהיה פנוי מאנשים. ואז נכנס הבעל שם טוב הקדוש לבית והצטרף אל רבי נחמן כדי להתפלל ולהספיק את זמן מנחה.
דבקות באמונה - הכל טוב ולטובה
לרבי נחמן מהורודנקה היתה מידה מיוחדת, כל מה שראה או כל מה שקרה עימו, היה אומר: הכל טוב ולטובה! אמונתו היתה איתנה וחזקה - וללא עוררין.
פעם אחת העמידו חיילים בקהילת-קודש מז'בוז' אצל היהודים.
הבעל שם טוב הקדוש אמר לרבי נחמן: תתפלל שלא יעמידו חיילים אצל היהודים, אמר לו ר' נחמן: 'זה לטובה'.
ענה לו הבעל שם טוב הקדוש: טוב שלא חיית בדורו של המן הרשע, כי היית אומר על הגזרה שנגזרה על היהודים - שגם 'זה טוב'. ואם כך הדבר, אין אתה רואה את המעלה בכך שתלו את המן על העץ.
אמונתו היתה ללא עוררין
פעם אחת, נסע רבי נחמן עם הרב דקהילת-קודש פולנאה רבי יעקב יוסף לבעל שם טוב הקדוש כדי לשהות אצלו בשבת.
הם יצאו לדרך ביום שישי, באותה הדרך שהם נסעו, נסע לאיטו אדון אחד עם - מרכבה גדולה. ורבי נחמן ורבי יעקב יוסף פחדו לעקוף אותו.
הכה רבי יעקב יוסף את ידיו זו בזו, ואמר: וי! וי! בקצב נסיעה כזה, אנו עלולים לא להגיע בזמן לעיירה לחלל את השבת ח"ו, והיה מצטער מאוד מאוד.
ורבי נחמן היה אומר לו ש'זה לטובה', והדבר גרם צער נוסף לרבי יעקב יוסף.
לאחר שעה קלה של נסיעה פגשו באמצע הדרך מחנה גדול של אנשים שנסעו עם עגלה מלאה במשאות כבדים, ובאותה שעה ירד שלג גדול מאוד, ולא היה ניתן לעקוף את המחנה הגדול עם המשאות.
כשראו האנשים עם המשאות את העגלה של האדון, שנסע לפני העגלה של רבי נחמן ורבי יעקב יוסף, הם פינו את הדרך לאדון הנכבד ונתנו לו לעבור, וכך, רבי נחמן ורבי יעקב יוסף יכלו לעבור אחריו.
כאשר הם הגיעו לפרשת דרכים, האדון נסע לדרכו בשביל אחד, והם פנו לשביל אחר הגיעו בנחת לפני שבת, בעוד היום גדול.
והיה ניתן לראות בחוש עד כמה עומדת לרבי נחמן אמונתו החזקה.
כיצד הגדיר את דרך החסידות?
רבי נחמן מהורדנקא שהיה מראשוני תלמידי הבעל שם טוב הקדוש, הגדיר את דרך החסידות כ'רפואה מתוקה', בניגוד לתחילת דרכו בעבודת ה' שהיתה ע"י סיגופים שהגדירם – כ'רפואה מרה'. הוא סיפר שנתגלה לו בחלום, שהדבר דומה בדרך משל לכך יש רופאים המרפאים ע"י משקה מר, אבל, יותר טוב הרופאים שמרפאים ע"י משקה מתוק, ולכן, דבק בדרכו של הבעל שם טוב הקודש (תולדות יעקב יוסף פר' חיי שרה).
מה למד רבי נחמן ברגעיו האחרונים?
בספר 'שבחי הבעש"ט' מסופר פטירתו של רבי נחמן בשבת קודש, כאשר היה אצלו ר' מנדלי. בליל שבת הוא קידש על היין ושתה כשיעור וישב בבגדי שבת, ור' מנדלי הלך לאכול סעודת שבת.
בעת אכילת ר' מנדלי לפת הוא חזר בחזרה לרבי נחמן, ומצא אותו גוסס, כשהוא לומד את הזוהר הקודש בשעת יציאת נשמתו, והוא מסיים במילים: "ומת במנחה ויצא למנוחה", נפטר ביום ב' תמוז ונטמן בעיר טבריה בחלקת תלמידי הבעל שם טוב הקודש.
יהי רצון שזכותו של רבי נחמן מהורדנקא תגן עלינו, אמן.