המערכת, מבוססת בינה מלאכותית, נועדה לסייע בזיהוי מוקדם של סיכונים רפואיים ובקידום התערבות מניעתית כחלק משגרת העבודה הקלינית. המהלך משקף שינוי תפיסתי מתמשך, שבו מערכת הבריאות אינה מסתפקת בתגובה לתסמינים, אלא פועלת באופן יזום לצמצום תחלואה עתידית.
פרופ' רן בליצר, סמנכ"ל, ראש מערך החדשנות ומנהל מכון כללית למחקר, מסביר את העקרונות שמאחורי המהלך ואת הדרך בה טכנולוגיה משנה ומרחיבה את האופן בו מנוהלת הרפואה הקהילתית.
פריצת דרך בעולם הרפואה: מעבר מרפואה מגיבה לרפואה יוזמת
עידן חדש משנה את כללי המשחק בעולם הרפואה. מדובר במערכת חכמה, מבוססת ביג-דאטה ויכולות מתקדמות של בינה מלאכותית, המאפשרת ניטור של בעיות רפואיות טרם היווצרותן, התרעה בשלבי זיהוי ראשונים ומתן מענה בזמן אמת. כדי להבין כיצד פועלת המערכת, מה הבשורה שהיא מביאה עמה ואיך היא צפויה לשנות את כל מה שידוע על רפואה מונעת, שוחחנו עם פרופ' רן בליצר, סמנכ"ל, ראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית, ומנהל מכון כללית למחקר. בצורה רהוטה הוא מסביר על תפקידה של המערכת החדשה והשפעתה על הבריאות של כולנו.
כדי להבין את הרקע לפיתוח החדשני, מסביר פרופ' בליצר על שינוי התפיסה שהוביל לכך: "לאורך דורות, התקבעה בעולם הבריאות תפיסה לפיה הרפואה בעיקרה מגיבה. רק כשמופיעים תסמינים, נוצרת תחלואה פעילה או פגיעה תפקודית, אז נכנסת הרפואה לתמונה ומנסה לתקן את מה שניתן. התפיסה הזאת, ששייכת לעולם הישן, אינה מספיקה בעידן הנוכחי. ראשית, בעידן שמאופיין בריבוי מחלות כרוניות ומחלות מורכבות, גישה כזאת אינה מספקת. עיקר הטיפול במחלות כרוניות הוא מניעתן מלהיווצר. לכן, ההבנה שלנו היא שתפקידה של הרפואה הוא לא רק לטפל בסימפטומים לאחר הופעתם, אלא למנוע אותם מראש באמצעות פעולות מניעתיות שמקדימות רפואה למכה".
סיבה נוספת להתיישנותה של גישת הרפואה המגיבה היא השינוי התפיסתי כלפי אורח החיים האנושי. "רפואה יוזמת שעוסקת בהיבטים מניעתיים מותאמת לאורח החיים המודרני. עם המודעות הגוברת לאיכות חיים ועלייה בתוחלת החיים, כבר לא נכון לעסוק רק בהיבטים תגובתיים, אנו רוצים להוסיף שנים בריאות לחיים. רפואה מנבאת, יוזמת ומונעת, תואמת את העידן בו אנו חיים. בכללית, כמי שאחראים על ניהול מערך בריאותם של מרבית תושבי המדינה, אנו רואים בשמירה על הבריאות של מטופלינו ערך עליון ולכן אנחנו לא מחליפים את הפרדיגמה הרפואית, אבל מוסיפים עליה פרדיגמה של בריאות".
כשרפואה פוגשת טכנולוגיה
בכללית מושרשת תפיסת העומק החדשה של רפואה יוזמת. "איננו ממתינים שמטופלים יבואו להתלונן על כאבים וסימפטומים, אלא רוצים לזהות צורך בטיפול מניעתי עוד לפני שהמטופל עצמו מבין שהוא זקוק לעזרה. המטרה היא לפעול באופן חכם, מדויק ומותאם אישית כדי להעניק למטופלים את המענה הנכון ביותר עבורם. במילים אחרות, אנחנו רוצים להעניק את הטיפול הנכון לאדם הנכון במקום הנכון, בזמן הנכון".
