אחרי חציית הירדן המפוארת ונפילת חומות יריחו הניסית, נדמה היה שכיבוש ארץ ישראל הולך להתנהל על מי מנוחות בשרשרת של ניסים גלויים. אלא שאז הגיעו לוחמי ישראל אל העיר הקטנה עָי, וספגו סטירת לחי עצומה ומפתיעה בדמות מפלה צבאית צורבת ונסיגה משדה הקרב.
בפרק העשירי של הפודקאסט "פותחים תנ"ך" מבית 'כיכר השבת', מנתח הרב נחמיה שטיינברגר את שורש הכישלון בקרב הראשון על העי, וחושף כיצד הטעות לא הייתה צבאית-טקטית בלבד, אלא בעיקר רוחנית ותודעתית.
אשליית הכוח והערכת החסר של המרגלים
לאחר המפלה הגדולה, יהושע וזקני ישראל נופלים על פניהם, קורעים את בגדיהם ומפזרים עפר על ראשם. על פניו, מדובר בנפילתם של כ-36 לוחמים בלבד – מספר קטן יחסית במלחמה – אך התגובה היא דיכאון לאומי מוחלט. "וַיִּמַּס לְבַב הָעָם וַיְהִי לְמָיִם".
הרב שטיינברגר מסביר שהשבר הגדול נבע מחשיפת האשליה. המרגלים שחזרו מהעי זלזלו באויב ואמרו "אַל תְּיַגַּע שָׁמָּה אֶת כָּל הָעָם כִּי מְעַט הֵמָּה". עם ישראל פיתח ביטחון עצמי מופרז; הם ייחסו את הניצחון ביריחו לכוחם שלהם, ושכחו שהם נלחמו בכלל בתוך מהלך אלוקי. הלך רוח גאוותני זה הקיף את האומה כולה, ולכן הכתוב פותח בהאשמה קולקטיבית: "וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם" – עכן אמנם היה זה שגנב בפועל, אך הוא פשוט ביטא את התחושה הכללית של העם: "אנחנו ניצחנו, השלל מגיע לנו".
משל האב והילד: המעבר הקשה לטבע
השיעור מציג משל נפלא מחז"ל, המשווה את עם ישראל לילד קטן שאביו מרכיב אותו על כתפיו ומספק לו הכל. כשהילד שוכח את אביו ושואל עובר אורח "איפה אבא?", האב משליך אותו ארצה והוא ננשך על ידי כלב.
זה בדיוק מה שקרה במעבר בין יריחו לעי: "ביריחו הקדוש ברוך הוא עשה הכל, כמו אבא שמחזיק את בנו בכפית", מסביר הרב שטיינברגר. "אבל בעי עוברים למציאות של טבע. עם ישראל שכח לרגע מי נושא אותו, חשב שהוא צועד לבד, ומיד חטף מכה כואבת שהבהירה לו את חוקי המשחק החדשים בארץ". האמבטיה התודעתית התקררה; אלמנט ההרתעה מול עמי כנען נשחק, וכעת האויב מעז לקום ולהילחם.
התיקון הכפול וסוד הגורל
הקדוש ברוך הוא מצווה על יהושע לטהר את המחנה באמצעות "גורל" ולא באמצעות נבואה ישירה.
הרב שטיינברגר חושף את הארכיטקטורה של הגורל: הוא נועד לעבור משבט לשבט, ממשפחה למשפחה, כדי להרעיד את לב האומה כולה. כולם היו צריכים לעמוד במתח ולהבין שהחטא שייך לכולם.
לאחר ביעור כרם עכן בעמק עכור, יהושע ניגש לקרב השני בעי (פרק ח') ומבצע תיקון כפול: הוא מנקה את החרם הרוחני, אך במקביל פועל בדרך הטבע המוחלטת ומכפיל את כוח הלוחמים פי עשרה – מ-3,000 ל-35,000 חיילים, כולל מארבים ותחבולות. הלקח נלמד: נלחמים בכל הכוח הטבעי, אך מתוך ענווה וידיעה שההשגחה העליונה היא המנצחת האמיתית.
האזינו לפרק המלא ועשו סדר במערכה המכוננת על העי:
פותחים תנ"ך
0 תגובות