הפרופ' רחל לב ויזל מאוניברסיטת חיפה, הציגה במהלך כנס באר שבע לשלום הילד נתונים לפיהם רק 18% מהילדים שסבלו מהתעללות, סיפרו על כך למישהו. 40% מתוכם טענו כי גילוי הפגיעה למאן דהו לא גרם להם לשינוי, 10% מהילדים במגזר היהודי וכ-30% בערבי סיפרו כי נגרם להם נזק בעקבות הגילוי.
למי הילדים סיפרו על הפגיעה? לפי הפרופ' לב, רובם העדיפו לספר לקרוב משפחה או לחברה. מספר מועט מהם - 11% החליט לספר על כך לעובד סוציאלי, ו-6% לרופא או אחות.
במהלך הכנס, אמרה הד"ר כרמית כץ מאוניברסיטת תל אביב כי כ-20% מהילדים שנחקרו וטענותיהם התבררו כנכונות, החליטו מאוחר יותר לחזור בהם מהאשמות. התופעה, בולטת בעיקר בקרב ילדים שנפגעו על ידי ההורה, או כאלה שלא זכו לתמיכה הורית.
הד"ר יצחק קדמן מנכ"ל המועצה לשלום הילד, אמר בכנס כי "אנו יודעים היום כמה מעט אנחנו יודעים באמת על היקף תופעת ההתעללות בילדים בישראל. זהו אתגר לכל השירותים לילדים בתחומי הרפואה, החינוך, הרווחה והמשפט שחייבים לשפר את הנגישות שלהם לילדים על מנת לאפשר לילדים לספר את סיפורם".
"כל עוד הילדים שותקים, אין כל אפשרות לסייע להם ולהפסיק את הפגיעה בהם. בין היתר, חייבים להקשיב לילדים ברצינות ובעיקר להאמין בהם, להאמין להם ולתת להם את התחושה האמיתית כי נתגייס לעזרתם".
0 תגובות