וכאן נכנסת לתמונה המערכת החדשה שפותחה כולה בכללית. "כדי לממש את החזון הזה", מסביר פרופ' בליצר, "פיתחנו פלטפורמה טכנולוגית מתקדמת ביותר בשם AI PRO, שהיא מערכת יחידה שקיימת מסוגה. היא מבוססת כלי AI שמטרתם העיקרית הינה לחולל רפואה חוזת עתיד, יוזמת ומונעת. אנחנו קוראים לזה רפואה פרו-אקטיבית שמאפשרת לזהות אנשים שזקוקים לטיפול ומענה באופן יוזם, גם אם לא פנו למרפאה".
איך בדיוק זה עובד? נשמע כמו מדע בדיוני, אבל לחלוטין כבר מיושם בשטח עם מעל למאה אלף(!) המלצות חכמות ומדויקות שמופקות למטופלי כללית מדי חודש. "אופן העבודה של המערכת הזאת מתבסס על מאגר מידע רפואי עצום שנמצא בכללית (BIG DATA), בהיקף הגדול ביותר בישראל. באמצעות המאגר, המערכת "לומדת" לזהות דפוסים רפואיים ולהתריע מראש על סבירות גבוהה להתפתחות מחלות, בהתאם לסוג התיק הרפואי, ההיסטוריה המשפחתית ונתונים נוספים, המוצלבים יחד עם המידע וההנחיות הרפואיות העדכניות ביותר. כך המערכת מזהה דפוסים חריגים ומספקת לרופאים התרעות בזמן אמת על האפשרות להתפתחות מחלות בעתיד. מדי לילה המערכת סורקת מיליוני תיקים רפואיים בכללית, וכך מוציאה מתוכם את התיקים הבולטים כבעלי סיכויים גבוהים לבעיות רפואיות ומפנה את תשומת לבם של הרופאים, שבוחנים את ההמלצה ובהתאם לשיקול דעתם פונים למטופלים. ההתרעה שהמטופל מקבל למעשה מציבה לו תמרור אדום שאומר: 'שים לב שיש אתגר מתהווה'. בצורה הפשוטה ביותר, התערבות מבעוד מועד יכולה לשנות את חייו".
רפואת המחר – כבר היום
כמובן, כלי הטכנולוגיה המתקדמים שנרתמו לטובת עולם הרפואה החדש אינם לבדם. המערכת החדשה אמנם חוזה אירועים רפואיים על סמך ניתוח בסיס-נתונים עצום, אבל המלצותיה מיושמות בסופו של דבר על ידי רופא. היא יודעת לנפק המלצות בהתאם להבנתה הטכנולוגית, אך הרופא המומחה הוא זה שקובע בהתאם להיכרותו עם המטופל האם לקבל את ההמלצה ובאיזו צורה. "ההחלטה הסופית היא כמובן של הרופא המטפל", מסביר פרופ' בליצר. "הוא מקבל את ההחלטה על סמך הידע וההיכרות עם המטופל ויודע אילו הנחיות מתאימות עבורו".
נקודה נוספת שהוא מעלה מתייחסת לאופן שיתוף הפעולה הייחודי בין אדם למכונה. "כל המלצה שמונפקת באמצעות המערכת החכמה מופיעה עם נימוק מפורט ומדויק, ועם רפרנסים רלוונטיים. היא אוספת את המחקרים החדשים ביותר בעולם הרפואה ומזינה אותם לתוך ה"שכל" הרפואי שמצליב אותם עם התיק הרפואי – בדיקות אחרונות, תיק רפואי והיסטוריה משפחתית. את כל המידע הוא מזקק לכדי התרעה מנומקת, אותה מקבל הרופא שנדרש להפעיל שיקול דעת לקראת ההחלטה הסופית על המשך דרכי המניעה והטיפול האולטימטיביים".
עם היכולת הייחודית הזאת, מונפקות המלצות שונות דוגמת הפניית מטופלים לבדיקות ייעודיות, הפנייה לרופאים יועצים מומחים, התחלה או שינוי של טיפול תרופתי.
על אף שהמערכת כבר פועלת כמה שנים, הבשורה הגדולה היא הטמעתה בקרב כלל רופאי המשפחה והאחיות בקהילה והרחבת התחומים הקליניים שהיא סוקרת כל העת, כגון סוכרת, גורמי סיכון למחלות לב וכלי-דם, דלקת כבד נגיפית ותחומים שונים של ניטור טיפול תרופתי ותהליכי אבחון קריטיים. "המערכת מתרחבת כל הזמן", מגלה פרופ' בליצר, "ובקרוב היא תספק מענה גם בתחום בריאות הנפש עם זיהוי וטיפול במצבי דכאון וחרדה. זו בהחלט תהיה בשורה היסטורית שאין לה אח ורע".
