הדעה הרווחת במחוזות הקהילה החרדית בארץ הקודש שהנח"ל החרדי הינו בסיס לדבר האסור איננה מוצדקת.
היחידה בגלגולה הראשון הוקמה בסיוע ובתמיכת העסקנים החרדיים וגדולי האדמורי"ם בארץ.
נערים חרדים נשלחו על ידי ראשי הישיבות לשירות מלא בצה"ל ולא כפיתרון קל לנערי שוליים מבולבלים אלא כחלק (קטן אמנם) מההוויה החרדית של ימיה הראשונים של המדינה. רק בשנים האחרונות הפך השרות במסגרת חרדית בצה"ל למוקצה מחמת מיאוס.
ואני, שחונכתי על ברכי התורה והחסידות, מיצר על כך.
נער צעיר הייתי, תלמיד ישיבת ערלוי בעיה"ק ירושלים, כשחיילי צה"ל חילקו צווי שמונה בפרוץ מלחמת ששת הימים.
דקות אחדות בטרם נאספו אברכים רבים מהריכוזים החרדיים לשדות הקרב הם ניגשו להיפרד מהאדמו"ר מגור בירושלים ומהוויז'ניצער בבני ברק. אני ראיתי בזה קידוש השם גדול.
מספר שנים לאחר מכן, בפרוץ מלחמת יום הכיפורים, נוצר תור ארוך בבית המדרש גור בגאולה. עשרות חיילי מילואים באו להיפרד מהאדמו"ר לפני שיצאו להגן על עם ישראל בשתי החזיתות.
באותה עת נהרגו ונפצעו טובי בחורינו מגרעין הנח"ל החרדי. יצחק תובַל הי"ד, שהיה לוחם בשירות סדיר, נהרג במוצב המזח ואף קיבל צל"ש על גבורתו בלחימה הקשה מול הצבא המצרי.
מספר שנים קודם לכן, בליל הושענה רבה בעיצומה של מלחמת ההתשה, נפל יצחק לווינשטיין הכהן הי"ד בקרב עם מחבלים בג'יפטליק אשר בגבול ירדן. לווינשטיין ותובַל היו תושבי בני ברק ובוגרי ישיבות חרדיות למהדרין.
לווינשטיין למד בישיבת קלויזנבורג בנתניה ותובַל בישיבת השרון ברמה"ש. אחיו של לווינשטיין היה משב"ק של האדמו"ר מקלויזינבורג והאדמו"ר היה זה ששלח אותו לשירות בצה"ל.
לא רק חסידי קלויזינבורג נשלחו על ידי האדמו"ר להגן על עם ישראל. הקבוצה הראשונה שהתגייסה לנח"ל, והקימה למעשה את היחידה, היו מספר בחורים מישיבת וויז'ניץ שנשלחו לצבא במצוותו של האדמו"ר.
גם הרב בנימין מנדלסון זצ"ל, רבה של קוממיות ומחשובי חסידי גור, תמך בלוחמים הצעירים ומידי שבוע היה מעביר שיעור לחיילי היחידה ששכנו במושב.
בשוך הקרבות, כתוצאה משיקולים פסולים, נסתם הגולל על יחידת הנח"ל החרדי דאז. עצם סגירתו גרם חילול השם רבתי משום שהנח"ל היה זה שהעניק תעודת כשרות למושג הרשמי של "תורתו אומנותו" שלימים חרג מפרופורציה.
כיום כל מי שחושק בתואר "תורתו אומנותו" לקחו לשווא, אין דין ואין דיין, המוני בחורי ישראל נמצאים ללא מסגרת ונתלים בטענות שווא הגורסות כי ללומדי התורה יש שוליים שאסור להזיזם ממקומם מפני שהם מחזיקים את המסגרת. בפועל לומדי התורה הם מיעוט קטן, אפילו קטן מהשוליים.
שיתוף פעולה של רבנים, אדמורי"ם, עסקנים וההורים יכלו להקטין את השוליים למינימום, ומפירות הרווח יכלו ליהנות כלל עם ישראל.
קל וחומר אותם בחורים נהדרים שהיו מוצאים חוויה בהיבראם, ובן בנו של קל וחומר להורים, למחנכים ולקהילה החרדית. המפסידים היו אולי בעלי הפיצוציות שמוכרים אלכוהול, ובעלי חברות השכרת הרכב.
בכל התקופה שבין תום מלחמת יו"כ ועד לפני 10 שנים ניסו עסקנים יראי שמיים, יחד עם בוגרי הנח"ל החרדי ההיסטורי, לחדש הקמה של נח"ל חרדי. בעזרת ה' זכינו והתחדשו ימינו כקדם. המסגרת חודשה והשתדרגה. יש שיעורי תורה קבועים, רבנים ועסקנים שמגיעים יום יום לבסיסים השונים למסור שיעורים ולהגיד מילה טובה ללוחמים באמצע מסע כומתה, תעסוקה מבצעית או בקורס מכי"ם (מפקדי כיתות) בדרום הרחוק.
אם בתחילת הפרויקט הגיעו שבאבניקים לפני קריסתם מבחינה דתית, במחזורים האחרונים מתגייסים בחורים שאינם מתביישים להסתובב בגאווה עם מדי חאקי וכיפות שחורות.
אם במחזורים הראשונים היה גיוס של כמה עשרות נערים בשנה, כיום יש שלושה גיוסים בשנה ובכל גיוס עולים על מדים מטובי בנינו כדי לשמור על עם ישראל בארץ ישראל. אם במחזורים הראשונים ניסו הלוחמים להסתיר את היותם חיילים בצה"ל, נכון למחזורים האחרונים יש לחיילי "נצח יהודה" כומתה, תג וסיכת לוחם מזוהה וניתן לזהות אותם בכל ריכוז חרדי בארץ.
אם במחזורים הראשונים יצאו בחורינו המצוינים לקורס מכי"ם (מפקדי כיתות) בלבד, המחזורים האחרונים מוציאים לוחמים לכלל הקורסים בצה"ל, כולל קורס קצינים.
בתחילה בחורינו המצוינים היו משכנעים נערים הנושאים את התואר "תורתו אומנותו" לשווא להתגייס, אך כיום מגיעים המצוינים מיוזמתם ובתמיכת משפחתם.
אני מרשה לעצמי להמליץ לכל בן תורה החש כי אינו מצליח להתרכז בבית המדרש ומתחיל לאבד את מקומו בתוך המסגרות הקיימות להתגייס למסגרת התורנית של שירות קדוש המאגד בתוכו גם חוויה בלתי נשכחת.
אני משוכנע שגם הוריו של הבחור יסכימו כי הגיוס לצה"ל עדיף עשרות מונים מנשיאת התואר "תורתו אומנותו" לשווא.
מי ייתן שיתקיים בנו הכתוב "ולא נדע עוד מלחמה".
(יצחק דרקסלר הוא חרדי, בוגר הנח"ל החרדי ההיסטורי, נכה צה"ל ממלחמת יום הכיפורים ומיוזמי הנח"ל החרדי הנוכחי).