הניגונים שמדליקים את האש: מסע בעקבות השירים של ל"ג בעומר

"בר יוחאי"

הפיוט "בר יוחאי", אחד משיאי שירת ל"ג בעומר, נכתב לפני כ-500 שנה על ידי רבי שמעון לביא, מקובל וגדול רבני צפון אפריקה. הפיוט אומץ בכל קהילות ישראל, ממרוקו ועד חאלב, והוא גם חלק בלתי נפרד משירת הבקשות בירושלים שם הוא מושר מידי ליל שבת בשבתות החורף.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

בספרייה הלאומית נסקרו לא פחות מ-46 גרסאות ולחנים שונים לפיוט, אך המנגינה המוכרת ביותר, לדעת החוקרים, נולדה במזרח אירופה, ומשם עברה לכל העדות – ספרדים, אשכנזים, חסידים ובני קהילות המזרח, שממשיכים לשיר אותה בהתלהבות גם היום.

"ואמרתם כה לחי"

פיוט בן 140 שנה שכתב "הבן איש חי", רבי יוסף חיים מבגדד, ונושא בתוכו עומק קבלי מובהק. אגדה מסורתית, כפי שהביא יוסי הגלילי, מספרת כיצד הופיע הבן איש חי בעצמו במירון בל"ג בעומר בעת ביקורו בארץ ישראל, כשהוא נישא על כתפי ההמון, והשמיע לקהל את לחן הפיוט: "ואמרתם כה לחי, אדוננו בר יוחאי...".

לפי עדותו של רבי יוסף טובול, שיוסי הגלילי האזין לו בילדותו, הבן איש חי ענד טס כסף שעליו חרוטות מילות הפיוט, ושינן בפני ההמון את המילים והלחן. מעניין לציין כי דווקא בקהילת בבל המקורית של הבן איש חי השתמרה גרסה שונה מהלחן המוכר, בעוד שבקהילות החסידים באירופה ובקהילת קוצ'ין שבהודו השתמרו מנגינות עם דמיון ברור לנוסח המוכר לנו כיום.

הבית "סיני סיני", מתוך הפיוט "ואמרתם כה לחי", זכה גם ללחן חדש ומודרני בביצועו של אהר'לה סמט והמלחין מוטי אילוביץ', השיר הפך ללהיט חתונות ונשמע כיום גם מחוץ למעגלי ההילולה.

"אמר רבי עקיבא"

המשנה ממסכת יומא זכתה ללחן מזרח אירופי שהפך לאחד מהניגונים המזוהים ביותר עם מירון ול"ג בעומר, מושר בהתלהבות אדירה במעגלים סביב המדורות.

בהמשך, הצליח מרדכי בן דוד להכניס לחן חדש של ר' שלמה קאליש למילים. השיר מתוך האלבום "כולם אהובים" הפך ללהיט מידי, ומושמע מאז בהילולות רבות.

"אשרינו מה טוב חלקינו בהילולה דבר יוחאי"

פיוט מאת ר' יוסף לייב שפירא מצפת (נפטר תשי"א), שניכר כי שאב השראה מלחן "אמר רבי עקיבא". זו דוגמה מרתקת כיצד פיוט "צעיר" יחסית, הופך לחלק בלתי נפרד מהשירים הקלאסיים של מירון ואין הילולת רשב"י בלעדיו.

"לכבוד התנא האלוקי" / "מה לכם פה ומי לכם פה"

'מה לכם פה ומי לכם פה' הוא פיוט נוסף שכתב ר' יוסף לייב שפירא, ונחשב לחלק בלתי נפרד מהטקסים והפיוטים סביב הילולת מירון. המנגינה מיוחסת לחסידות רוז'ין ומשותפת גם לפיוט "לכבוד התנא האלוקי", שמקורו אינו ידוע.

סביב שיר זה יש המותחים ביקורת על כך שרבים הוגים את המילה "הָאֶלוֹקַי" בפתח, הגיה שממנה ניתן להבין שהתנא הוא אלוקים ח"ו. על פי הכללים הידועים, יש להגות "הָאֶלוֹקִי" בחיריק, אם כי בניקוד זה נהרסת החריזה של הפיוט.

המעניין הוא שהלחן הזה, אותו שרים אלפי החוגגים בשיא ההילולה עם הדלקת המדורה המסורתית של חסידות רוז'ין, משמש גם במקרים רבים כנעימה לקטע מתהילים: "פתחו לי שערי צדק אבוא בם אודה יה" (תהילים קי"ח). גם כאן אנו רואים דוגמה חיה לנדידת מנגינות ממסורת למסורת ומשם אל מירון. ישנה מנגינה נוספת למילים גם בחסידות תולדות אהרון.

"במירון שם רבי שמעון"

מעטים יודעים, אך הלחן הפותח של השיר שמושר בגני הילדים החרדים כבר שנים רבות, מבוסס על הלחן של "בר כוכבא" שחיבר מרדכי זעירא בשנת 1929 למילותיו של לוין קיפניס. השיר נכתב במקור בניסיון להעניק לל"ג בעומר נופך ציוני שלא קשור להילולה של רבי שמעון בר יוחאי. מסתבר שגננת אחת החליטה לאמץ את מנגינת הבית לטובת רבי שמעון כשמקור הפזמון אינו ידוע לי.

מצאתי תיעודים לביצוע המנגינה גם במירון, אך ללא המילים, רק כמנגינה אינסטרומנטלית. באחד המקומות ראיתי שמכנים את הניגון - "ניגון שחרור הגליל".

מי שרוצה לשמוע ביצוע מוקלט של השיר, יכול לשמוע אותו באלבומו של יעקב שוואקי "היו זמנים" במחרוזת "מזרחית", בדקה 9:36.

המעבר של המנגינה מחגיגות ציוניות-חינוכיות בארץ ישראל אל חצרות החסידים והריקודים סביב קבר רשב"י, הוא דוגמה מרתקת לגלגולו של ניגון במסורת היהודית.