כך, לראשונה בהיסטוריה, חוברים בני אנוש לאוטומציה טכנולוגית ומשתפים פעולה כדי להפוך את החיים של כולנו לבריאים יותר. "זו קפיצת מדרגה עצומה", הוא אומר. "הרופאים יקדישו זמן לעסוק במניעת תחלואה עתידית ולא רק בפתרון של בעיות אקוטיות. זה חוסך תחלואה מיותרת, תורם לעליית איכות החיים ולשיפור הבריאות של הציבור בישראל. הבשורה במערכת החדשה היא שכללית עובדת בשבילך גם כשאתה ישן כדי להיטיב את מצבך בכל עת באופן המקצועי והמתקדם ביותר".
תחילתה של מהפכה
לפני 15 שנה נזרעו הזרעים הראשונים
להיווצרותה של המהפכה שכיום אנו עדים לשיאה. לדברי פרופ' בליצר, מדובר בשיא של מהלך שנמשך שנים ארוכות. "כללית היא הארגון הראשון בישראל ובעולם שפועל מתוכו מכון מחקר המפתח כלי חיזוי שמתבססים על מידע רפואי. ידע הוא כוח וכללית משתמשת בידע הזה לטובת לקוחותיה. במובן הזה היא הקדימה את זמנה ועסקה בפרקטיקה – איך משתמשים בידע האדיר הזה כדי להועיל לאנושות ולנבא מראש בעיות כמו אי ספיקת כליות למשל?
הפלטפורמה פותחה על מנת להכיל את היקף המידע הזה, לנתח אותו בזמן אמת באופן שבני אנוש אינם מסוגלים ותנגיש אותו בצורה בהירה לצוותים המטפלים. "הבנו מיד שזו מערכת שאין בכללית ובאף מקום בעולם, ולכן נצטרך להיות אלה שיוזמים, מפתחים ומוציאים אותה לפועל".
לשם כך חברו יחד אגף רפואה בחטיבת קהילה, חטיבת הדיגיטל וחטיבת החדשנות של כללית, בהובלת פרופ' דורון נצר, ראש אגף רפואה בקהילה, פרופ' נעה דגן, מנהלת המחלקה ל-AI קליני ומחקר, מחטיבת החדשנות, ורונית ספר, ראש תחום בינה מלאכותית בחטיבת מערכות מידע ודיגיטל. יחד הם יצרו בשיתוף פעולה פורץ דרך את הכלי הראשון מסוגו בעולם. "הם הצליחו בכך", אומר פרופ' בליצר. "רק בחודש האחרון הונפקו בידי המערכת מעל 100 אלף המלצות חכמות ומדויקות, מבוססות בינה מלאכותית, שתורגמו לפרקטיקה רפואית. ההמלצות מאושרות ומופקות על ידי הרופא המטפל, וכך משפרים את איכות החיים ואף מצילים חיים. ברגע שהרופא מאשר את ההמלצה, המטופל מיודע על כך ומקבל עידכון שיש לו הנחיות והמלצות מהרופא המטפל
באון־ליין או בשיחה אישית מהמרפאה ובאמצעי התקשורת הכשרים. זה פשוט, קל ויעיל בצורה שבעתיד נשאל את עצמנו כיצד פעלה הרפואה לפני פריצת הדרך הזאת".
לדבריו, מדובר במערכת העושה שימוש בכלי בינה מלאכותית מתקדמים, שאינם זהים לאלה שמוכרים כיום לציבור הרחב. "מדובר ב-AI רפואי, עמוק ואמיתי, שמתבסס על כלים מתקדמים ואמינים", הוא אומר. "ישנה מערכת רגולטורית פנימית מהכבדות בעולם שמפקחת עליהם וכמובן שהיא מאושרת על-ידי טובי הרופאים בתחומם. זוהי מערכת יציבה, אמינה ובטוחה, המספקת ביטחון ליישום טכנולוגיה עילית לטובת המטופלים והמטפלים. זוהי תחילתו של עידן חדש שמשנה לחלוטין את כללי המשחק המוכרים בעולם הרפואה, ואנחנו בכללית גאים להיות אלה שמובילים אותו".
0 תגובות