ראיתם חוטים לבנים בתוך שקית הקמח? אל תתעלמו
פותחים שקית קמח, אורז או דגנים, מכניסים כף - ואז מבחינים במשהו מוזר. כמה גרגרים נדבקו זה לזה, וביניהם נמתחים חוטים לבנים ודקיקים, כמעט כמו קורי עכביש זעירים.
הרבה אנשים מנערים את השקית וממשיכים הלאה. אבל דווקא הסימן הקטן הזה יכול להעיד שיש לכם אורח לא רצוי במזווה.
עש המזון, שמוכר גם כעש הקמח או עש המזווה, הוא אחד המזיקים הנפוצים במוצרי מזון יבשים. הזחלים שלו ניזונים ממוצרים כמו קמח, אורז, פסטה, דגני בוקר, אגוזים, פירות יבשים, תבלינים, שוקולד ואפילו מזון יבש לבעלי חיים. תוך כדי התנועה הם מפרישים חוטי משי דקיקים, שיכולים לגרום לגרגרים להידבק זה לזה ולהיראות כאילו מישהו פרש בתוכם קורי עכביש זעירים.
זה לא תמיד מתחיל מפרפר שעף במטבח
הסימן הראשון לא חייב להיות עש קטן שעף ליד התקרה.
לפעמים רואים קודם זחל קטן ובהיר בתוך אריזה. לפעמים רק כמה חוטים דקים. ובמקרים אחרים מגלים גושים קטנים של מזון שנדבקו יחד בצורה לא רגילה.
הזחלים הצעירים קטנים מאוד ולכן קל לפספס אותם. כשהם גדלים, הם יכולים לעזוב את המזון ולזחול על קירות ותקרות בדרך למקום שבו יתגלמו. לכן גם זחל קטן שמופיע לפתע על הקיר במטבח יכול להיות קשור למוצר נגוע שנמצא בכלל בארון אחר.
מצאתם שקית נגועה? אל תבדקו רק אותה
זו אחת הטעויות הנפוצות.
אם גיליתם סימנים באורז, למשל, לא מספיק להשליך רק את שקית האורז ולסגור את הארון.
עש המזון יכול להימצא כמעט בכל מוצר יבש - קמח, פסטה, דגנים, קטניות יבשות, אגוזים, פירות יבשים, שוקולד, תבלינים ואפילו פירורים שנשארו בפינות הארון. אוניברסיטת מינסוטה ממליצה לבדוק את כל המוצרים הרגישים שנמצאים בסביבה, משום שיכול להיות יותר ממקור אחד לנגיעות.
כדאי לפתוח כל אריזה ולבדוק היטב את החלק העליון של המוצר. אם קשה לראות, אפשר לשפוך מעט על מגש בהיר ולחפש חוטים, זחלים או חרקים קטנים.
ומה עושים עם המזון שנפגע?
מזון שבו נמצאו חרקים, זחלים או קורים - זורקים.
לא מסננים את הקמח וממשיכים להשתמש בו, ולא מוציאים "רק את החלק שנראה נגוע".
מזיקי מזווה אולי אוכלים כמות קטנה יחסית מהמוצר, אבל הם מזהמים כמות גדולה בהרבה מהמזון.
עכשיו מגיע החלק החשוב: לנקות את הארון
אחרי שמוציאים את כל המוצרים החשודים, צריך לשאוב היטב את המדפים, הפינות, החיבורים והחריצים.
דווקא בפינות האלה יכולים להישאר פירורים, זחלים או גלמים.
אחרי השאיבה, חשוב לרוקן את מיכל השואב או להשליך את השקית שלו, כדי לא להשאיר בתוכו חרקים שעלולים לחזור למטבח.
אין צורך לרסס את ארון המזון בחומרי הדברה ביתיים. למעשה, אוניברסיטת מינסוטה מציינת שקוטלי חרקים אינם מומלצים לטיפול במזיקי מזווה: הם לא פוגעים בחרקים שנמצאים בתוך אריזות סגורות, ומזון שבא איתם במגע חייב להיזרק.
ואיך מונעים מהם לחזור?
אחרי אירוע כזה כדאי לשנות מעט את אופן האחסון.
מוצרים יבשים עדיף להעביר לכלי זכוכית, מתכת או פלסטיק קשיח שנסגרים היטב. כך, גם אם מוצר אחד הגיע הביתה כשהוא נגוע, הסיכוי שהמזיקים יעברו ממנו לשאר הארון קטן יותר.
וכדאי לדעת עוד משהו: במקרים רבים המזיקים כלל לא "נוצרו" בבית. הם יכולים להגיע בתוך מוצר שכבר היה נגוע במהלך הייצור, האחסון, ההובלה או השהות בחנות.
כלומר, ארון נקי אינו ערובה לכך שזה לעולם לא יקרה.
זרקתם הכול ועדיין רואים עש קטן?
אל תיבהלו מיד.
גם אחרי שמאתרים את מקור הנגיעות ומשליכים אותו, אפשר להמשיך לראות עשים בוגרים עפים בבית במשך עד כמה שבועות.
אבל אם התופעה ממשיכה מעבר לכך, ייתכן שעדיין מסתתר מוצר נגוע שלא מצאתם.
אז בפעם הבאה שאתם פותחים שקית קמח ורואים בתוכה חוט לבן ודק - אל תמהרו לחשוב שזה "רק משהו שנדבק".
לפעמים החוט הקטן הזה הוא בדיוק הרמז הראשון למה שמתרחש בתוך הארון.