שרדו את השריפה

בולות מימי בית ראשון התגלו בחפירות בי-ם

חפירות שנערכו בעיר דוד שבירושלים העתיקה חשפו ממצאים מרתקים על החיים בירושלים בימי בית ראשון כולל שמות פקידים במגזר הציבורי ועשרות בולות טין שנשתמרו (מעניין)

כמה מהבולות (צילום: אליהו ינאי, עיר דוד)

ירושלים לא מפסיקה לייצר ממצאים ארכיאולוגים מרתקים המלמדים באופן ברור על הקשר של עם ישראל לירושלים ולארץ. אוסף של עשרות בולות המתוארכות לימי ממלכת יהודה לפני חורבן בית המקדש הראשון - התגלה בחפירות שנוהלו בחודשים האחרונים על ידי רשות העתיקות, בעיר דוד בגן לאומי סובב חומות ירושלים. החפירות נערכו במימון עמותת אל עיר דוד (אלע"ד).

הבולות, הן פיסות טין קטנות ששימשו בתקופות קדומות לחתימת מכתבים, נועדו לשמור על המכתבים סגורים בדרך ליעדם ולוודא שלא נפתחו בידי אחר. המכתבים אמנם לא שרדו את השריפה האדירה שהתחוללה בירושלים עם חורבנה, אך הבולות שעשויות מחומר הדומה לקרמיקה דווקא השתמרו טוב יותר, והשאירו עדות על קיום המכתבים, ואף על האנשים שעמדו מאחורי המכתבים כששמותיהם או סמליהם מופיעים על הבולות.

אורטל כלף וד"ר ג'ו עוזיאל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, סיפרו: "בחפירות נמצאו עשרות בולות שמעידות על המנהל המפותח של העיר בימי בית ראשון. על הבולות הקדומות יותר מופיעים בעיקר ציורים שונים, ונראה כי במקום לרשום את שמות הפקידים, השתמשו בסמלים שהעידו מי חתם, או אולי על מה הוא חתם".

מנהלי החפירה הוסיפו: "בשלבים מאוחרים יותר של התקופה, בערך מימיו של חזקיהו המלך בשנת 700 לפנה"ס ועד לחורבן ירושלים בשנת 586 לפני הספירה, מופיעים על הבולות שמות הפקידים בכתב עברי קדום. דרך ממצאים אלו, אנו לומדים לא רק על המנהל המפותח בעיר, אלא גם על האנשים שגרו ושירתו במגזר הציבורי".

על חלק מהבולות מצאו הארכיאולוגים שמות מקראיים, חלקם נמצאים בשימוש עד היום למשל השם "פנחס". בולה מעניינת במיוחד, מזכירה אדם בשם "אחיאב בן מנחם". שני השמות הללו מוכרים בהקשר של ממלכת ישראל. מנחם היה מלך ישראל, ואילו אחיאב לא מופיע בתנ"ך, אך שמו דומה לשם אחאב, מלך ישראל.

אמנם איות השם שונה במעט, אך נראה כי מדובר באותו שם. גרסת השם המופיעה על הבולה שנחשפה, אחיאב, מופיעה בספר ירמיהו בתרגום השבעים וגם בכתביו של היסטוריון תקופת המרד הגדול יוסף בן מתתיהו. "למרות שאחאב מצטייר כדמות לא אהודה במקרא, השם ממשיך להיות בשימוש, אם כי בגרסה של כתיב מלא, הן ביהודה של סוף ימי הבית הראשון והן לאחר החורבן בתקופה שבין גלות בבל לימי הבית השני", מסבירים החוקרים.

מכלול בולות נדיר זה מצטרף לאוצר הבולות שהתגלו בשנים האחרונות בעיר דוד ובתחומי ירושלים הקדומה האחרים, המחזקים את המידע שנאסף על מעמדה המנהלי והכלכלי של ירושלים בימי בית המקדש הראשון.

(קלרה עמית, רשות העתיקות)
(אליהו ינאי, עיר דוד)
(קלרה עמית, רשות העתיקות)
(אליהו ינאי, עיר דוד)

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר