החיסול המהדהד של עז א-דין חדאד, מח"ט עזה ומראשי הזרוע הצבאית של חמאס בשבת האחרונה, הכה גלים בישראל, אך עבור שלושה משורדי השבי הוא היווה סגירת מעגל אישית ומצמררת.
אמילי דמארי, והתאומים גלי וזיו ברמן, חוו על בשרם את אכזריותו של מי שצה"ל הגדיר כאחד מאדריכלי הטבח, ואשר על פי החשד הקיף עצמו בחטופים כ"מגן אנושי". כעת, בשיחה עם ynet, הם פותחים צוהר נדיר למפגשים המצמררים איתו במעמקי השבי.
"אני זוכר שיום אחד הוא הגיע ואמר לי בעברית: 'נעים מאוד, אתה יודע מי אני? אני מח"ט עזה'", משחזר זיו ברמן. "הוא לא אמר את השם שלו, רק קרא לעצמו 'חאג''. הוא שאל אותי איפה אני חושב שאני, ועניתי שבחאן יונס. הוא צחק ואמר: 'לא, אתה בעזה'".
זיו מתאר את דפוס הפעולה המזוויע של חדאד: "הוא לא היה איתי ליותר משעתיים-שלוש בכל פעם. הוא סיפר לנו שהוא נפגש הרבה עם החטופות, ומכך הבנו שהוא משתמש בהן כמגן אנושי כדי למנוע את חיסולו".
אחיו התאום, גלי, מספר על מפגש מטלטל לא פחות שבו חווה את המציאות הבלתי נתפסת של השבי. "פגשתי אותו אולי ארבע פעמים. באחת הפעמים הייתי עם החטוף מתן אנגרסט. חדאד ישב איתנו יחד עם עוד ארבעה בכירים. לא עברה דקה וחצי של שיחה, וארבעה בתים לידינו קרסו מהפצצות. מתן ואני נבהלנו נורא, אבל הוא רק אמר לנו בקור רוח: 'אל תדאגו, זה לא אתם. הם מנסים להוריד אותי כבר שנים ולא מצליחים'. עכשיו סוף סוף הצליחו".
גלי מתאר גם את המניפולציות הפסיכולוגיות שהפעיל עליהם חדאד: "הוא בא אלינו עם לפטופ והראה תמונות של כל החטופים. הוא ניסה לדלות מאיתנו מידע כי הם לא ידעו לזהות חלק מהם. הוא הראה לנו תמונה של גופתו של איתי חן, והקרין לנו סרטונים מהאימונים של חמאס לפני ה-7 באוקטובר ואיך הם פרצו את הגדר".
אחת העדויות המזעזעות ביותר של גלי מתארת את מסע התעמולה שרקח חדאד. "הוא לקח אותי, את זיו, מתן אנגרסט, איתן מור ועמרי מירן לחוף הים", נזכר גלי בסיטואציה הסוריאליסטית. "יצאנו מהמנהרה, לבושים בבגדים ארוכים בשיא החום, כמעט עיוורים מהשמש אחרי תקופה ארוכה כל כך בחושך".
"הוא העלה אותנו למכוניות מרושתות במצלמות כדי לתעד את התגובות שלנו. הכול היה נטו בשביל התודעה – כדי שייראה לעולם שחמאס 'דואג' לחטופים שלו. שייקח אותי לשוק או לים, בשורה התחתונה הוא זה ששלח את המחבלים לטבוח בנו בכפר עזה".
אכזריותו של חדאד נחשפה גם בשליטה המוחלטת על חייהם של החטופים. "הוא לא בן אדם טוב", אומר גלי נחרצות. "הכול עבר דרכו. אם הוא רצה שיהיה לנו אוכל – היה. אם רצה שלא נתקלח חודש – אז לא התקלחנו. התחננתי שיפגיש אותי עם אח שלי זיו, וכשהוא החליט, זה קרה, כמובן מלווה במצלמות".
אמילי דמארי, ששהתה אף היא בחזקתו של חדאד, מחזקת את העדויות על הרהב והסדיזם של מח"ט עזה. "כולם קראו לו חאג' כי הוא ביקר במכה", היא מספרת. "הוא תמיד התגאה במה שהם עשו ב-7 באוקטובר ואמר לנו: 'אתם חשבתם שנבוא מלמטה – אנחנו באנו מלמעלה'. הוא ידע עברית ברמה גבוהה מאוד, כולל פתגמים, וכל בוקר פתח תחנת רדיו ישראלית אחרת – רשת ב', גלגלצ או גל"צ".
אמילי מתארת כי שהתה עם חדאד בעיקר במנהרות למשך תקופה ארוכה, אך פגשה בו גם בדירות מעל הקרקע. "היה לו חשוב להראות שהוא 'מסתובב למעלה'. הוא היה רברבן גדול. אפילו בשעות האחרונות שלי בעזה, רגע לפני העברתי לידי הצלב האדום, הוא היה שם ולקח אותי אישית לרכב. זו הייתה אמירה ברורה מצידו: 'אני כאן בחוץ, מראה נוכחות'".
עם היוודע דבר חיסולו של רב המרצחים, התחושות בקרב השורדים היו מעורבות. "אני מודה לצה"ל על הפעולה המדויקת", מסכמת אמילי. "ישר כששמעתי על זה הרמתי צ'ייסר. מדובר באדם שרצח את החברים שלי והבטיח לי: 'אנחנו לא נעצור כאן, נבוא שוב'".
0 תגובות