אני גדלתי בשכונת גאולה ומאה שערים. חלק ממורשת הילדות שלי, הייתה ההצגה הקבועה של הפגנות הקנאים בכיכר השבת. ההפגנות התקיימו נגד חפירות הקברים בעיר דוד, או בטבריה, או נגד חילולי שבת. אבל היו אלו תקופות די סוערות. הייתי מתיישב על מרפסת הבית שהשקיף על כיכר השבת ועל מורד רח' יחזקאל. והריטואל הקבוע היה חוזר על עצמו: קבוצה של לובשי שק ואפר היו נעמדים על מדרגות בנק ברקליס דיסקונט צועקים "גיוועלד", מישהו היה גורר אשפה אל מרכז הכיכר. אחר היה בא ומצית. המכוניות היו נוסעות רוורס. פלוגות מג"ב ויס"מ היו נערכים הכן במעלה רח' שטראוס ורח' ישעיהו ומדי חצי שעה שטפון של עשרות שוטרים היה שוטף את הרחוב באלימות כמו צונאמי מטורף גורר אחריו עשרות פצועים, ראשים פצוחים, ודם נוטף.
את עוברי האורח, סקרנים או מפגינים היו נגררים ונתפסים בסערה האלימה של השוטרים והחיילים ונאספים אל תוך משאית צבאית שעמדה במורד רח' יחזקאל בואכה שוק הבוכרים. למחרת מודעות הרחוב היו מציגות ללא מילים את האכזריות של "קלגסי המשטרה הציונית". ואכן, עד היום אני זוכר את השנאה בעיניים של השוטרים וחיילי המג"ב. עד היום אני זוכר את האלימות הרצחנית של שוטרים שביקשו פורקן ולעיתים למרבה הזוועה, היו שוברים את האלה על גבו של מפגין, או עובר אורח תמים.
לאחר שנים, בתור כתב בשבועון משפחה, בעיתון יתד נאמן ולאחר מכן בארגון מנוף סיקרתי את נושא אלימות השוטרים. סביב ההפגנות של בר-אילן, וההפגנות נגד חילולי הקברים ביפו, נאספו עשרות תלונות שאף הוגשו למחלקה לחקירות שוטרים. לא הרבה יצא מכך. כך או אחרת, הסובלנות של המשטרה הייתה 100 מעלות מתחת לאפס. המשטרה הנהיגה ענישה קולקטיבית. היו מתפרצים אל תוך בתים, אל תוך בתי מדרש. אל תוך בתי כנסת. במקרה אחד זכיתי גם לקבל דחיפה הגונה מידיו המגושמות של אחד משוטרי היס"מ. המשטרה הפעילה במרבית המקרים כוח בלתי סביר, כוח מוגזם.
והפעם?
אני סבור כי מגיע צל"ש לאהרן פרנקו, מפקד מחוז ירושלים. אינני מכיר אותו, אך מדרכי הפעולה שבה נקט בעימותים האחרונים שהתקיימו סביב פתיחת החניון וסביב מעצר האם מתולדות אהרן, כך לפחות על פי מראה עיני ביום חמישי האחרון, מדובר במפקד משטרה חכם ומנוסה במיוחד.
ביום חמישי האחרון נסעתי ל"חזית" המאבק בבית ישראל. המסע ברחובות גאולה ומאה שערים, היתה כמו נסיעה בסמטאות הקסבה. הרחוב צולק בשאריות דביקות של פסולת אשפה, בצמתים השונים נותרו שאריות בעירה, המכוניות והמוניות תמרנו את הדרך בין המכשולים.
במורד הרחוב של ישיבת מיר אל כיכר זוויעהל הצטברה דבוקה מעורבת של כמה עשרות חסידי תולדות אהרן, עשרות נערים אדומי לחיים, דוברי אנגלית, עברית ויידיש שחיפשו פורקן יצרים והמון רב של סקרנים מכל קבוצות הגיל שנהרו למקום. השוטרים לעומת זאת, נהגו באיפוק ובסבלנות. לא ראיתי שימוש באלות. לא פוצחו ראשים באכזריות. לא היו כאן פלוגות סער. כעשרים חיילי מג"ב עמדו בידיים חשופות מול המפגינים. לא היה להם שנאה בעיניים. קצינים בכירים ספגו בחיוך קללות ונאצות. וגם אבנים מעטות התעופפו על השוטרים שניסו להתחמק.
בחוכמה רבה, עלי לציין, מפקד משטרת ירושלים החליט שלא להחריף את העימות. הכוח שהוא הפעיל, לפחות על פי מראה עיני היה כוח סביר בהחלט. המעצרים אגב שביצעה המשטרה נעשתה באופן שלא ראיתי מעולם בהפגנות: זוגות זוגות של בלשים בלבוש אזרחי התממקו בגב המפגינים, שולפים בפינצטה רק צעירים שראו אותם מיידים אבנים, חפצים או מבעירים אש. הבלשים הביאו את הצעירים והעבירו אותם לידיהם של שוטרים לבושי מדים. שהם בתורם שלחו אותם למעצר.
הנה מה שניסיון ושנים נותנים לאדם. מפקד משטרת ירושלים, הנו כבר שלושים שנה בתפקידי פיקוד ומטה במשטרה. הניסיון וחוכמת החיים מלמדות אותו כי כבוד זה מוצר יקר ערך שעולה חינם. ההפך מפרנקו הוא ראש העיר. הנה אדם לא חכם ולא מנוסה. שבמקום להשקיט, להרגיע, לראות היכן הוא יכול לפשר ולפעול לטובת תושביו הוא רק מוסיף שמן על מדורת השנאה. האמירה של ראש העיר שרץ להכריז כי יפסיק את שירותי העירייה לשכונות החרדיות - ולאחר מכן היום הצהרת ברקת כי יבדוק הגשת תביעות אזרחיות, מלמדות שיש לנו כאן עסק עם ראש עיר לא חכם, לא מנוסה שסובל גם משנאת חרדים כרונית.
אין ספק שצריך להעמיד את הנערים הוואנדליסטים במקום. מדובר בגזל גמור. אבל שברקת לא יהיה חד צדדי. לפני שהוא הולך לחפש את הנערים שהדליקו את הפחים (בכל זאת לא פינו את הפח, מישהו היה צריך לשרוף את הזבל) שיטפל בוונדליזם בהר הזיתים, אולי הוא גם יתבע בני נוער שמשחיתים ספסלים בגני המשחקים? שמרססים בגרפיטי את קירות העיר? שהשחיתו את בתי הספר שלהם לקראת סיום שנת הלימודים?
בכל מקרה מומלץ (לצד הגשת התביעות) שברקת יקח כמה שיעורי אזרחות ואיכות השירות לאזרח אצל המפקד פרנקו.
0 תגובות