הצלף החרדי שחזר מלבנון, הקרב על שם השם במגילת העצמאות והתכנית של הרב שך לעתיד המדינה

איך הופך בחור ישיבה מירושלים לצלף חד ומקצועי ביחידת "חשמונאים"? סמל ג' בשיחה אישית על המעבר מהסטנדר למדים, האתגר הפיזי המפתיע, והמשמעת הישיבתית שהפכה ליתרון בשדה הקרב: "אנחנו גדלים לתוך משמעת - המפקדים היו בהלם"

במשך שנתיים וחצי, סמל ג' היה חלק בלתי נפרד מנוף עולם הישיבות הירושלמי. הוא למד בישיבה גדולה, שקע בלימוד, ולא דמיין שיום אחד ימצא את עצמו בשטח לבנון, מביט דרך כוונת של רובה צלפים. עם פרוץ המלחמה, הצורך "לעשות משהו משמעותי" בער בו, והוביל אותו להיות חלק מהמחזור הראשון של יחידת "חשמונאים".

אחרי ששלטים עם נשים נקרעו: המהלך החריג והמפתיע של המפרסמים

דניאל הרץ|12.05.26

רגע לפני הפורענות: המונולוג המצמרר של ינון מגל שמרעיד את כסאו של נתניהו

דני שפיץ|08:34

מהישיבה הגדולה ליום החשיפה

"בתחילת המלחמה חיפשתי איך לסייע," מספר ג' בראיון לתוכנית 'כיכר FM' עם אלי גוטהלף. "התנדבתי בדרום, אבל רציתי יותר. לא מצאתי מסגרת שהתאימה לי עד שחבר סיפר לי על יחידה חדשה שנפתחת. הלכתי ליום חשיפה והתרשמתי".

המעבר לא היה פשוט. ג' מתאר תהליך ארוך של התייעצות עם רבנים ובירור עצמי עמוק. גם אחרי שקיבל את ההחלטה, הוא בחר להישאר בישיבה עוד כמה חודשים כדי להגיע לגיוס מחוזק מבחינה רוחנית.

האתגר הכי גדול: "לא ידעתי מה מחכה לי"

כשאנחנו שואלים על הקושי המרכזי של בחור חרדי בצבא, ג' מפתיע: זה לא היה האתגר הדתי, אלא הפיזי. "לא באתי מוכן. לא התאמנתי מראש ולא היו לי אחים גדולים בצבא שיכלו להדריך אותי. פשוט קפצתי למים. בהתחלה אפילו לא הבנתי את הפקודות והמילים שזרקו באוויר".

למרות הקשיים, ג' מדגיש את המקצועיות של יחידת "חשמונאים". "הביאו לנו את המדריכים מהיחידות הכי מובחרות בצה"ל. לימדו אותנו טקטיקות חדשות ודאגו שנהיה הכי מקצועיים שיש".

היתרון החרדי: משמעת וקבלה

אחת הנקודות המרתקות בראיון היא ההשוואה בין עולם הישיבות לצבא בכל הנוגע למשמעת. "בחור מאוכלוסייה אחרת יכול להיות הרבה יותר חצוף," אומר ג'. "אנחנו גדלים לצורת חינוך שבה תמיד יש מישהו מעליך ויש פקודות. המפקדים נורא התרשמו מהמשמעת שלנו. נכון, לפעמים פקודה לא נראית הגיונית, אבל מבצעים אותה. זה מזכיר הלכות שאתה עושה כי כך צריך, גם אם אתה לא מבין את הסיבה באותו רגע".

בלבנון: "ההכשרה הכינה אותי לחוסר הוודאות"

ג' שירת כצלף בעזה, בסוריה וכעת סיים שלושה חודשים בלבנון. הוא מתאר את המקצוע כ"מדהים ומדויק", כזה שדורש הבנה מעמיקה במסלול הכדור ודיוק מקסימלי.

על השאלה איך מתמודדים עם הפעם הראשונה בלחימה, הוא משיב: "בהכשרה שיגע אותי חוסר הוודאות. לא אמרו לנו לאן נוסעים או מה עושים בעוד שעה. בלחימה הבנתי כמה זה קריטי. בקרב אין ודאות, הכל משתנה בשנייה, והאימונים האלה הם שבנו לי את היכולת לתפקד".

