פרשת השבוע, שלח לך, אנו פוגשים במצוות ציצית, ששקולה כנגד כל המצוות כולן. מספרים על אדם שראה את רעהו מתעטף בטלית ומכוון בכובד ראש, כולו שקוע בכוונות. שאלו: "על מה אתה חושב כל כך הרבה כשאתה מתעטף?" השיב לו החבר: "שחוטי הציצית שלי לא יפגעו בעיניים של המתפלל שלצדי." מתשובה מלאת הומור זו, עולה עומק גדול – שקשורה בסיס של המצוות כולן.
בפסוקים נאמר: "וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה'" וכן: "לְמַעַן תִּזְכְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי" – אך כיצד יכול אדם לזכור את כל מצוות ה' רק מתוך הסתכלות בציצית?
בשאלה זו התלבט הסבא מקלם זצ"ל שהודה: "מעודי לא הבנתי את עומק העניין". אך על דרך המוסר הוא פירש, לפי מה שכתב רבינו חיים ויטאל בשערי קדושה - שם שאל מדוע לא פורטו המידות הטובות בתורה. על כן הוא משיב: המידות הן היסוד שמקיים את כל המצוות – הן לא פרט, אלא כלל, כלל יסוד שקודם להכל.
כלומר, כשאומרים בפרשת ציצית "וזכרתם את כל מצוות ה'", עלינו לכוון לתיקון המידות – שהוא הבסיס לכל התורה כולה. כי בלי תיקון המידות, אין יכולת אמיתית לקיים את רצון ה'. וכך ניתן לכוון על כל מצוות ה'. מצוות הציצית כמו מצוות אחרות שכוללות את כל המצוות כולם – הן לא רק תזכורת מעשית, אלא גם מצפן מוסרי ומעשי שקודם לכל המצוות כולן.
0 תגובות