זר לו היה נקלע אמש (שני) לרחוב סלנט בירושלים, היה נדהם מהמראה יוצא הדופן: אבנט (גארטיל) לבן ארוך השתלשל מהקומה העליונה לתחתונה, בזמן שבחוץ נשמעו קולות שירה ורינה של אלפי חסידים ששמחו בשמחת רבם.
הסיבה למחזה המיוחד היא חתונת אחד מנכדי האדמו"ר מסלונים, שהתקיימה באווירה של קדושה וצניעות. בית המדרש של החסידות היה צר מלהכיל את הקהל הרב, במיוחד בעת המצווה טאנץ, כשההיכל מתמלא גם בנשות המשפחה והמחותנים. כדי לשמור על כללי הצניעות המחמירים ובהתאם לנסיבות הייחודיות, נערך מעמד מצווה טאנץ שונה מהרגיל.
הכלה נותרה בעזרת הנשים בקומה העליונה, ואילו האדמו"ר רקד באמצעות גרטל ארוך במיוחד, שחיבר בין היכל הגברים לעזרת הנשים - דרך החלונות.
הריקוד המיוחד, שבו האדמו"ר פיזז לפני הכלה ממרחק, ריגש את כל הנוכחים והדגיש את המחויבות לשמירה על ערכי הצניעות והמסורת, גם ברגעים של שמחה גדולה.
מנהג המצווה טאנץ, שבו בני המשפחה הקרובים רוקדים לפני הכלה, הוא מסורת עתיקה המוזכרת כבר בגמרא. במרבית החסידויות נהוג שהחסידים נשארים במקומם כדי לחזות ברבם רוקד, והמעמד נחשב לאחד משיאי השמחה, בזמן שכלל בחורי החסידות יוצאים מהאולם לפקודת רבם.
שמחת בית סלונים המחישה כיצד ניתן להתאים את המנהגים לנסיבות, תוך הקפדה בלתי מתפשרת על ערכי היסוד של היהדות.
0 תגובות