עשרות גיחות בעומק איראן, שעות ארוכות בתוך מטוס קרב, ואיום תמידי שמרחף מעל כל טיסה: טיל בודד יכול להפוך מבצע מוצלח לאסון.
סא"ל ש', נווט קרב ומדריך ראשי בבסיס חצרים, חושף את מאחורי הקלעים של ההיערכות למבצע "שאגת הארי", את הסיכונים מאחורי הקלעים ואת הרגעים המסוכנים בכל גיחה.
הוא מספר על שעות ארוכות בקוקפיט, על הצורך לשמור על עליונות אווירית, ועל החשש המתמיד מנפילת מטוס בשטח אויב.

לצד זאת, הוא מספר על ההכשרה הייחודית של הטייסים, על תמיכת המשפחה - ועל המציאות הקשה שמלווה כל טיסה מעל זירה רגישה כל כך.
סא"ל ש' פותח בתיאור ההיערכות למבצע "שאגת הארי" - שהחלה זמן רב קודם לכן: "עוד כשסיימנו את מבצע 'עם כלביא', חיל האוויר לא עצר לרגע", הוא מספר. "איראן הוגדרה כזירה המרכזית, והיה ברור לנו שהאירוע לא הסתיים. נכנסנו לשורה ארוכה של הכנות - בטייסות ובכלל החיל - מתוך הבנה שצריך להיות מוכנים קדימה".
לדבריו, המציאות אף הקדימה את ההיערכות: "זה הגיע מוקדם מהצפוי, בעיקר בעקבות ההצטרפות של ארצות הברית. היו כשישה שבועות של ריכוז מאמץ עד פתיחת המבצע, שהתבצע בשיתוף פעולה".

סא"ל ש' מסכם את התקופה האחרונה במילים אישיות: "זו זכות גדולה - מימוש של כל ההכשרה שלי לאורך עשרים שנה בחיל. זו תקופה מאתגרת מאוד".
כשנשאל כמה פעמים טס לאיראן, הוא משיב בכנות: "אפשר לומר שעשרות פעמים. דיברנו על איראן כבר בתחילת הדרך שלי בחיל, אבל לא חלמתי שנגיע למציאות כזו - של טיסות לשם כמה פעמים ביום. זה משהו שלא דמיינתי".
גם משך הטיסות מעיד על המורכבות: "יש טיסות קצרות יחסית של כשלוש וחצי שעות, ויש ארוכות יותר - עד כחמש וחצי שעות נטו באוויר. כשמוסיפים את ההכנות והסיכומים, מדובר בכשבע וחצי שעות בתוך מטוס קרב".
אלא שלצד ההישגים המבצעיים, הסיכון נוכח כל העת. נפילת מטוס קרב אמריקני בתקופה האחרונה המחישה זאת היטב.

"אנחנו מתכוננים גם לתרחישים האלה", מדגיש סא"ל ש'. "יש אחריות גדולה מאוד למובילי המבנים. עשינו עבודה משמעותית להשגת עליונות אווירית, אבל ברור לנו שמספיק טיל אחד - כדי להפיל מטוס. המשמעות של אובדן צוות או נפילה בשבי היא אירוע שאנחנו לא יכולים ולא רוצים להגיע אליו".
לצד פעילותו המבצעית, משמש סא"ל ש' גם כמדריך ראשי בבית הספר לטיסה בבסיס חצרים, ומתאר מציאות הכשרה יוצאת דופן: "החניכים עוברים קורס טיס תוך כדי מלחמה. ההכשרה לעיתים נעצרת, אבל הם נחשפים למציאות שלא ניתן ללמד בכיתה - ואף לוקחים חלק במאמץ המבצעי. זה הופך אותם לטובים ומוכנים יותר".

חיל האוויר פועל בימים אלו במספר זירות במקביל - מאיראן ועד לבנון. "לכל זירה יש את האתגרים שלה", הוא מסביר. "לטוס באיראן זה לא כמו בלבנון, ובלבנון זה לא כמו בעזה. יש התאמות מקצועיות לכל זירה, וזה בהחלט מורכב - אבל אנחנו מוכנים".
ומה רואים מהקוקפיט? "כשהשמיים נקיים - רואים היטב. רואים ערים גדולות מאוד. לפעמים אפילו חולמים שיום אחד הכול יהיה רגוע - ונוכל להגיע לשם גם בדרכים אחרות".
ובבית - המציאות מורגשת היטב. "בתחילת התקופה כמעט ולא הייתי בבית. לשמחתי, אשתי מחזיקה את הכול בגבורה. היום יש קצת יותר זמן, והילדים שואלים שאלות. אני משתף במה שאפשר - וכשאסור, לפעמים השתיקה היא הדרך הנכונה".






0 תגובות