מ"אוניית המוות" ועד לשירות במוסד: אהוד שאומברגר ורעייתו חשפו את ארון הקודש והפרוכת אותם תרמו למרכז הרפואי שערי צדק. על הפרוכת, מתנוסס שמם של הוריו של אהוד, אסתר וישראל ז"ל. בטקס, שנערך בהשתתפות רב שערי צדק, הרה"ג יוסף שפרונג וצוות המחלקה לשירותי דת, סיפר אהוד על מסלול חייו הבלתי יאומן של אביו כניצול שואה ועל להיותו לוחם להצלת יהודים בכל רחבי העולם.
אביו ישראל ז"ל, הוא שורד שואה, שגורש מביתו בעודו ילד צעיר יחד עם אחיו ואחותו, גוסטב ומרים, שנותרו יתומים לאחר שהוריהם נרצחו. גוסטב נלקח כמתורגן לצבא הרוסי בעוד ישראל ומרים שרדו את זוועות השואה בגטו מוגילב-פודולסקי שבחבל טרנסניסטריה.
בשנת 1944 הצליחו השניים לברוח מהגטו ולהגיע לנמל קונסטנצה שברומניה במטרה לעלות לארץ ישראל. הם עלו על אוניית המעפילים "מפקורה" אך הורדו ממנה והועברו לאונייה השנייה בשל דוחק - דבר שהציל את חייהם. אוניית "מפקורה" הוטבעה בלב ים על ידי צוללת, ומרבית נוסעיה נהרגו, בעוד ישראל ומרים עדים לאסון הקשה לספינה העולה בלהבות וטובעת במעמקי הים יחד עם מאות הניצולים שעל סיפונה.
ישראל ומרים הגיעו לטורקיה ומשם נסעו ברכבות דרך סוריה ולבנון לארץ ישראל כשהם חסרי כל למעט הבגדים שעל גופם. הם שוכנו בכפר פינס ואומצו ע"י משפחה דתית שגידלה אותם.
למרות הכל, התגייס ישראל ללחימה במשמרות העם עוד לפני הקמת המדינה, ונמנה עם בוגרי קורס המ"כים הראשון בצבא. הוא שימש כמפקד ולוחם במלחמת העצמאות ונפצע במהלכה ונותר נכה צה"ל.
לאורך השנים, לצד עבודתו בבית הדפוס אותו הקים בשנות ה-60, "דפוס א.י.ל - אופסט ישראלי לייצוא", שירת ישראל בהתנדבות במוסד כאשר עבודות הדפוס והיצוא שימשו למעשה כסיפור כיסוי למשימותיו החשאיות חובקות העולם.
מידי שנה ובמשך עשרות שנים היה כמחצית השנה בחו"ל לצורך משימות שונות, כאשר כולם חושיבם שמדובר בעסקים של בית הדפוס לייצוא. במסגרת פעולותיו, הבריח ישראל את אחיו גוסטב מרוסיה הסובייטית, לאחר שהופרדו בשואה ולא התראו מעל 30 שנים. ישראל ז"ל נפטר ביום ו' חשון תש"ע 2009, כשהוא בן 82.
בנו אהוד שאומברגר, הממשיך את ניהול בית הדפוס המיתולוגי בחולון, סבור כי התרומה לשערי צדק סוגרת מעגל של נתינה והמשכיות. "אבא הקדיש את חייו להצלת יהודים ולביצור ביטחון המדינה. הנצחתו במקום שעוסק בהצלת חיים היא המעשה הנכון ביותר והמשך מורשתו של אבא", אמר אהוד במעמד הטקס.
ארון הקודש נבנה ככספת חסינת אש היכולה להתנייד על גלגלים, נועד לשרת את בית הכנסת הנוסף הקבוע של שערי צדק, וכן לצורך בית הכנסת של בית החולים בשעות חירום. הרעיון לתרומה נולד במהלך מלחמת " שאגת הארי", כאשר אהוד שמע כי מחלקות בית החולים ובית הכנסת עברו לחניון התת-קרקעי הממוגן, ועלה צורך בפתרון נייד ובטיחותי לאחסון ספרי התורה.
במעמד חנוכת ארון הקודש והפרוכת השתתפו: רב המרכז הרפואי שערי צדק, הרה"ג יוסף שפרונג; אחראי שירותי דת הרב אברהם גולדשמידט; נציג שירותי הדת בשבתות וחגים, הרב דן הירש ועובדים נוספים.
0 תגובות