לסיום, סמל ג' מבקש להרגיע את החוששים מההיבט הרוחני: "אני יכול להגיד על עצמי שמבחינה רוחנית רק התעלתי מאז שהגעתי לפה. היחידה מספקת את כל המענה שצריך, והחששות מובנים אבל תמיד אפשר לברר ולראות שאצלנו הדברים נראים אחרת".

בין "צור ישראל" ל"אור לגויים": הסודות הדתיים של מגילת העצמאות

מי ניסה למחוק את שם השם מהמגילה ואיזו פשרה מבריקה הצילה את המצב? ד"ר אליעזר היון בראיון מרתק על הקרב מאחורי הקלעים של הטקסט הכי ישראלי שיש, העמדה המפתיעה של הרב שך על ניהול המדינה, והאם נביאי ישראל היו באמת ליברלים?

מגילת העצמאות היא אולי הטקסט הקרוב ביותר ל"כתבי קודש" בעולם החילוני-ישראלי. היא נכתבה על קלף, באותיות ספר תורה, ועברה עריכות ופולמוסים עד הרגע האחרון. בראיון מיוחד ל'כיכר FM', צולל ד"ר אליעזר היון לתוך הקרבות המילוליים שעיצבו את זהותה של המדינה ב-14 במאי 1948.

הנציגות החרדית שחתמה על הקלף

רבים נוטים לשכוח, אך על מגילת העצמאות חתומים גם נציגים חרדיים ודתיים בולטים. ביניהם הרב יצחק מאיר לוין מאגודת ישראל, הרב קלמן כהנא (תלמידו המובהק של החזון איש) והרב יהודה לייב פישמן מימון. "האנשים האלה היו שמות מיתולוגיים," מסביר ד"ר היון. "הם הבינו את החשיבות של כל מילה בטקסט הזה".

הפולמוס על שם השם: הפשרה המבריקה

אחד הוויכוחים הסוערים ביותר נגע לשאלה האם להזכיר את הקדוש ברוך הוא במגילה. "הנוסח הראשוני היה 'הועיל ואלוהי ישראל נתן את הארץ'", מספר ד"ר היון. נציגי השמאל, ובראשם אהרון ציזלינג, התנגדו נחרצות. מנגד, הרב מימון איים שלא יחתום אם שם השם יושמט.

הפתרון היה הביטוי "צור ישראל". "זו פשרה מבריקה כי היא דו-משמעית," אומר ד"ר היון. "לכל אדם דתי ברור ש'צור ישראל' הוא הקדוש ברוך הוא. מצד שני, חילונים יכלו לפרש זאת כ'עוצמת העם' או 'יהדות השרירים'".

נביאי ישראל – ליברלים או אנשי אלוהים?

הכתוב במגילה כי המדינה תוקם "לאור חזונם של נביאי ישראל" עורר לא מעט ביקורת מצד הוגים כמו ישעיהו ליבוביץ'. ד"ר היון מסביר: "הנביאים מוצגים במגילה כהומניסטים וליברלים, אבל שוכחים שהם היו אנשי השם שזעקו על קיום מצוות. המצוות שבין אדם לחברו ביהדות נובעות מהציווי 'אני השם', ולא מערכים אוניברסליים גרידא".

חזונו של הרב שך: "יקומו מאיתנו אנשים מוכשרים שינהלו את המדינה"

לקראת סיום הראיון, חושף ד"ר היון פרט מפתיע על עמדתו של מנהיג הציבור הליטאי, הרב שך זצ"ל. בשיחה עם הרב יעקובוביץ', אמר הרב שך: "יום אחד נצטרך לנהל את המדינה כי המספרים שלנו גדלים".

"הרב שך לא בנה על ניסים," מדגיש ד"ר היון. "הוא אמר שיקומו מאיתנו אנשים מוכשרים – מדינאים, מומחי ביטחון ומומחי מדיניות – שידעו לעשות את זה מדהים. זה מנפץ את התפיסה שהחרדים רק רוצים 'להציל מהפריץ' תקציבים ולא לקחת אחריות לאומית רחבה".

הראיון הסתיים בטון אופטימי על ההתעוררות הרוחנית בקרב הצעירים בישראל, ומדגיש כי למרות הוויכוחים על צביון המדינה, החיבור למסורת ולשורשים חזק מתמיד.