הזעם הגדול והכעס העצום בקרב בני הציבור החרדי על "בגידת" האחים הסרוגים, אנשי הציונות הדתית, אשר נתנו יד לפגיעה הקשה בעולם התורה ובמעמדם של בני הישיבות ושיתפו פעולה עם הגרועים שבאויבי הציבור החרדי, גורם למחשבה מחודשת בקרב הרבנים, העסקנים ואישי הציבור לגבי המשך שיתוף הפעולה עמם והאם עלינו להמשיך ולסייע לערכים ולעקרונות החשובים לציבור הדתי לאומי.
העיתון "יתד נאמן", בטאון תנועת "דגל התורה", לקח את הסוגיה צעד קדימה ויצא בסדרת כתבות הפוגעת ב"בטן הרכה" של האידיאולוגיה הציונית דתית, בהן הוא תוקף את מפעל ההתנחלויות השואב כסף מקופת המדינה לריק וגורם לבזבוז תקציבי עתק אשר מגיעים על חשבון עולם התורה וגורמים עול כלכלי על קופת המדינה.
התחקירים הנוקבים גרמו לסערה של ממש בציונות הדתית החשה את הפניית העורף של המגזר החרדי המודיע חד משמעית כי יותר לא יסייע להם במאבקים שלהם לאחר שהפקירו את עולם התורה ובני הישיבות.
אלא שמתברר כי עיתון "המבשר", של תנועת 'שלומי אמונים', שבכל התקופה האחרונה צועד יד ביד עם העמיתים מהביטאון הליטאי, חולק בחריפות על גישת הנקמה של "יתד נאמן" ובמאמר הבוקר (ראשון) כותב העורך הראשי בנימין ליפקין בנחרצות כנגד הגישה של העיתון המקביל.
"הולכה של הזעם לכיוון של תמיכה מסוכנת בוויתורים לפלסטינים וקריאה לעקירת ההתיישבות בשגיאה חמורה יסודה", כותב בנימין ליפקין.
ליפקין מבהיר כי "העובדה שאגודת ישראל לכל אורך שנות קיומה לא תמכה מעולם בשום מעשה של ויתור כלפי הפלסטינים, קל וחומר לא בעקירת שטחים ויישובים, לא נבעה מאהדה סולידרית כלפי מתיישבים כאלו ואחרים שעם השקפתם התורנית של רובם ככולם אין יהדות התורה מסכימה ואין היא רואה עימם עין בעין שורה של נושאים וסוגיות".
"העמדה של אגו"י נגד כל ויתור מדיני נשענה כולה על הכרעתה ההיסטורית של מועצת גדולי התורה", כותב ליפקין שמסביר כי גם אם יש כעס על הציונות הדתית והמתנחלים הרי שהציבור החרדי לא "ינקום" בהם ויתמוך חלילה בפינוי ועקירת יישובים, "זאת משום שהעמדה הזאת הינה רשמית גם של אגודת ישראל ללא כל קשר לשיתוף פעולה שהיה קיים עד לא מזמן עם ראשי הציונות הדתית".
ליפקין מוסיף וטוען כי "יש לנתק נתק מוחלט בין זעם ואי מחילה כלפי אנשי הבית לבין רצון לשלם נקם להתיישבות היהודית בארץ ישראל, אשר כל הסימנים מעידים על כך שלא ירחק היום שהיא תהיה הנבגדת הבאה של 'הבית היהודי' וממשלת הזדון".
לדברי גורמים פוליטיים חילוקי הדעות מלמדים על ויכוח בתוככי "יהדות התורה" האם יהיה בעתיד הקרוב או הרחוק על המפלגה לתמוך בפינוי התנחלויות זאת כתגובה על "תקיעת הסכין בגב הישיבות" מצד אנשי הבית היהודי או שלא לקשור בין הדברים ובאופן מעמיק יותר האם אכן הציבור החרדי נחשב לבעל אידאולוגיה לאומנית-ימנית או שהוא רחוק מהשקפות אלו כרחוק מזרח ממערב.
עמדת "יתד נאמן", מציגה את הקו ההשקפתי-תורני של מרן הגראמ"מ שך זצ"ל, שאין כל קדושה בשמירה על שטחי מולדת וכי בעד שלום אמיתי ניתן לוותר על אזורים מארץ ישראל. "הרב שך ראה את הכל רק בקיום עולם התורה", מסביר הגורם, "וכתוצאה מכך נגזרת עמדת ח"כ משה גפני ושופרה של התנועה".
"נוצר שיתוף פעולה טקטי בינינו לבין הדתיים לאומיים, אבל כאשר כעת הם החליטו להפסיק זאת, לכן גם אנחנו נפעל באותו מטבע", מסביר הגורם.
מנגד מייצג ח"כ מאיר פרוש, גם בביטאונו, את עמדת האדמו"רים הוותיקים של אגודת ישראל ובראשם האדמו"רים מסאדיגורה ובוסטון, כמו גם האדמו"ר מערלוי הנחשבים ל"ימניים" יותר בתפיסותיהם המדיניות וכאלו שהתנגדו בעבר בחריפות להסכם אוסלו ולהסכמים מדיניים נוספים.
על פי עמדה זו, אין כל קשר בין שיתוף הפעולה או אי שיתוף הפעולה עם הציונות הדתית בשמירה על עולם התורה לבין האיום בוויתור על יישובים.
"זה אינטרס שלנו, הציבור החרדי, להילחם על שטחי ארץ ישראל לא פחות משל המתנחלים", אומר גורם המייצג תפיסה זאת וטוען: "האם בגלל שכרתו לנו רגל אחת (עולם הישיבות) עלינו לירות לעצמינו ברגל השניה (שמירה על ארץ ישראל)? היכן ההיגיון?".