
כוחות משטרה ומג"ב גדולים פשטו הבוקר (שלישי) על מרכז ההכשרה המקצועית של אונר"א הצמוד לכפר עקב שבצפון ירושלים, במהלך שמטרתו לסגור סופית את המעוז האחרון של הארגון שעדיין פעל בעיר הבירה. המרכז, המשתרע על פני כ-90 דונם, שימש להכשרת מאות נערים ממחנות הפליטים בגדה המערבית במקצועות שונים.
זוהי הפעם השביעית בחודשים האחרונים שכוחות הביטחון פושטים על המתקן, אך הפעם המהלך מתבצע בהנחייתו הישירה של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שהגיע למקום בליווי צוות תקשורת. עשרות שוטרי מג"ב שהשתלטו על המקום הורו לכלל העובדים להתפנות, ובמקביל החל תהליך פינוי הציוד מהשטח.
הפשיטה יוצאת לדרך יממה בלבד לאחר שדיפלומטים מ-24 מדינות – בהן גרמניה, ספרד, יפן, שוויץ, בריטניה, טורקיה ופולין – קיימו במתחם סיור. ברשות הפלסטינית מיהרו לגנות את הצעד וקראו למועצת הביטחון של האו"ם להתכנס בדחיפות כדי לבלום את הפשיטות.

"אפס סובלנות לטרור"

התחזות והונאה: תלונה חמורה של בילינסון
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לפשיטה והבהיר כי היא בוצעה בהנחייתו המפורשת. "מדינת ישראל לא תאפשר לארגון שעובדיו היו מעורבים בטרור ובטבח 7 באוקטובר לפעול בשטחה ותפעל נגדו בכל הכלים", מסר ראש הממשלה.
המהלך נתפס בקרב מקבלי ההחלטות כשלב קריטי במימוש החוק שאושר בכנסת להוצאת אונר"א מחוץ לגבולות המדינה, תוך ניתוק כל קשר מוסדי עם ארגון שהואשם בשיתוף פעולה ובסיוע לגורמי טרור. עם זאת, גורמים ממשלתיים שונים הביעו תרעומת על אופן הגעתו של השר למקום, בטענה שהדבר הופך את האירוע להצגה תקשורתית.
קרית חינוך ענקית במקום המתחם
בזמן שפינוי המתחם יוצא לדרך, עיריית ירושלים הציגה תוכנית פיתוח שאפתנית לשטח. בהודעה רשמית שפרסמה הבוקר נמסר כי כבר בימים הקרובים יחל שיפוץ מהיר של המבנים, וכבר בשבוע הבא ייפתח במקום בית ספר תיכון לבנים המיועד לתושבי כפר עקב. בניגוד למערכות החינוך שהפעיל אונר"א, בתיכון החדש תלמד תוכנית הלימודים הישראלית הרשמית.
בעירייה ציינו כי בשנים הקרובות מתוכננת במתחם הקמת קרית חינוך רחבת היקף שתכלול שישה מוסדות חינוך עם 140 כיתות לימוד, לצד מבני ציבור חיוניים הכוללים מתנ"ס, בריכה, מתחם ספורט, מעונות יום, טיפת חלב, מסגד ופארק ציבורי ירוק.

עוד נטען מעיריית ירושלים כי תושבי כפר עקב עצמם ביקשו את פתיחתם של מוסדות הלימוד החדשים והביעו תמיכה מלאה במהלך, וכי העירייה נערכת להפקיע את הקרקע לצורך מימוש הפרויקט לטובת הציבור.
סוגיית הבעלות על הקרקע נותרה במחלוקת, כאשר באונר"א טוענים כי הקרקע מוחכרת מממשלת ירדן, בעוד שעל פי הרישומים בישראל חלק מהשטחים הם בבעלות קק"ל וחלקם בבעלות פרטית. המהלך מסמן נקודת מפנה משמעותית בהחזרת הריבונות הישראלית על שטחים שנחשבו עד כה למובלעות של ארגונים בינלאומיים בתוך עיר הבירה.






1 תגובות