בעבודת חדשות שוטפת התחושה הקשה ביותר המשותפת לציבור ולעורכים והמגישים כאחד היא תחושת חוסר הודאות. כולם רוצים לדעת הכל לפני כולם, מתי שהדברים קורים בזמן אמת ואין פשרות על חצאי מידע או השערות מאומתות.
הכל חייב להיות גלוי ידוע ומפורסם. העורך התורן של החדשות הוא האחראי להגיש את המידע למאזינים או לקוראים כשולחן ערוך ופרוש לפני האדם כשאין צורך לקום ולחפש עוד פרטים חסרים במקום אחר.
אם זה נכון בידיעות שגרתיות, אז ברגע שקורה דבר מזעזע, כמו היום לפני 13 שנה בו התקבל במערכת החדשות של "רדיו קול-חי" דווח שמצבו של מרן הרב עובדיה יוסף קריטי והוא בסכנת חיים ממשית, על אחת כמה וכמה שכולם רוצים לדעת מה קורה בבית החולים בכל רגע גם כשאין שינוי משמעותי מהדיווח האחרון.
איפה היית כשזה קרה?
זכור לי שהייתי במשמרת עריכת והגשת חדשות באותו יום מר שהושחר בו עולם התורה וחויב להתרגל למציאות חדשה בה "מרן" שהיה גדול הדור פוסק הלכה ומאיר את עיני ישראל בחידושי תורה שנחשפו בכתב ובעל פה הפך להיות מרן הרב עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה. הידיעה הייתה קשה לניסוח, ועוד יותר קשה להקראה כי המשמעות הייתה ברורה: עולם התורה לא יהיה עוד כפי שהיה, והמציאות החדשה שנכפתה על חברי מועצת חכמי התורה של ש"ס חייבה אחריות ואחדות כדי לאפשר לציבור לחלוק כבוד אחרון למרן פוסק הדור ולשמור על הדרך שהתווה בקיום מורשתו וצוואתו למען עם ישראל וכבוד תורתו בארצו.
למעשה, בחדשות "רדיו קול-חי" שודרה רק ידיעה אחת ארוכה ומפורטת על פטירתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל ומשם והלאה החל גל שידורים פתוח ורציף עד מסע ההלוויה ההמוני והבלתי נשכח כשהשידורים הרציפים הביאו את קולותיהם של אישי ציבור מפורסמים ואנשים פשוטים שכל אחד מביא צד אחר של "מרן" שלו וכך הוכח שדמותו הייחודית נגעה בנשמות ולבבות רבים ולא תשכח לעולם.
במהלך השנים אנו שומעים ויש כאלה שגם זוכים לדווח ידיעות חדשותיות רבות מספור שקשה לזכור. אבל יש רגעים בחיים שאי אפשר ואסור לשכוח כמו למשל איפה היית כשהעולם נפרד מפוסק הדור ונשיא מועצת חכמי התורה מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל וכל אחד זוכר בדרכו את אישיותו ומשנתו ומוסיף לכבד את זכרו גם שנים רבות אחרי פטירתו.