בצעד דרמטי שבוצע היום (ראשון), אישרו השרים בצלאל סמוטריץ' וישראל כ"ץ שורה של החלטות שמשנות מן היסוד את כללי המשחק ביהודה ושומרון. המהלך, שנראה כהכרזת מלחמה על הביורוקרטיה הישנה, מוחק חוקים ירדניים גזעניים בני עשרות שנים ומסיר את הכפפות במאבק על הקרקע.
לא מדובר רק בהחלטה מנהלית, אלא במלאכת מחשבת פוליטית שנועדה לקבע את האחיזה הישראלית בשטח ולהפוך את רעיון המדינה הפלסטינית להיסטוריה רחוקה. ההחלטות מגיעות בעת שהממשלה מתמודדת עם לחצים בינלאומיים ופנימיים בנושא הריבונות ביהודה ושומרון, כפי שעלה לאחרונה בדברי ח"כ אבי מעוז.
פריצת דרך במרשמי הטאבו: סוף לעיוורון ולהונאות
הבשורה הגדולה ביותר מגיעה מגזרת הטאבו: הקבינט הורה על הסרת החיסיון ופרסום מרשמי המקרקעין ביהודה ושומרון. עד היום, המרשמים היו חסויים – מצב שיצר עיוורון מוחלט, הקשה על רכישת קרקעות ופתח פתח להונאות ענק.
כעת, עם ביטול החוק הירדני שאסר מכירת קרקע ליהודים, בוטלה הדרישה ל"היתר עסקה" מסורבל. מעתה, יהודי יוכל לגאול קרקע ביהודה ושומרון בדיוק כפי שהוא קונה דירה בתל אביב, ללא חסמים ביורוקרטיים ובשקיפות מלאה במחשכי הרישום הישן. המהלך צפוי לאפשר התרחבות יישובית משמעותית ולמנוע תרמיות שהיו נפוצות בעבר.
חברון: סוף לשליטה הפלסטינית על רישוי הבנייה
דרמה לא פחות גדולה נרשמה בחברון: הקבינט החליט להפקיע את סמכויות רישוי הבנייה במערת המכפלה וביישוב היהודי מידי העירייה הפלסטינית ולהעבירן ישירות למנהל האזרחי. המשמעות היא עליונות תכנונית מוחלטת: לא יהיה עוד צורך ב"משיכת סמכויות" מייגעת כדי להנגיש את המערה או לבנות בעיר.
במקביל, הוקמה מנהלת מוניציפאלית ייעודית לקבר רחל בבית לחם, שתבטיח תחזוקה שוטפת ותמנע את העיוורון התשתיתי ששרר במקום בשל מיקומו המורכב. צעד זה מגיע לאחר שבשבוע שעבר נסגרה מערת המכפלה בפני יהודים ביום שבת בשל "יום חריג מוסלמי", מה שהדגיש את הצורך בשינוי מהותי בניהול המקום.
מלחמה על שטחי המורשת: חידוש הוועדה לרכישת קרקעות
המדינה לא עוצרת ביישובי הקבע ומעלה הילוך במלחמה על שטחי המורשת. הוחלט להרחיב את האכיפה גם לשטחי A ו-B בכל הנוגע למפגעים סביבתיים וארכיאולוגיים, אך גולת הכותרת היא חידוש הוועדה לרכישת קרקעות שחדלה לפעול לפני 20 שנה.
מדובר במלאכת מחשבת של תכנון אסטרטגי, שתאפשר למדינת ישראל לבצע רכישה יזומה של עתודות קרקע לדורות קדימה, תוך הבטחת יכולת התקיפה וההגנה על האינטרסים הלאומיים בכל רחבי ארץ ישראל. ההחלטות מגיעות בעת שכוחות הביטחון ממשיכים בפעילות אינטנסיבית ביהודה ושומרון, כפי שדווח על מעצרים נרחבים של מבוקשים בימים האחרונים.
משמעות המהלך: קיבוע האחיזה הישראלית
ההחלטות שאושרו היום מהוות שינוי פרדיגמה בגישה הישראלית ליהודה ושומרון. ביטול החוקים הירדניים הגזעניים, פרסום מרשמי הטאבו, והעברת הסמכויות בחברון – כל אלה מצביעים על מדיניות ברורה של קיבוע השליטה הישראלית בשטח.
המהלך צפוי לעורר ביקורת בינלאומית, אך מבחינת הממשלה מדובר בצעד הכרחי להבטחת האינטרסים הלאומיים והביטחוניים של מדינת ישראל. עבור הציבור החרדי, המהווה חלק משמעותי מהאוכלוסייה ביישובי יהודה ושומרון, מדובר בהחלטות שעשויות להשפיע על האפשרויות להתרחבות ולהתיישבות באזור.
כזכור, בחודשים האחרונים הועלו מספר יוזמות חקיקה בנושא הריבונות ביהודה ושומרון, אך רובן נתקלו בהתנגדות או הוקפאו. ההחלטות שאושרו היום מהוות צעד מעשי שעוקף את הצורך בחקיקה מורכבת ומאפשר שינוי מיידי בשטח.
0 תגובות