היועצת המשפטית לממשלה הגישה היום (שני) לבג"ץ את עיקרי הטיעון בעתירה הדרמטית העוסקת בהתנהלותו של שר המשפטים יריב לוין מול נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, וחשפה תמונה מדאיגה של שיתוק מערכתי. במסמך החריף מובהר כי סירובו של לוין לשתף פעולה עם הנשיא נעדר כל בסיס חוקי, מהווה פגיעה קשה וחסרת הצדקה של הרשות המבצעת ברשות השופטת, ופוגע באופן ישיר בציבור האזרחים הנזקק לשירותי בתי המשפט ברחבי הארץ.
העתירה, שנידונה בימים אלו ומיועדת לדיון המשך בבית המשפט העליון בהמשך השבוע, מפרטת את ההשלכות המיידיות של הנתק. מאז בחירתו של השופט עמית לנשיא בית המשפט העליון בחודש ינואר 2025, נמנע השר לוין מהקמת ועדות איתור חדשות למינוי שופטים ונושאי משרה, למעט מקרה בודד בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. כתוצאה מכך, המערכת סובלת ממחסור ניהולי אדיר. כיום חסרים נשיאים לשני בתי משפט מחוזיים, עשרות תקני סגני נשיא אינם מאוישים, וישנן 16 בקשות למינוי שופטים עמיתים שלא קודמו, מצב אשר מעכב את ניהול ההליכים ופוגע בשירות הניתן לאזרח.
המסמך דוחה מכל וכל את הטענות שהעלה השר לוין באשר לתוקף מינויו של השופט עמית. לוין טען כי המינוי אינו תקף בשל היעדר חתימת קיום של שר המשפטים ואי פרסום רשמי ברשומות. מנגד, היועצת המשפטית לממשלה מבהירה כי מדובר בטענות חסרות בסיס משפטי. הדין קובע מפורשות כי כהונת שופט מתחילה עם הצהרת האמונים בפני נשיא המדינה, בעוד שהפרסום ברשומות הוא פעולה דקלרטיבית וטקסית בלבד שאינה מעכבת את כניסת המינוי לתוקף.
הסתירה בהתנהלות השר לוין והשלכותיה על המערכת
פרט נוסף שעולה מתוך עיקרי הטיעון חושף סתירה פנימית בהתנהלותו של שר המשפטים. חרף הצהרתו כי אינו מכיר ביצחק עמית כנשיא בית המשפט העליון, השר לוין המשיך לאורך התקופה לחתום על מינויים ספציפיים הדורשים את הסכמת הנשיא, כגון מינויים לוועדות שחרורים. התנהלות זו, לטענת המדינה, מוכיחה כי השר מכיר הלכה למעשה בסמכותו של עמית כאשר הדבר משרת צרכים נקודתיים, אך מחרים אותו בכל הנוגע לניהול השוטף של המערכת המשפטית.
0 תגובות